תרומה של 6 מיליון שקל למוסד, שהתקבלה ממיליונר קנדי, עשתה באחרונה כותרות, ובצדק. למה המוסד, שהוא ארגון ביטחוני של המדינה, צריך לגייס תרומות ממיליונרים? את אותם דברים אפשר לומר על כל מערכת הביטחון, ובייחוד על צה"ל, שהיחס לתרומות אצלו ממשיך להיות מעוות עד בלתי־נסלח. צבא עם תקציב עצום של 60 מיליארד שקל פושט יד ומגייס תרומות מהציבור - שלא לדבר על הורי חיילים, שנדרשים לרכוש ליחידות של ילדיהם ציוד צבאי וביגוד. הרי גם ככה הורי החיילים מממנים חלק גדול מעלויות המחיה של ילדיהם בזמן השירות, שכן השכר הצבאי, גם לאחר שהועלה, אינו מספיק לכלום - אז מדוע הם עוד צריכים לסייע לגדודים ולחטיבות הסדירות לממן ציוד לחימה?
מעבר לכך שמדובר בפעילות שפוגעת בהורי החיילים, ומבליטה את מי שאינו יכול לתרום, והיא פסולה מבחינה מוסרית ותקציבית - הרי שהיא גם אסורה. לפי החוק, כל תרומה בצה"ל צריכה לעבור דרך אגף כוח אדם, ואינה יכולה לעבור ישירות ליחידות, בין היתר כדי ליצור שוויון בין היחידות. בימים האחרונים מסתובבת בקבוצת ווטסאפ של הורים בגדודי חטיבת הצנחנים רשימה של תרומות שהם מתבקשים להרים לפלוגה. ברשימה מפורטת שורה של פריטים שדרושים לחיילים כמו אולרים, סכיני קומנדו, תיקים, מנשאים ואפילו רצועות לנשק. המשפחות צריכות להירשם בטבלה באחת השורות הפנויות, ובכך להתחייב על תרומתם.
עלויות הפריטים אינן נמוכות. הפריט היקר ביותר ברשימה הוא אולר לדרמן, במחיר של 354 שקל ליחידה. בכל מחלקה יש כ–60 חיילים, כך שהתרומות צריכות להגיע לאלפי שקלים ואף לעשרות אלפי שקלים לפריט. חלק מהשורות כבר תפוסות. למשל, משפחה אחת שנרשמה לתרום כפפות ירי לפלוגה, בעלות של 25 אלף שקל, ומשפחה שנייה התחייבה לתרום את עלות מנשאי המים בעלות של 14.5 אלף שקל. בקרב הורי הצנחנים שנדרשו לתרום מושמעת ביקורת על העניין, אך רבים חוששים לדבר, אפילו שלא לציטוט - בין היתר מפחד של הבנים, שלא רוצים להצטייר בפלוגה כמי ש"עושים בעיות". אחד האבות שהסכים לדבר, אמר שהחשש הוא שהבן שלו ייפגע והמפקדים יגידו לו "למה אבא שלך מתערב?".
"זה הילד הראשון שלי בקרבי והייתי בשוק כשראיתי איך הדברים מתנהלים", הוא אומר. "זה לא הגיוני שההורים ירכשו ציוד צבאי לחיילים, מה גם שלא לכולם יש את היכולות הכספיות לכך". לדבריו, בשלב מסוים, אחרי שלא נרשם מי שיתרום ברכיות סיליקון בעלות של 112 שקל לפריט ו–5,000 שקל למחלקה - התחילו לחצים לתרום במהירות. להורים במחלקה של בנו נאמר שההורים של שתי המחלקות האחרות בפלוגה כבר תרמו לצורך רכישת ברכיות, והעובדה שאצלם לא תורמים מעכבת את החלוקה לפלוגה כולה, מפני שאי אפשר לחלק את המוצר רק לשתי מחלקות.
לדברי האב, כדי לסיים את עניין הברכיות הועבר בקבוצה מספר חשבון בבנק הדואר של אחד ההורים, ואליו היו צריכים הורים להעביר את התרומה. בסופו של דבר התרומה לא מומשה, מפני שנמצא תורם חיצוני שמימן את הברכיות - שלא מקרב ההורים. "אני יודע מפלוגה אחרת שאצלם יש חשבון בנק של אחד ההורים, ומדי פעם אומרים להם כמה כסף להעביר לשם" אמר. "יש דברים שאני יכול להבין. כשביקשו שנקנה שתייה לכולם אחרי המסע בעלות של 200–300 שקל - קיבלתי, אבל לא ברמה הזאת".
הכתבה פורסמה במקור באתר The marker
