הנתונים שחושפים: האשליה מאחורי הדיווחים על השמדת המנהרות

שר הביטחון ישראל כ"ץ דיווח על השמדת 83% מהמנהרות ב"קו הצהוב" ברצועת עזה, נתון שעלה מתדרוך של צה"ל לשר הביטחון. אבל נתונים שהגיעו ל-mako חושפים תמונת מצב שונה בתכלית: לפיהם, אחוז המנהרות שהושמדו נמוך בהרבה. בנוסף, קיצוץ בתקציב הביא לקיצוץ של כ-60% בכמות מכונות הקידוח. עוד בוצעה הסטת צוותים טכנולוגיים למשימות אחרות.

אם אכן הנתונים של שר הביטחון נמסרו לו מצה"ל, אז עולות כאן שאלות קשות בדבר האשליה שהצבא בונה סביב פרויקט המנהרות בעזה.

על פי הנתונים שעולים מהשטח, גורמי צבא וגם קבלנים אזרחיים שעוסקים באיתור והשמדה של מנהרות, הנתונים שהוצגו לשר הביטחון שנויים במחלוקת, וגם זה בלשון המעטה. "הנתון הזה של 83% לא יכול להיות נכון כי עוד לא איתרנו את כל המנהרות", אמר גורם שעובד בתחום המנהרות בעזה.

"אולי השמדנו מחצית": הקולות מהשטח שמפוצצים את הבלון

גורמים נוספים ציינו כי גם מנהרות רבות שאותרו עדיין לא נחקרו באופן מלא או שלא הושמדו. גורם בפיקוד הדרום אמר: "אולי השמדנו 40, 50% מהמנהרות בקו (הצהוב)".

מידע מדאיג נוגע לקצב העבודה בשטח והתקציב: בתקופה האחרונה חל דילול דרמטי במשאבים המוקצים למשימת הגילוי וההשמדה של המנהרות. לא ניתן למסור את הנתון המדויק אבל מספר מכונות הקידוח שפעלו בעזה ירד בעשרות אחוזים ביחס לשיא, זאת בגלל תקציב. בנוסף לכך, כמעט כל המכונות - ועל פי חלק מהמקורות כולן - נשלחו לעבוד בדרום הרצועה.

זה הביא לכך שפרויקט שהיה אמור להתנהל בצפון רצועת עזה ולאתר מנהרות נוספות או הסתעפויות לא מוכרות ממנהרות שהתגלו, נעצר לחלוטין וחלק מהציוד אף שוחרר מגיוס. הסיבה המרכזית להאטה אינה מבצעית, אלא תקציבית.

הברקס הלוגיסטי: המכונות שנעלמו והבטון שלא זורם

צה"ל איתר במהלך המלחמה וגם בחודשים האחרונים "כמות פסיכית של מנהרות". אלא שעל פי גורמים, אין כרגע "הרשאות תקציביות" לטפל בכל המנהרות. זו עוד סיבה לכך שהנתון של 83% השמדה מופרז.

חלק מהמנהרות שכבר אותרו, אינן נמצאות תחת שליטה מבצעית מלאה. זאת משום שלצה"ל ולמערכת הביטחון אין כיום מספיק מערכות בקרה פנויות להצבה בכל קדח שייצרו בקרקע. חמור מכך, צוותים טכנולוגיים שאמורים היו לנטר את הממצאים ולהעביר נתונים למעבדות הוסטו לפרויקטים אחרים, מה שמותיר את גזרת המנהרות ללא כוח אדם מקצועי מספק.

המצב בעייתי גם בצד הלוגיסטי. לאחרונה הוקם, אחרי מאמצים כבירים, מפעל בטון בגזרת נחל עוז. המפעלים האלה מזרימים בטון איתו חוסמים ומנטרלים מנהרות, בדומה למנהרת "דרור לבן" בה הוסתר סגן הדר גולדין ז"ל. אלא שמפעל זה טרם החל להזרים בטון בפועל. גם בשיא התפוקה הוא מיועד לטפל רק בכ-20% מהמנהרות שאותרו עד כה בצפון הרצועה. בדרום רצועת עזה, המפעל בכרם שלום אמנם אטם מנהרות משמעותיות (כמו מנהרת "דרור לבן" באורך 16 ק"מ), אבל העבודה שם רחוקה מסיום.

כבר כמעט שלוש שנים שצה"ל מנסה להתמודד ולהשמיד את המנהרות ברצועת עזה וליתר דיוק בקו הצהוב. בצבא מכנים זאת "מנהרות נושמות" והכוונה היא לחפירה מתמשכת של מנהרות חדשות ומשקמים מנהרות שצה"ל פוצץ או אטם. גורם צבאי הדגיש כי אטימת המנהרות מאפשרת טיפול רחב גם מעבר לקו הצהוב.

הצבא, כך נראה, מייצר אשליה כאילו איום המנהרות הוא תחום שניתן לפתור וכל זאת עוד לפני שלוקחים בחשבון שצה"ל טרם פעל בשליש משטח הרצועה. בנוסף, הפער בין הכותרות האופטימיות של הימים האחרונים למציאות התקציבית והטכנית בשטח רק הולך וגדל.