במרץ 2011 תפסו לוחמי גדוד לביא של חטיבת כפיר קו בגזרת יהודה. במהלך הקו יצאו הלוחמים למספר גדול של מעצרים שרובם הסתיימו בצורה די שקטה. באחד הימים התקבל מידע מודיעיני על מבוקש בשם חאלד מחמארה, אסיר משוחרר מעסקת שליט שהיה חשוד בהברחת כספים עבור פעילות טרור. לוחמי גדוד לביא הוקפצו בעקבות המידע לכפר יטא שם הקיפו את ביתו של החשוד והתכוננות לפריצה. אחת המחלקות הוצבה במרחק קצר מהבית ככוח אבטחה. כוח זה ספג את עיקר ההתקהלות, כ-600 פלסטינים, שהחלו להתעמת עם החיילים. החיילים שמרו על מרחק ביטחון אולם אחד מהם, סמ"ר גל וינגרטן, הפנה את הגב לכיוון אחת הקבוצות. הוא עשה זאת כי הפלסטינים הקיפו אותם מכל הכיוונים. לפתע זינקו עליו שניים מכיוון הגב והחלו לשסף את גרונו עם סכין.
סמ"ר וינגרטן לא חשב פעמיים, במכת מרפק עוצמתית הוא מנטרל את הדוקר ומצליח להדוף את השני. למרות הדף מצווארו הוא יורה בשניים ומחסל אותם. בהמשך הוא מפונה להדסה ולאחר מכן גם זוכה לקבל עיטור על תפקודו. "ככה בדיוק אנחנו רוצים את הלוחמים, זה המטרה שלנו", אמר על האירוע דני נצר, ראש תחום קרב מגע בצה"ל. "תגובה בקרב מגע ומעבר לנשק חם זה משהו שאנחנו עובדים עליו מאוד חזק".
כתבנו חוטף מכות
השבוע הגענו לבה"ד 8 בווינגיט בכדי לבדוק מקרוב את תחום הקרב מגע בצה"ל. החיילים שלנו אומנם חמושים עד צוואר במיטב כלי הנשק והטכנולוגיה, אבל אירועי השנים האחרונות מלמדים אותנו שמדובר בסוג לחימה נדרשת. כזו שתופסת אותם במהלך פעילות מבצעית, למשל מעצרים, ואפילו בדרך לחופשה. בתקופה האחרונה, במיוחד מאז כניסתו של תא"ל איתי וירוב לתפקיד הקצח"ר, צה"ל מחזק את התחום ואנחנו החלטנו לבדוק איך זה נראה בשטח. אגב היה לזה מחיר. בהוראת העורך נאלצתי לעשות מספר תרגילים מול נצר, מומחה גדול בתחום הקרב מגע.
רגע לפני שהפכתי לבובת האימונים של נצר ישבתי עם סגל המדריכים והמפקדים להבין את חשיבות התחום, עד כמה חיילי צה"ל מאומנים בקרב מגע. "עד לפני שנה תחום הקרב מגע עלה כפער בין היחידות והיום זה דווקא נקודת זכות", אומר רס"ן ירון מייסטר, רמ"ד ביקורות במחלקת כושר קרבי. "המצב היום הרבה יותר טוב ממה שהיה לפני שנה. נכון זה לא אופטימלי אבל מתבצע בצורה תשתיתית, כלומר התמקדות ביחידות לוחמות על פי מדרג. אנחנו מתחילים מהכשרת הטירונות ועד הכשרות המפקדים. כי הבנו שלהיכנס בצורה כלל צה"לית זה פחות טוב".
בצבא פועלים בהטמעת הלחימה בדרג המפקדים בין השאר בהבדלה מדרך ההתנהלות שהייתה בעבר. "אנחנו במקום אחר. אחד הדברים שעצרו את קרב המגע היה ריבוי פציעות וחוסר בקרה על מדריכים שבנו את האגו שלהם על בסיס אותם אימונים. היו אנחנו שומרים על זה מאוד, גם בניית אמון, וכיום יש אפס פציעות. אתה גם מרגיש שיחידה שיש בה קרב מגע זה מאוד מרים אותה ומשפר תחומים נוספים שקשורים בלחימה".
את האימון עם נצר התחלתי בלימוד מכות אגרוף ובעיטות. "תיזהר לא להפתיע אותו כי הוא פועל מיד", אמר לי רס"ן מייסטר בחיוך. כמובן שלא הייתה לי שום כוונה לעשות טעות מול המומחה. נצר נעמד מולי עם כריות על הידיים ואני התחלתי באגרוף, בעדינות כמובן. בהתחלה אגרוף ביד ומין ולאחר מכן אגרוף ביד שמאל, "תכניס בטן פנימה ומצב דרוך", אמר נצר, "אני פה ואני מוכן" הוא מסביר. אחרי שהחייל לומד את הטכניקה הוא יודע להיכנס למצב מוכן מהפתעה. חשוב לתת אגרוף ישר לכיוון המטרה ותמיד להגן על הפנים. את האגרוף אתה מכוון לאף, לסת תחתונה וקנה נשימה. למקומות הרגישים".
הוא סופר לי עשרה אגרופים בימין ולאחר מכן בשמאל. לאחר מכן אנחנו עובדים על מכות מרפק ואז בעיטות, שוב עשרה ברצף. שלוש דקות ואני כבר מזיע, "להוציא אוויר", הוא פוקד. "עכשיו אתה משלב את כל מה שלמדנו, אגרוף ימין מיד שמאל ואז מרפק ובעיטה. אחרי הבעיטה אתה דוחף אותי". הכל הלך די חלק חוץ מהקטע של לדחוף את נצר. לא חסר לי משקל גוף, הרבה יותר מנצר, ולמרות זאת הבן אדם כמו סלע איתן על חוף הים. לא זז אפילו סנטימטר. "תדחוף אותי חזק, תחשוב שאחרי המכות אתה משפר עמדה". לא עוזר, הבן אדם לא זז. הוא עוצר את האימון ואנחנו נעמדים אחד מול השני, "קדימה אני דוחף אותך ואתה אותי", משקל או לא הבחור לא זז ואני התחלתי להשמיע קולות מביכים למדי.
שלוש רמות של קרב מגע
דני נצר חי את התחום ונחשב בצבא לאוטוריטה של ממש. כשהוא לא מאמן את חיילי צה"ל נצר מחפש סרטונים של אירועים שתועדו ומנתח אותם כדי להפיק לקחים. מעבר לזה הוא דואג לדבר באופן אישי עם כל חייל שנתקל בסיטואציה שדרשה קרב מגע, מחיילים שדיווחו על ניסיון חטיפה ועד כאלה שהשתתפו במעצרים.
נצר מסביר שלא מספיק לדעת רק להרביץ. הוא מסביר שאת הלחימה ניתן לחלק לשתיים. "יש קרב מגע כהגנה עצמית. תקפו אותי ואני מגיב ומנסה להגיע לעליונות טקטית, שימוש בנשק או השתלטות על התוקף. ויש קרב מגע שהוא יזום שזה בעיקר שימוש בכוח סביר וניתן לראות את זה בעיקר במעצרים או התפרעויות".
הוא מסביר שבצבא יש שלוש רמות של קרב מגע. "יש את הבסיסי ביותר שאנחנו מעבירים לכל מערך תומך הלחימה. זה נותן להם כלים מעשיים במקרה שהם מותקפים אבל בעיקר את המודעות. הרמה השנייה זה ליחידות הלוחמות שם אנחנו עובדים אתם על מכות ידיים רגליים ושימוש בנשק כנשק קר וחם, והתמודדות עם מצבי דקירה. בנוסף אנחנו נותנים להם כלים מנטליים ופסיכולוגים להתמודדות עם סיטואציות שזה לא פחות חשוב. הרמה השלישית זה ליחידות המיוחדות להם אנחנו נותנים כלים שמעבר. עבודה עם אקדח, עבודה בצוות, השתלטות ואפילו הורדת זקיף. כל הדברים הסקסיים שכולם אוהבים לדבר עליהם".
חיילים שמגיעים להכשרת קרב מגע לומדים בהתחלה להרביץ גם עם הנשק וכמובן איך. הם מתחילים מתרגילים פשוטים שהופכים למורכבים בתוך זמן קצר. "הם לומדים להגיב לסיטואציות שבהן הם בנחיתות טקטית, כשמישהו חונק אותך, חובק אותך, תופס לך את הנשק. הם לומדים לשפר עמדה. בעצם אנחנו נותנים לו כלים שישבו לחייל בראש ושבמקרה אמת זה לא יהיה הפעם הראשונה שלו. ביחידות הלוחמות אנחנו עושים את זה יותר עמוק, חזק ונרחב. שם יש יותר מצבים וסיטואציות והרבה יותר אגרסיבי".
כחלק מהשיפור יש את מה שנקרא "צוות חוץ" בפיקודו של סג"מ עומר טופז. צוות החוץ דואג שיחידות צה"ל יתאמנו בקרב מגע גם כאשר הם בתעסוקה מבצעית. "הצוות הוקם באופן רשמי לפני שלוש שנים", מסביר סג"ם טופז. "בהתחלה זה עבד בשיטת מי פנוי באלנבי. אבל אני לא פיצה ולא מזמינים אותי מתי שרוצים. לכן ברגע שנכנסתי לתפקיד הפכנו את זה לחלק שוטף ובסיס בגרף של היחידות. המטרה להפוך את זה לדבר הכי בסיסי באימון של יחידה. המשימה היותר קשה, שזה המילה האחרונה, זה האימונים תוך כדי תעסוקה. גם גדוד שנמצא חצי שנה בעזה מתאמן בקרב מגע גם עכשיו שהאריכו את התעסוקה בעקבות הקיצוץ".
צוות המדריכים מאוד מחובר למה שקורה בשטח. כל אירוע מנותח ומועבר לחיילים כולל דרכי ההתמודדות. "היה לנו למשל מקרה אחרי מקרה של חטיפות נשק", מספר נצר. "מקרים מאוד דומים. ברגע שזה קרה אספתי את המדריכים של הקורס ועבדנו על פי הסיטואציות האלה על אימון שכיום אנחנו מעבירים לחיילים. כל חייל שעבר ניסיון של חטיפת נשק אני מיד מתקשר אליו ושואל מה היה, מתחקר את זה ובונה. עבדתי הרבה שנים בגוף אבטחה ממלכתי ככה שאני גם יודע מה עובד ומה לא".
"קרב מגע מולבש על האינסטינקט של הבן אדם והטכניקות שלנו נבדקות כל הזמן", הוא מוסיף. "כל הזמן אנחנו בודקים את זה במצבים של לחץ ומאמץ. אחרי שאנחנו מסיימים את האימון הסטרילי באולם אנחנו יוצאים החוצה ולבדוק בתנאים מורכבים של חושך וחול, של חשיכה ודופק גבוה".
כשהשטח מתעורר. אינתיפאדה או הסלמה, חיילי צה"ל נאלצים להתמודד עם הרבה יותר אירועים בשטחים ועימותים אותם יוזמים הפלסטינים. רס"ן מייסטר מציין כי "יש יותר ביקוש לאימונים. גם הקצח"ר (תא"ל איתי וירוב) אמר בכנס שהיה לאחרונה כרגע הצבא נמצא בשלב של ריבוי עימותים קצרי טווח ולכן תחום הקרב מגע הוא קריטי". נצר מוסיף "תמיד זה היה מובן אבל עכשיו למדנו לעשות את זה בצורה מקצועית ומזמינה. אנחנו חושפים יותר את המפקדים".
כחלק מהשינוי נערכה השנה, בפעם הראשונה, אליפות צה"ל בקרב מגע. 16 יחידות מיוחדות ומובחרות של צה"ל השתתפו באליפות שמטרתה הגברת המודעות והזיקה לאימוני קרב המגע בצבא בכלל, וביחידות המיוחדות בפרט. "היחידות המיוחדות הן סמן ימני מבחינתנו עבור כלל היחידות הלוחמות. זה מתחיל שם ואח"כ עובר לשאר" מסביר רס"ן מייסטר. בסיום אותה אליפות אמר תא"ל וירוב "היכולת שלנו להפעיל את הטכנולוגיות הגדולות לא עוזרת בסמטאות הצרים. קרב מגע יוצר חוסן מנטאלי ומוכנות ללכת קדימה, ליצור מגע ולנצח". מה שהחל ביחידות המיוחדות אמור להגיע במהלך השנה הבאה לכלל היחידות הלוחמות. נצר מוסיף, שבוע שעבר היה בפעם הראשונה מעגל קרבות בפלוגת טירונים של הצנחנים. זה משהו שפעם אל היה".
איך מתגוננים מסכין?
זה בדיוק השלב לעלות לליגה של הגדולים וללמוד מנצר איך מתמודדים עם סכין ואפילו אקדח. "אני אדקור אותך ואתה פשוט תגיב", אמר נצר כשלפתע סכין שחורה עפה לכיוון הצוואר שלי. לא נעים אבל עמדתי במשימה. "סכין זה נשק מאוד נפוץ וסטטיסטית סכין יותר מסוכנת מאקדח. הדוקר הממוצע יבחר צורת דקירה ויחזור עליה מספר פעמים יש כאלה שינסו מלמעלה ויש כאלה שבצורה ישירה. באזור שלנו עושים בעיקר דקירה עלית בגלל המיגון של החיילים אבל הטכניקות דומות לכל שיטות הדקירה. במרמרה למשל שיספו לאחד הלוחמים של השייטת את הבטן. הדוקר יתמקד בסכין ולא יבעט או יעשה משהו אחר. בדרך כלל ינסה לדקור את אותו המקום ולא יפסיק עד שאתה נופל. לרוב הם עושים הכנה מוקדמת וינסו להפתיע את החייל".
אחרי שלימד אותי מספר מהלכים מספר נצר ש"יצא לי לדבר עם אנשים שנדקרו ומעניין היה לגלות שהם לא הרגישו את הכאב. לכן הכאב זה לא פונקציה וכל דקירה מבחינתך תהיה הראשונה. אתה לא מרגיש את הכאב", אמר. כך נולד לו התרגיל הבא. אני עצמתי את העיניים ונצר הסתובב סביבי כשלפתי טפח לי על הגב. "זו הדקירה הראשונה, עכשיו תגיב. בלימה של הסכין, אגרוף לפנים, בעיטה לאשכים וקפיצה לאחור". הסיטואציה מפחידה אבל מה שמדהים זה שאחרי מספר תרגילים מועט אתה קולט שבאמת יש לך כלים להתמודד אפילו עם סכין בידיים חשופות. נצר הגביר מהירות ואני בלמתי את הסכין וזינקתי לאחור. "אם היה לך נשק היית יורה", אמר.
אחרי הסכין נצר מלמד אותי איך לנטרל אדם שחמוש באקדח. "צריך להגיד שאם בן אדם רוצה להרוג אז הוא מפתיע אותך ויורה. אבל אם יש לו מטרה אחרת, למשל חטיפת חייל, אז יש לך אפשרות להגיב". אני עומד מולו עם אקדח. האצבע על ההדק ואני מכוון. אבל מבלי ששמתי לב ובזמן של שנייה, לדעתי פחות, האקדח נעלם לי מהיד ופתאום זה מכוון אליי. "המטרה באקדח זה לנטרל את האצבע על ההדק עם אחיזה ומיד לתת אגרוף לפני עם היד השנייה. לאחר מכן אתה מוציא ממנו את האקדח צעד לאחור וזה נגמר". וככה זה נגמר מספר פעמים, בשום שלב אקדח הדמה שלי לא הצליח לשחרר כדור.
תוך כדי התחמקויות מסכין ואקדח אני למד שצה"ל הגיע לרמה גבוה גם ביחס לצבאות העולם. "אני יכול להגיד שיצא לי לעבוד עם כל מני יחידות כולל הכומתות הירוקות של צבא ארה"ב" אמר נצר. "ואני יכול להגיד שהגישה שם שונה. הם עושים לחימה מטווח קרוב כחוג. אבל זה מנותק שם מהלחימה. הם מסיימים עולים על ציוד לחימה והקשר בין מה שעשה מעורפל. אצלנו זה קשר מאוד הדוק, אתה עובד עם הנשק כחלק מהאימון ועובד עם ציוד הלחימה וככה צריך להיות במצב אמת. קרב מגע זה מוצר שמדינת ישראל מוכרת בעולם, גם בתחום הצבאי".
בעתיד יכנסו מדריכי הקרב מגע לבסיס צאלים, "שם עוברות כל יחידות הצבא", ציין רס"ן מייסטר. "בשנה האחרונה התחלנו להסמיך את החניכים של קורס מ"כים לתרגל תכנים של קרב מגע. אנחנו מבינים שיש ביקוש גדול והמדריכים לא יכולים להיות מכל מקום. לכן הם יוסמכו לתרגל את החיילים, לא ללמד כי אם לשמור על כשרות, ומדי פעם יגיע מדריך. ב-2014 זה יכנס לקורס קצינים כשאנחנו מניחים שהבוגרים של הקורס יהיו המ"כים שהדרכנו".
נכון להיום בכל בסיסי ההדרכה של חטיבות החי"ר ישנה רמה גבוה של קרב מגע ובעתיד זה יכנס גם לקורסים הבכירים כולל קורס מג"דים ופו"מ. "אין מישהו שעובר את האימון הזה וזה לא עושה לו משהו", מסכם רס"ן מייסטר. "זה משפר את כלל יכולת הלחימה של הלוחם ובנוסף היכולת המנטלית להתמודדות עם מצבי לחץ".