בין צנעא לטהרן: האסטרטגיה הישראלית מול חזרת החות'ים למערכה

שיגור טיל קרקע-קרקע ולאחר מכן טיל שיוט מתימן לעבר ישראל, סימן את הכניסה מחדש של החות'ים למערכה הרב-זירתית שארה"ב וישראל מנהלות נגד איראן. בישראל זיהו במהלך השבועות האחרונים את ההיערכות של החות'ים לשגר טילים לעבר ישראל וגם את הבקשות מצד איראן.

בצה"ל לא יודעים לקבוע מדוע זה לקח זמן, אך מבהירים שנעשו לכך הכנות ולא מדובר בהפתעה. מדובר בהתפתחות שממחישה את הנכונות של החות'ים לשוב ולהפעיל לחץ צבאי, גם אם בשלב זה בהיקף מוגבל יחסית.

גורמים בצה"ל אומרים שהמערכה מול איראן וכעת גם חידוש הירי מתימן, פתחו מחדש את כל הזירות נגד ישראל, אבל מוסיפים את המשפט שחוזרים עליו שוב ושוב בצה"ל בזמן האחרון: "עיניים על הכדור", ושהלחימה מול איראן תשפיע על כלל הזירות.

"עיניים על הכדור": ניהול האיום מול טהרן

לפי הערכות גורמי צבא בכירים, החות'ים צפויים להמשיך בירי לעבר ישראל בתקופה הקרובה, אבל זה צפוי להיות בקצב נמוך, כזה שמזכיר את דפוס הפעולה שלהם בגלים קודמים. המשמעות היא איום מתמשך של ירי טילים וכטב"מים, אבל כזה שלא יהיה אינטנסיבי. המטרה שלהם היא למתוח עוד יותר את צה"ל ובעיקר את מערך ההגנה האווירית, לשמר נוכחות בזירה ולייצר הד תקשורתי ואסטרטגי, יותר מאשר לשנות את מאזן הכוחות בפועל.

בישראל אומרים שבשלב זה אין כוונה לצאת למערכה אווירית רחבה נגד החות'ים בתימן. ההסבר המרכזי לכך הוא הצורך לשמור על מיקוד בזירה המרכזית - העימות עם איראן. פתיחת מערכה משמעותית בזירה מרוחקת כמו תימן תדרוש משאבים מבצעיים ניכרים, תדלוק אווירי מורכב ומאמץ מודיעיני מתמשך, מה שעלול להסיט קשב מהאתגר האסטרטגי המרכזי.

בנוסף, גורמי צבא מעריכים שיעילותה של מערכה רחבה נגד החות'ים מוגבלת. מדובר בארגון שפועל בתנאי שטח מורכבים, עם פריסה מבוזרת של אמצעי לחימה, יכולת הסתרה וניידות גבוהה, לצד תמיכה מתמשכת מצד איראן. גם תקיפות מוצלחות לא בהכרח יובילו להפסקת הירי לאורך זמן, ולכן העדיפות נשארת איראן, שהיא ראש הנחש.

סכנה בנתיבי השיט: האיום על באב אל-מנדב

במקביל לאיום הישיר על ישראל, סוגיה מרכזית נוספת היא האיום החות'י על מצר באב אל-מנדב. מדובר באחד מנתיבי השיט החשובים בעולם, שמחבר בין ים סוף לאוקיינוס ההודי. החות'ים מאיימים להביא לסגירת המצר, אחרי שהם כבר הוכיחו בעבר את היכולת שלהם לפגוע או לאיים על כלי שיט באזור באמצעות טילים, כטב"מים ואף ניסיונות פגיעה ישירים. פגיעה בתנועת כלי השיט שם, שתצטרף לסגירת מצר הורמוז, תהיה משמעותית ומורגשת עוד יותר מאשר בעבר.

עם זאת, בישראל אומרים ש"סגירה" מלאה של המצר אינה תרחיש ריאלי עבורם. בניגוד להורמוז, באב אל-מנדב הוא נתיב רחב יחסית ולא תעלה צרה שניתן לחסום בקלות. לחות'ים יש יכולת לפגוע בספינות שיעברו שם, אבל סגירה מלאה היא יכולת שאין להם.

הם כן מסוגלים לשבש את התנועה הימית בצורה מורגשת באמצעות יצירת איום מתמשך, פגיעה נקודתית בספינות והעלאת רמת הסיכון, מה שיגרום לחברות ספנות להימנע מהמעבר באזור או לייקר משמעותית את עלויות הביטוח. גם שיבוש חלקי כזה עשוי להשפיע על הסחר העולמי, כחלק מההסתבכות של המלחמה נגד איראן.

ארה"ב כבר מעורבת באופן פעיל בניסיון לבלום את האיום. הצי האמריקאי וסנטקום פועלים באזור ים סוף, כשהם מאבטחים את הנתיב ומלווים ספינות. לצד יציאה מהאזור הזה לתקיפות באיראן, הצי האמריקאי וציים נוספים מפעילים שם ספינות עם מערכות ליירוט טילים.

נראה שבשלב זה בוושינגטון נמנעים מהסלמה רחבה גם בתימן, מחשש להידרדרות לעימות אזורי שירחיב עוד יותר את השפעת המלחמה באיראן. כרגע, האסטרטגיה בישראל ובארה"ב היא ניהול האיום ולא חיסולו המוחלט - שילוב של הגנה עם אפשרות לתגובות מדודות, תוך הימנעות מפתיחת חזית רחבה נוספת. כל זה יכול להשתנות אם הירי מתימן יביא לפגיעות משמעותיות יותר או ישפיע באופן רחב יותר על תנועת כלי השיט שם.