ציד במפרץ הפרסי: שכיר החרב הזר - והקשר לקטאר

המודיעין הצבאי האוקראיני מדווח שמצא באחת מהעמדות של הצבא הרוסי שנכבשו את גופתו של קלינטון ניאפרה מוגסה, אזרח קניה. על פי המידע שפרסמו, האזרח הקנייתי התגורר ועבד בקטאר לפני שחתם מאוחר יותר על חוזה עם הכוחות הצבא הרוסי, והוצב באחת מיחידות החי"ר שלהם באוקראינה.

לא דווח אם הוא גויס בקטאר ובאיזה אופן. אבל בפרסום נכתב: "קלינטון מוגסה היה יכול להמשיך לחיות ולעבוד בבטחה בקטאר המשגשגת. במקום זאת, הוא הפך לעוד אישור לכך שעבור הצבא הרוסי, אזרחים זרים נחשבים למשאבים מתכלים הנשלחים אל מותם".

על פי המודיעין של אוקראינה, מוגסה הגיע לרוסיה ולאחר תקופת אימון קצרה נשלח לאוקראינה, שם נהרג תוך זמן קצר במחוז דונייצק. הכוחות רוסיים לא פינו את גופתו של שכיר החרב הזר ו"משפחתו לא קיבלה פיצוי או כל הסבר מצד רוסיה", טענו האוקראינים.

עוד דיווחו שעל גופתו של שכיר החרב מוגסה נמצאו דרכונים השייכים לשני אזרחים קנייתים נוספים. "ככל הנראה אנשים שגויסו בנסיבות דומות ועשויים להיות מיועדים לפעולות תקיפה עתידיות", אמרו האוקראינים, שנראה כי כוונתם לאזרחים זרים שעבדו בקטאר ואז התגייסו להילחם באוקראינה.

ייתכן שהדבר מלמד על פעילות גיוס רוסית, שבכל זאת יש בקטאר שם יש עשרות אלפי עובדים זרים, שמשתכרים בסכום זעום ומנוצלים בתנאי מחייה קשים.

"נשלחים ללא אימון ועם סיכוי הישרדות קלוש"

לצד פרסום המקרה של שכיר החרב החריג בהקשר של קטאר שנהרג בשרות הצבא הרוסי, המודיעין האוקראיני מזהיר אזרחים זרים מפני נסיעה לרוסיה או קבלת כל צורה של עבודה בשטחה, "במיוחד עבודה בלתי חוקית. נסיעה לרוסיה כרוכה בסיכון ממשי להישלח בכפייה ליחידות תקיפה ללא אימון מתאים ועם סיכוי הישרדות קלוש, אם בכלל".

אין מידע מדויק על מספר הזרים שהתגייסו וחתמו על חוזה להילחם עבור הצבא הרוסי באוקראינה. המספרים משתנים על פי מקורות שונים. על פי גורמי מודיעין במערב מדובר על 15 עד 20 אלף אזרחים מלמעלה ממאה מדינות ומהם נהרגו למעלה מ-3,800.

מבין אלפי ההרוגים האלה זוהו לפחות 523 לוחמים זרים שנהרגו מאז 2022. ההרוגים שזוהו בשמם הגיעו ממדינות כמו מצרים, נפאל, כמה ממדינות אפריקה וגם מאוזבקיסטאן וטג'יקיסטן.

מנגנוני הגיוס של לוחמים זרים לרוסיה פועלים דרך מספר גורמים, כמו חברות קבלן ואבטחה רוסיות ויש גם ככל הנראה גיוס דרך יחידות המודיעין הרוסי. אלה יש לציין לא כוללות יחידות שנשלחות במסגרת הסכמים של מדינות עם הרוסים, למשל מצפון קוריאה - שגם חיילים שלה נהרגו באוקראינה ומעטים אף נפלו בשבי.

שכירי החרב מגיעים דרך פרסום של מודעות ברשתות חברתיות או שהם פונים ישירות למתווכים שפועלים במדינות המוצא שלהם. על פי הדיווחים, מפתים אותם במשכורות גבוהות שיכולות להגיע גם ל-2,500 ו- 5,000 דולר בחודש.

באוקראינה טוענים שבמדינות כמו סרי לנקה, מצרים, אפריקה המערבית ואחרות יש סוכנויות שמתווכות בין מתגייסים לרוסים. לעיתים הסוכנויות מציעות חוזי עבודה כפיקטיביים כמו עבודות בבנייה או שמירה, כשהמטרה הסופית היא שליחת הזרים לשדה הקרב באוקראינה.

רבים מהם נהרגים מבלי שאיש יודע על כך כשלרוב, כך על פי האוקראינים, הרוסים לא מדווחים למשפחה ולא משלמים להם. הבעיה שיש בהם גם לא מעט שמצליחים לחזור למדינות המוצא שלהם או מדינות אחרות, וזה קורה עם פוסט טראומה שלא מטופלת או שהם חוברים למחוללי פשיעה ואפילו טרור.