2,500 מחבלים חוסלו בלבנון - אבל האמון נשחק והזמן אוזל

בזמן שבפיקוד הצפון מתגאים ב"טיהור מרחבים" ובאלפי מחבלים הרוגים, תושבי הצפון מרגישים שהם שקופים בתוך משוואת האש וחיים במציאות בלתי נסבלת. עם 40% בלבד מהתושבים שנותרו בקריית שמונה הנטושה למחצה ובצל איום הכטב"מים והרחפנים שחומקים מהגנות צה"ל, עולה השאלה: האם הצבא באמת מבין את גודל השבר ביישובים שחציים הפכו לשטח צבאי סגור וחציים למטווח ברווזים? לצה"ל יש הישגים משמעותיים בלבנון וחיזבאללה ממשיך לאבד מאות מחבלים ונכסים שנבנו במשך שנים. אבל גם בפיקוד הצפון מבינים על רקע הדיווחים מארה"ב שהמלחמה על זמן שאול. "התפקיד שלי לתת פתרון צבאי ולהכריע את האויב", אמר בכיר בפיקוד הצפון כשהכוונה לפעולה צבאית אותה הדרג המדיני צריך לנצל.

למרות המצב הקשה של תושבי הצפון, הבכיר אמר ש"יש פה הזדמנויות ואני חושב שברגע שאנחנו כובשים את המרחב הזה זה פותח לנו אפשרויות ללחוץ על חיזבאללה. מצד שני צה"ל שנתיים וחצי במלחמה, יש עומס על הלוחמים ואתגרים שלא חווינו בעבר". שלושה חודשים אל תוך המערכה העצימה בצפון, זה כחודש בהפסקת אש ובפיקוד הצפון מתעקשים: "אנחנו במלחמה, לא בהפסקת אש".

הנתונים היבשים שמוצגים על ידי צה"ל אמורים להרגיע את הציבור ולהראות את העשייה אל מול התיעודים הרבים של רחפני הנפץ ופרסום על נפגעים. בצה"ל מדברים על "מבצע טיהור" חסר תקדים במרחב של 650 קמ"ר, שטח עצום של ואדיות ותאי שטח הרריים שבהם כוחות צה"ל פועלים כדי להסיר את איום הפלישה ולייצר "מרחב חיץ" לביטחון היישובים.

אלפי מחבלים חוסלו, הבית עדיין רועד

אלא שהמספרים המרשימים הללו, למעלה מ-10,000 פעילי חיזבאללה פצועים וכ-7,000 הרוגים מתחילת המלחמה באוקטובר 2023, בהם מפקדי גזרות ובכירים שחוסלו בלבנון נראים רחוקים שנות אור מהמציאות ברחובות קריית שמונה או במטעי הצפון. בזמן שבצבא טוענים שחיזבאללה "נחלש ונפגע" ומתקשה לסנכרן פעולות, התושבים שנותרו מאחור חווים מציאות של אזעקות, הדי פיצוצים שמרעידים את קירות הבתים ותחושת נטישה בשל ניהול מדיני וממשלתי כושל שכבר פוגע במערכה הצבאית.

האסטרטגיה של צה"ל כרגע נשענת על מה שמכונה "הקו הצהוב". אותו מרחב אבטחה שבו פועלים צק"חים וחטיבות כדי למנוע חדירות ולהדוף את האויב. בפיקוד הצפון מדווחים על פשיטות קרקעיות שנעשות מעבר לקו הצהוב "על בסיס יומי". אבל מדוים שהניהול של המלחמה מתבצע תוך ניסיון לשמור על סוג של שגרה תחת אש, החלטה שמוגדרת על ידי בכירי הפיקוד כ"קושי אדיר". "אנחנו מנהלים פה מלחמה שלושה חודשים בלי לפנות את כל התושבים", אומר בכיר בפיקוד כשהוא מסביר שחופש הפעולה בדרום לבנון הוא שמאפשר לחיזבאללה "להגביל" את הירי שלו לעורף. על פי אותו בכיר, אם צה"ל יעצים את התקיפות שלו בעומק לבנון, בבקאע ובביירות אז חיזבאללה יחזור לשגר רקטות במטחים גדולים ולטווחים ארוכים יותר. נראה שמעבר למגבלות האמריקאיות גם זה עומד בשיקולים של צה"ל.

רק שבינתיים בקריית שמונה, העיר הגדולה באזור, נותרו רק כ-40% מהתושבים. עבורם ה"איזון" שעליו מדברים בצה"ל הוא לעג לרש. כשהצבא מדבר על "מתח שבין שגרה לחירום", התושבים רואים אוטובוסים צהובים שנעצרים מפעילות ולימודים שמבוטלים בגלל הערכות מצב משתנות. המציאות היא לא "שגרה מאתגרת", אלא חיי פליטות בתוך הבית של עצמך.

"אנחנו בתחרות למידה מול האויב"

"לאורך כל המלחמה אנחנו בסדר גודל של 7,000 פעילים הרוגים", אמר קצין בכיר בפיקוד הצפון. "למעלה מ-2,500 פעילים הרוגים מאז תחילת שאגת הארי ויותר מ-800 פעילים הרוגים מאז החלה הפסקת האש. יש לחיזבאללה למעלה מ-10,000 פעילים פצועים. זאת פגיעה משמעותית בארגון ובסד"כ ואנחנו מרגישים את זה. יש כל יום למעלה ממאה תקיפות. הרוב במיוחד בימים האחרונים מצפון ליטני, באזור צור וצידון. סדר גודל של 20, 30 פעילים שמסוכלים בכל יום בהם גם לא מעט בכירים".

בינתיים הכטב"מים והרחפנים של חיזבאללה ממשיכים לפגוע בכוחות ולחדור לצפון. כאמור, חיזבאללה מגביל את עצמו רק מתוך החלטה כפי שהסביר הקצין הבכיר וזה יכול להשתנות בכל רגע. בצה"ל מודים ביושר שהם ב"תחרות למידה" מול חיזבאללה. עד כה נרשמו 12 הרוגים מהם 6 חיילים ועובד משרד הביטחון שנפגעו מרחפן נפץ. בצבא מנסים ליישם פתרונות טקטיים החל מפריסת רשתות מעל מוצבים ומרחבים מוגנים ועד לשימוש בכוונות "פגיון" ורובי ציד.

בפיקוד הצפון מדווחים על "עשרות רחפנים שנתקעו על הרשתות". אבל שוב, התושבים בעורף מרגישים שהם משמשים כשפני ניסיונות במעבדת הלמידה הזו. בצה"ל מסבירים גם שהכוחות נחשפים בגלל פריסת הרשתות, אבל מדובר במחיר ששווה לשלם כדי להגן על הלוחמים. רק שעבור האזרח בקו העימות, כל רחפן שחומק הוא איום קיומי שאין לו מענה.

המבוי הסתום של המשא ומתן

בינתיים הזמן אוזל כפי שניתן להבין מהדיווחים על שיחות המשא ומתן ובנוסף לזה האמון נשחק. בדרג הצבאי מודים בחצי פה ש"אי אפשר למשוך את המלחמה חודשים קדימה" וקיים "מבוי סתום" בניסיון לנתק את חיזבאללה מאיראן במסגרת של המשא ומתן. גם היום בצה"ל נשמעים סקפטיים לגבי היכולת של צבא לבנון לאכוף סדר כלשהו, למרות מספר מקרים שבהם פיקוד הצפון העביר מטרות לצבא לבנון והם הגיעו לטפל בהן. "רק צה"ל יפרק את חיזבאללה מנשקו", אמר הקצין הבכיר.

ההצהרות הללו, לוחמניות ככל שיהיו, לא נותנות מענה למשפחות בקריית שמונה וביישובי הצפון שרואות את המשק והחיים שלהם קורסים. בזמן שבפיקוד הצפון רואים בשהייה בשטח "הזדמנות גדולה לפתח לחץ" שיסייע במשא ומתן, התושבים מרגישים שהם הקלף שמהמרים עליו כשגם היום בצה"ל מתגאים בהחלטה שלא לפנות את תושבי הצפון מביתם.

האזור נמצא בנקודת רתיחה. המבצעים, הפשיטות מעבר ל"קו הצהוב" והשמדת התשתיות הם הישגים צבאיים חשובים. אבל כל עוד הדי הפיצוצים הם הקול היחיד שנשמע ברחובותיה הריקים של קריית שמונה, נראה שבצה"ל עדיין לא הפנימו את הניצחון האמיתי הנדרש: החזרת תחושת הביטחון לאזרחים ולא רק ספירת גופות של מחבלי חיזבאללה בוואדיות לבנון.