mako
פרסומת

בית הדין הפלילי הבינ"ל בהאג מבטל את ההליכים המשפטיים נגד מוחמד דף

ב-ICC הודיעו על ביטול צו המעצר וכלל ההליכים המשפטיים נגד מנהיג הזרוע הצבאית של חמאס לשעבר • על פי הודעת בית הדין, חומר שהתקבל החודש בבית הדין מאשר את מותו של דף ועל כן בוטלו ההליכים • הוחלט כי אם יתברר שדף בחיים – ההליכים יחודשו מיד • המשמעות: הליכים משפטיים מתנהלים כעת בבית הדין רק נגד בכירים ישראלים

קרן בצלאל
פורסם:
בית הדין הפלילי הבין-לאומי בהאג
בית הדין הפלילי הבין-לאומי בהאג | צילום: רויטרס, חדשות
הקישור הועתק

בבית הדין הפלילי הבין-לאומי בהאג הודיעו אתמול (רביעי) על ביטול ההליכים המשפטיים נגד מפקד הזרוע הצבאית של חמאס לשעבר, מוחמד דף. בבית הדין התקבלו חומרים חדשים בשבועות האחרונים המאשרים את מותו של דף, כולל תעודת מוות שהונפקה על ידי חמאס. בשל כך בוטל גם צו המעצר נגדו. כתוצאה מכך, הליכים משפטיים נותרו כעת רק נגד בכירים ישראלים, כולל צווי מעצר בין-לאומיים נגד ראש הממשלה נתניהו ושר הביטחון לשעבר גלנט.

ב-ICC הודיעו רשמית על סיום ההליכים המשפטיים נגד מוחמד דף, ועל ביטול צו המעצר הבין-לאומי נגדו. על פי הודעת ההרכב הקדם-משפטי, משרד התובע בבית הדין העביר לאחרונה חומר חדש שמאשר את מותו של דף. בין החומרים, שהועברו ב-14 בפברואר, ישנה גם תעודת מוות שהונפקה על ידי חמאס. ההרכב גם קבע כי אם יתברר שדף בחיים – ההליכים נגדו יוחזרו מיד.

משמעות הדבר היא שכעת נותרו הליכים משפטיים רק נגד בכירים ישראלים בבית הדין הבין-לאומי הפלילי. הליכים אלו כוללים 2 צווי מעצר – נגד ראש הממשלה נתניהו ושר הביטחון לשעבר גלנט – שנמצאים שניהם כעת בערכאת ערעור.

תיעוד חדש של מוחמד דף
מוחמד דף

מדינת ישראל הגישה בספטמבר התנגדות רשמית לסמכות השיפוט של בית הדין הפלילי הבין-לאומי בהאג, וכן לחוקיותה של בקשת התובע להוצאת צווי מעצר נגד נתניהו וגלנט. ישראל הבהירה כי לדעתה לבית הדין אין כל סמכות ביחס לתיק הנדון. טענה זו מבוססת על עמדתה העקבית של ישראל לגבי סמכותו של בית הדין בנוגע לסכסוך הישראלי-פלסטיני.

ישראל טוענת כי חוסר הסמכות נובע מכך שמדינת ישראל אינה חברה בבית הדין, והרשות הפלסטינית אינה מדינה. כמו כן, בהסכמי אוסלו הוסכם שלרשות הפלסטינית לא תהיה סמכות לדון אזרחים ישראלים שבצעו פשעים לכאורה בשטחה.

mako
התובע קארים חאן
פרסומת

בנוסף טוענת ישראל כי התובע הפר באופן בוטה את חוקת בית הדין ואת עקרון המשלימות. ישראל טוענת כי "התובע לא פעל כנדרש כדי לאפשר לה, לפני קידום פעולותיו, לממש את זכותה לחקור בעצמה את הטענות שאותן הוא מעלה". על פי עקרון המשלימות, בית הדין הבין-לאומי הוא מנגנון משלים בלבד למערכת משפט מקומית – וכאשר המערכת המקומית פועלת באופן עצמאי וחוקרת את הדברים, לבית הדין אין זכות להתערב.