למרות הדיווחים: האיום במצור ואפשרות העימות "מתחת לרף המלחמה"

בצל הדיווחים על ניסיונות להניע מחדש משא ומתן בין טהרן לוושינגטון שימנע תקיפה אמריקאית, נמשכת המתיחות בין ארצות הברית לאיראן כשלצד האפשרות האווירית, הים חוזר להיות זירת מפתח בין הצדדים. בימים האחרונים מתרבים הדיווחים וההערכות גם לאפשרות של עימות ימי מוגבל ששוקלים בארה"ב, כזה שעלול להישאר מתחת לרף המלחמה הכוללת אבל גם יכול להוביל להסלמה רחבה יותר. האפשרות הזו עלתה כאופציה עוד לפני מתקפה אווירית או במקביל לה.

למרות השיח התקשורתי בנושא, ארה"ב לא הכריזה מצור ימי רשמי באיראן, צעד שנחשב לפי המשפט הבינלאומי לאקט מלחמתי מובהק ודורש הכרזה מדינית ברורה ותמיכה רחבה, תנאים שכרגע אינם מתקיימים. עם זאת, וושינגטון בהחלט מפעילה לחץ ימי באמצעות פריסת נושאת המטוסים "אברהם לינקולן" וספינות מלחמה נוספות, יחד עם כלי טיס ימיים וכוחות מודיעין כשכולם משדרים מסר חד לטהרן. נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ עצמו התייחס לזה, כשאמר כי צי נוסף בדרך לאיראן והוא מקווה שהם יעדיפו לחתום על עסקה כך שלא יהיה צורך להפעיל אותו.

בפנטגון מבהירים שמדובר ב"חופש פעולה ימי" ובהרתעה אבל גורמים ביטחוניים שם מעריכים שמדובר גם באיתות לאיראן שארה"ב שומרת לעצמה את היכולת לשבש פעילות ימית איראנית, לעצור ספינות חשודות, או להגיב במהירות לאירוע חריג גם בלי להגדיר זאת כמצור.

איום הכטב"מים על ספינות ארה"ב - והתקדים ההיסטורי

בצד האיראני ממשיכים לאיים בפגיעה בכלי שיט אמריקאיים, כולל רמיזות לשימוש ב"נושאות כטב"מים", מתקפות רחפנים וטילי חוף ים נגד הכוח הימי של ארה"ב, כולל נושאת המטוסים לינקולן. ספק גדול מאוד שיש לאיראנים את היכולת להשמיד נושאת מטוסים אמריקאית, מדובר בפעולה הרבה יותר קשה ממה שנדמה. אבל סביר שיהיה ניסיון איראני לייצר מטרד מתמשך בדרך של מתקפות כטב"מים, פגיעה בספינות מקבוצת הקרב של הנושאת או שיבוש זמני של נתיבי שיט בדגש על ספינות אזרחיות שיהוו מטרה נוחה ויגבירו לחץ כלכלי על המערב.

אירוע כזה קרה כבר בעבר. הכוונה ל"מלחמת המכליות" בשנות ה-80 שהייתה שיא בעימות בין איראן לעיראק, ובמסגרתה תקפו הצדדים ספינות נפט במפרץ הפרסי. האיראנים ניסו לפגוע בעיקר בספינות נפט של מדינות המפרץ שתמכו בעיראק. ב-1987 ארה"ב התערבה כדי להגן על המכליות, מה שהוביל להתנגשויות צבאית ישירה עם איראן. הצי האיראני ומשמרות המהפכה פיזרו מוקשים ימיים, שיגרו טילים על ספינות סוחר ואפילו תקפו את הפריגטה האמריקאית "סטארק". בסך הכל איראן תקפה מעל 160 ספינות.

האמריקאים תקפו תשתיות נפט איראניות וביצעו מספר מבצעים נגד הצי האיראני. כוח משולב של הטייסת האווירית המיוחדת 160, אריות הים וכוח דלתא תקפו כלי שיט איראנים ואפילו תפסו כמה מהם כולל למשל הספינה "אג'אר" בעת שהופעלה לחבלה.

החשש שאירועים מהסוג הזה יחזרו לפני או במקביל לתקיפה באיראן, כשמצר הורמוז הצר ממשיך להיות נקודת החיכוך המרכזית. כשליש מתנועת הנפט העולמית עוברת שם וכל הפרעה, כולל הקצרה ביותר, עלולה להשפיע על שווקי האנרגיה. איראן מתקשה לסגור את המצר לחלוטין לאורך זמן, אבל יכולה לייצר שיבושים שונים באמצעות מוקשים ימיים, טילים וכטב"מים. מנגד, לצי האמריקאי ולבעלות בריתו יתרון ברור ביכולות גילוי, הגנה ותגובה.

כל פגיעה בספינה אמריקאית עלולה לשנות את התמונה

השאלה המרכזית שמעסיקה כעת גורמי ביטחון היא האם ייתכן אירוע שיישאר בגבולות העימות הימי. התשובה, לפי ההערכות, חיובית. תרחיש סביר כולל תקריות נקודתית כמו פגיעה בכלי שיט, יירוט כטב"מים או אירוע חיכוך שיסתיים במסר תקיף בלי גלישה מיידית למלחמה רחבה. עם זאת, כל פגיעה משמעותית בספינה אמריקאית עלולה לשנות את התמונה.

בשמיים, אתרי מעקב אחרי טיסות יחד עם דיווחים רשמיים מצביעים על המשך התנועה של מטוסים אמריקאיים ובעלות בריתם במזרח התיכון, לצד פעילות ערה בבסיסים באירופה המשמשים כעומק לוגיסטי. האמריקאים צברו כבר על פי הערכות כמאה מטוסי קרב יחד עם אלה שהיו מוצבים באופן קבוע, עוד עשרות מטוסי תדלוק אוויר, תובלה, מסוקים ומטוסי ריגול וגם מטוסי פיקוד ושליטה.

לאלה יש להוסיף כוחות אוויריים שנמצאים באירופה ועד ארה"ב עצמה, בראשם המפציצים האסטרטגיים שעשויים להגיע משם לאיראן כפי שקרה בעבר. למרות כל זה עדיין חשוב להדגיש שלאיש אין מידע האם טראמפ החליט לתקוף באיראן ומתי. גם לא באיזה דרך, כשסביר שבכירי הצבא שלו נתנו לו מספר אפשרויות, שחלק מהן יכולות להפתיע ולהיות לא צפויות.