למרות שהתקנות לשוויון זכויות אנשים עם מוגבלויות קובעות כי על נותן שירות ציבורי מוטלת החובה להנגיש מידע לאדם עם מוגבלות ולממן את השירות הזה, מעדויות שהגיעו למערכת mako פז"ם, המצב בצה"ל שונה בכל הקשור לתרגום לשפת הסימנים במהלך טקסים.
על פי התקנות (התאמות נגישות לשירות) סעיף 29 פרק ב', שירות ציבורי מחויב בהתאמות נגישות לשירות וחל איסור על דרישת תשלום מאדם עם מוגבלות בשל היצוע התאמות.
מתורגמנים שונים עמם שוחחנו, טוענים כי הצבא פועל בסוג של "שיטת מצליח", בה בפעמים רבות בהן יש צורך במתורגמן לשפת הסימנים בטקסים או קורסים בצה"ל, ישנן יוזמות עצמאיות של חיילים וקצינים למציאת מתורגמנים בהתנדבות או למימון שכרם, כולל פניות לעמותות.
טענות נוספות, מגיעות ממתורגמנים שכבר סיפקו את השירות והופתעו לגלות שאין כביכול תקציב כדי לשלם להם שכר, אחרי שכבר עבדו, זאת למרות שמדובר בגוף ציבורי מתוקצב.
"מפקד הזמין אותי בעצמו לתרגם בטקס השבעה שנערך בכותל לפני שמונה חודשים ועד היום לא קיבלתי את הכסף", סיפרה מתורגמנית עמה שוחחנו. "הוא פשוט לא מצליח להוציא את הכסף מצה"ל כי הורי החייל לא העבירו פניה מראש לצבא. לא היה לי מושג שככה עובדים הדברים, מבחינתי ברגע שמפקד פנה אליי הוא נציג צה"ל, יש מימון ויש אחריות. כששאלתי לפקודת מי לרשום את החשבונית פתאום לא ידעו מה לומר. לא ברור לי למה הצבא מתחמק מלשלם".
"בסוף כדי לקבל שירות הם צריכים להתחנן"
"הצבא מודע לחובתו להנגיש טקסים", טוענת מתורגמנית אחרת שנתקלה בעצמה בשני מקרים כאלו מול הצבא. "אך אף אחד לא מודיע על כך לחייל החרש או הוריו. בסוף כדי לקבל שירות הם צריכים להתחנן, אז מחפשים להם מתנדבים או מאלתרים חיילים שהם בנים להורים חרשים, שלא יודעים לתרגם את כל הדברים. זאת במקום לתת להם הנגשה מסודרת כחוק עם מתורגמן מוסמך".
אותה מתורגמנית אף הדגישה כי כל אדם חרש זכאי לקבל 45 שעות תרגום בשנה ובגלל גופים שלא משלמים על תרגום, השעות המעטות הללו נגמרות.
מתורגמן שחייל צה"ל יצר עמו קשר כדי שיגיע לתרגם בטקס, הוסיף בנושא: "החייל שהיה זקוק לתרגום שאל למה צה"ל לא יכול לממן את זה והוא צריך להרגיש שעושים לו טובה?".
אחד המתורגמנים עמם שוחחנו הצביע על גורם הבעיה לטענתו: "אין כתובת אחת או רכז תרגום / נגישות בצה"ל שאליהם יכולים לפנות בבקשת תרגום, כך שבכל טקס יש יוזמות עצמאיות לחיפוש תרגום בהתנדבות עבור הצבא, נוהג שאינו מכבד".
הילה נהרי אסרף, מתורגמנית חברת ארגון "מלאח" (מתורגמנים לשפת הסימנים הישראלית), מסבירה שהלקוח, האדם החרש, סובל בסופו של דבר מחוסר נגישות או נגישות לקויה מאוד. "התרגום אינו משחק ולא אמור להיות תלוי ברצונו הטוב של אף אחד", מוסיפה נהרי-אסרף, "זה כבוד האדם ברמה הכי בסיסית, להיות שווה".
לדבריה, "הבעיה הכי גדולה היא שאין אדם שזהו תפקידו וכך חיילים מוצאים את עצמם פועלים מתוך רצונם הטוב ומחפשים 'צדקה'. צה"ל חייב להקים גוף נגישות שברור לכל חייל/ת ומפקד/ת שאליו פונים בכל שאלה או מקרה הנוגע לתחום", סיכמה חברת הארגון.
בשורה התחתונה חיילים חרשים רבים או בני משפחה חרשים לחיילים שומעים, מוצאים עצמם באופן תמוה בתחושה שמישהו צריך לעשות טובה עבורם, על אף שמדובר בגוף מתוקצב כמו צבא ההגנה לישראל.
מדובר צה"ל נמסר בתגובה:
"צה"ל הוא צבא העם ומגייס חיילים לשורותיו מכלל האוכלוסייה. צה"ל תומך ומעודד שירות משמעותי לבעלי מוגבלויות ומעמיד לרשותם סיוע רב.לא קיימים בצה"ל נהלים בנושא. בעקבות הפניה הנושא ייבדק ובהתאם לצורך תיערך עבודת מטה".