עונת הגיוסים של מחזור נובמבר 2015 נמצאת בעיצומה, ואלפי בני נוער עשו השבוע את דרכם לבקו"ם בדרכם לשרת את המדינה. המתגייסים של מחזור 2015 הם הראשונים להתגייס לשירות מקוצר של שנתיים ושמונה חודשים, אבל תהיו בטוחים שהם לא יתקלו בקיצורים אחרים במהלך ההכשרה שלהם: כמו כולם, הם יירו הרבה, יזחלו וירוצו, ילמדו להילחם ויגלו שהדרך לסיכת הלוחם, תהיה אשר תהיה, לא פשוטה בכלל. לא מעט השתנה בהכשרת הלוחמים לאורך השנים, ולכן החלטנו להביא לכם את מפקדי הבא"חים - בסיסי האימון החטיבתיים, בתחום החי"ר, שריון, תותחנים והנדסה, כדי שיעשו לנו סדר, יספרו לנו מה השתנה מהימים שלהם כטירונים וכמובן, מה מצפה ללוחמים החדשים.
חטיבת הנח"ל: בונים את הלוחם בהדרגה
נתחיל עם החטיבה הירוקה, הידועה בסיסמתה, "היתרון האנושי". "תהליך ההכשרה שלנו עוסק בחמישה נושאים מרכזיים", מסביר סא"ל מני ליברטי, מפקד בא"ח נח"ל על מה שמחכה לטירונים החדשים. "קודם כל חינוך לערכים ולמשמעת, פרק שני הוא הכושר הגופני, שלישי קליעה וכל מה שקשור בירי, רביעי עוסק בשדאות והיכולת של הלוחם להימצא בשטח והפרק החמישי והמשמעותי הוא טכניקות הלחימה שהלוחם נדרש לשלוט בהן, כולל לחימה בשטח פתוח, בנוי או בתת-קרקע".
כלל אחד ברור - שם המשחק הוא הדרגתיות, מתחילים מנקודה נמוכה ואז מטפסים למעלה. לשם ההדגמה, הירי הראשון של הלוחם בנשק יהיה בשכיבה ובלי לחץ, כשנקודת הסיום שלו תהיה ירי בתנועה, בלילה וכשהוא נושא ציוד מלא. הדבר נכון גם בנושא הכושר הגופני, שיתחיל במד"ס קטן ויגיע למסע של 60 ק"מ עם משקלים מאוד כבדים על הגב. בזכות אותה הדרגתיות, יעשו הלוחמים בעוד שמונה חודשים דברים שנכון להיום, ספק אם הם עצמם חושבים שיצליחו לעשות.
לא מעט השתנה מאז שהוא התגייס לצבא בנובמבר 1997. הטכנולוגיה התפתחה באופן משמעותי, נוספו סימולאטורים בבסיס ונבנתה לש"בייה מתקדמת. "ההבדל המשמעותי ביותר בין אז לבין היום הוא שבשנת 97 החייל לא בא לידי ביטוי, והיום הוא כן. אנחנו לא מתעלמים מהמטען שהוא מגיע איתו מהבית, להפך, אנחנו יודעים לנצל את המטען שלו כאדם. בתקופתי מחקו את ה'אני', אמרו בעצם - 'כולכם מטומטמים ואנחנו בונים אתכם מחדש'. היום זה אחרת לגמרי", הוא מסכם.
חטיבת כפיר: מתמקדים בטרור הפלסטיני
מי מכם שיתגייס לחטיבת כפיר יגיע לבא"ח הגדול ביותר בצה"ל, שם ילמד להיות לוחם בחטיבת כפיר, שהדגש העיקרי בה הוא על לחימה בשטח בנוי. "הטירונים מגיעים אלינו עם מוטיבציה גבוהה מאוד. כיום ישנם 2.5 מתמודדים על כל מקום פנוי בחטיבה", מספר סא"ל שרון אלטיט, מפקד הבא"ח. "ההכשרה שלנו מתמקדת בצרכים המבצעיים של החטיבה, כלומר התמקדות בלחימה בשטח בנוי ובטרור הפלסטיני, כאשר לוחמי כפיר נמצאים כיום בחזית הלחימה הזו והתוצאות המבצעיות באות לידי ביטוי בשטח".
גם פה מדובר על הכשרה הדרגתית, הלוחמים יתחילו בריצות קצרות ובהמשך יסיימו מסעות של עשרות ק"מ. "מהפרט אל המסגרת, מהקל אל הקשה. בתחילת ההכשרה הוא לומד לשרוך את הנעליים ובסיום ההכשרה הוא כבר יוצא לוחם במסגרת פלוגתית שיודע להוציא מבצעים", מפרט סא"ל אלטיט. "למרות שלוחמי החטיבה פרוסים בכל הגזרות מצפון לדרום כיום, המיקוד בהכשרה הוא על לש"ב (לחימה בשטח בנוי) יותר מבשאר חטיבות הצבא. אנחנו משקיעים הרבה בלוחמה זעירה, קרב מגע, ירי בטווחים קצרים, גם בכושר קרבי שכולל ריצה מהירה עם משקלים כבדים – כל מה שלוחמה בשטח בנוי דורשת", מסביר.
>> מכורים לפז"ם? כך תקבלו את הידיעות ישר לסלולר
את דרכו בצה"ל החל סא"ל אלטיט בגדוד דוכיפת בחטיבה, אליו התגייס בשנת 1997. כאשר אני שואל אותו על ההבדל בהכשרה של אז והיום הוא עונה בביטחון, "החיילים שמתגייסים היום, גם המפקדים, טובים יותר מאשר בזמני. רמת ההכשרה השתכללה מאוד, הפכה להיות הדרגתית אבל מוכוונת לתרחיש ספציפי. לא לוקחים חייל כמו בעבר, מפרקים אותו ובונים אותו מההתחלה, אלא בונים אותו בהדרגה תוך השקעה וטיפול בפרט. ישנה הרבה דאגה לצרכים האישיים וכן גם התעסקות בערכים, חינוך להבנה למה אנחנו פה. הלוחם של היום הרבה יותר טוב ממה שאני הייתי כשהתגייסתי בשנת 97 לאותה יחידה. הם מגיעים למאמצים פיזיים מאוד גדולים ולצד זאת, גם הציוד טוב יותר מאשר בעבר".
שריון: יותר טכנולוגיה, הרבה יותר אפשרויות
הרבה מאוד השתנה בהכשרה של השריונרים לאורך השנים. הטנקים הפכו משוכללים הרבה יותר, ולפלוגות השריון פלשו לוחמי חי"ר במסגרת הפלוגות המסייעות. לא מעט פעמים ניסו לקבוע את סוף הקריירה של הטנק, ובכל פעם השריונרים הצליחו להמציא את עצמם מחדש כרלוונטיים יותר, והכשרת הלוחם היא אבן דרך חשובה בדבר הזה.
"בשבועיים הראשונים יש להם אפשרות להגיש בקשה לכמה מערכים בחיל, לפלס"רים (פלוגות הסיור), לחטיבות הטנקים ולפלוגות המסייעות, ככה שיש להם מרחב מאוד גדול של אפשרויות", מסביר סא"ל דביר אדרי, מג"ד בית הספר לשריון בחטיבת ההכשרה של החיל (בסיס שיזפון). מי שיגיע לחטיבות הטנקים, יתחיל את מסלול ההכשרה בטירונות של חודשיים ולאחר מכן יגיעו לשלב המקצועות שנמשך חודשיים גם הוא, ובמהלכו כל לוחם לומד את המקצוע שלו בטנק – נהג, תותחן או טען. בחלק השני של האימון, הלוחמים ילמדו לעבוד יחד כצוות טנק.
במקרה של הפלוגה המסייעת, אותם הלוחמים שמתמקצעים ביכולות רובאיות של חי"רניקים, מדובר בטירונות 05 שנמשכת ארבעה חודשים ולאחר מכן ארבעה חודשים של אימון מתקדם, במהלכם נלמדים המקצועות השונים: תצפית, סיור או מרגמות. גם בשריון, כמו ביתר ההכשרות שסקרנו עד כה, אנחנו מדברים על הכשרה הדרגתית ומעבר מפרט לחולייה.
הדרישות של סא"ל אדרי כמפקד בסיס ההכשרה, מאוד ברורות. "אנחנו מאוד מקפידים על סוגיית המשמעת ולצד זאת גם מתעסקים המון בשליחות, ברעות ובלהבין מה זה להיות לוחם ולמה זה חשוב. מעבר לזה, כל סוגיית המקצועיות חשובה לנו מאוד, כי בסוף אנחנו חיל מקצועי. דבר נוסף שחשוב לי זה נושא האיתנות, בסוף אנחנו רוצים לוחמים שיודעים להתמודד עם אתגרים קשים".
סא"ל אדרי הוא בוגר הפנימייה הצבאית שהתגייס לשריון באוגוסט 1999. בנושא השינויים שחלו בשריון מימיו, הוא מציין בעיקר את השינויים הטכנולוגיים. "הטנקים הפכו למכונה הרבה יותר מתקדמת שדורשת הרבה יותר חשיבה". בנוסף, הוא מציין את העובדה שמגוון אפשרויות השירות שעומדות היום בפני השריונרים הוא הרבה יותר גדול. "כשאני התגייסתי, האפשרויות היו או להיות טנקיסט, או להיות טנקיסט", הוא אומר בחיוך. "גם האיומים השתנו מאז והחיל עשה לזה התאמה יפה, זה משהו שמאוד מורגש בהכשרה כיום".
תותחנים: חבר מביא חבר
הרבה חילות שנחשבו בעבר ל"אפורים" הפכו לנחשקים במיוחד בקרב מלש"בים, בין היתר בזכות המבצעים האחרונים בהם לקחו חלק. חיל התותחנים הוא דוגמה מצוינת לכך, למרות שהשם שלו די עושה לו עוול: נכון, התותח הוא עדיין העיקר, אבל בחיל ישנם עוד הרבה מערכים מעניינים של מכ"מים, טילים ויחידות מסווגות, וגם התותח עצמו רחוק מאוד ממה שהיה פעם.
"בשבועיים הראשונים הם יתמיינו ליחידות המסווגות ולאחר מכן לסוללות השונות", מסביר סא"ל יגאל קצב. הוא מציין בנוסף שהחלוקה של החיילים נעשית קודם על פי מי שמתקבל ליחידות המסווגות, ורק לאחר מכן לשאר היחידות. "יש לנו כל מיני "מבצעים" של "חבר מביא חבר"", אומר סא"ל קצב. "אם למשל מגיעים שני חיילים יחד, אנחנו נתחייב לשים אותם באותה יחידה אם שניהם ביקשו לשרת יחד. בכלל, אנחנו מאוד משתדלים להתחשב בבקשות של החיילים".
לאחרונה פרסמנו כאן על השינויים בהכשרת התותחנים. בסיום הפרק הרובאי, הלוחמים נכנסים לפרק המקצועות בו כל תותחן לומד את המקצוע שלו ולאחר מכן עובר לשלב המתקדם, במסגרתו הוא לומד לפעול כצוות, בהמשך כסוללה וכן הלאה. בסיום המסלול בן ה-8 חודשים, התותחן מקבל את סיכת הלוחם.
"חשוב לי שיבינו שתותחן הוא קודם כל לוחם שיש בו צורך מבצעי. המציאות מדברת בעד עצמה, חיל התותחנים הוא חיל בלתי נפרד מהקרב המשולב, ולכן הלוחם יכול למצוא עצמו מעבר לגבול בשטח האויב, כך שהוא צריך לדעת להילחם כרובאי במקביל להפעלת האמל"ח שלו. מאזרח הופכים אותו לחייל, משם הופכים אותו ללוחם ובסוף לתותחן".
סא"ל קצב התגייס לצה"ל באפריל 1995, ובדומה ליתר המפקדים ששוחחנו איתם עד כה, גם לו זכורה תחושת ה"פירוק ובנייה מחדש" של הלוחמים. "אם יש משהו שאני זוכר בתקופתי זה שניסו לאפס אותנו ולהחדיר בנו את איך הם רוצים לראות אותנו כחיילים. היום אני יודע שאני מקבל בחור שלמד 18 שנה, יש לו יכולות ואיכויות, ואת זה אני רוצה לפתח לצרכים שלי, לא למחוק אותו כמו בעבר. זה דור אחר ונבון. התותחן של היום יותר מתחכם, חריף ויותר חושב, ולכן הוא משתלב בצורה קלה יותר".
חיל ההנדסה: לדעת לחשוב מחוץ לקופסה
בואו נודה באמת, יש משהו מושך בלפוצץ דברים – ומי שיגיע להנדסה, חיל שגם הפך לפופולרי יותר בזכות המבצעים האחרונים, ילמד להילחם בדיוק כמו לוחמי חטיבות החי"ר, אבל יזכה לבונוס בדמות מקצוע החבלה. במבצע "צוק איתן" ראינו אותם ראשונים בחזית - משמידים מנהרות, משגרים והרבה מאוד מחבלים. "מחכה להם מסלול הכשרה מאוד מאתגר של שמונה חודשים שבו הם לומדים על חבלה, מיקוש, לוחמת חי"ר והתעסקות בתת-קרקע לצד למידה על הרק"ם של חיל ההנדסה. בקיצור, הרבה מאוד אקשן.
"לוחם הנדסה חייב לחשוב מחוץ לקופסה ולהיות יצירתי", אומר סא"ל מנור ינאי, מפקד בא"ח הנדסה קרבית. "זה קורה בעיקר בשלב האימון המתקדם. אני שם ללוחם זירת מטענים ומספר כלים, ומצפה ממנו להתגבר על זה. אני יכול להגיד שכל אחד לוקח את זה לכיוון אחר, יש חיילים מאוד דעתניים שמוצאים פתרונות טובים שהמפקדים שלהם לא חשבו עליהם אפילו, והיו גם מקרים שבהם חיילים צעירים מצאו פתרונות שהחיל כולו לא חשב עליהם. זה קרה לנו בשנה האחרונה", מספר סא"ל ינאי.
במהלך מבצע "צוק איתן", סא"ל ינאי היה מג"ד בשטח, וכאשר התמנה לתפקידו הנוכחי הוא הביא איתו את השטח לבא"ח, מה שכמובן השפיע באופן ישיר על ההכשרה. "יש אמצעים חדשים לאיתור וטיפול במנהרות ואימונים מוכוונים רק לנושא הזה, בנוסף להרבה תכנים בנושא מטענים ומוקשים. עם זאת, אנחנו עדיין מסתכלים על המלחמה שתהיה ולא רק על זאת שהייתה כבר".
לחיל ההנדסה הוא התגייס בנובמבר 1997, ולדבריו לא מעט השתנה מאז. "אז הייתה הכשרה אחרת, פחות מקצועית ועם פחות תחכום לדעתי. גם הבסיס עצמו השתנה והתקדם, הפך נעים יותר לחייל שמגיע מהבית. כמובן שגם החייל עצמו השתנה, הוא צמוד למחשב ולטלפון, פחות חברתי. אנחנו מנסים לייצר פה את הרעות והערבות ההדדית. זה לא קל, אבל חלק מהתהליך שהם עוברים". ובכלל, אתגר אחד אותו ציינו כל המפקדים ללא יוצא דופן, הוא הטיפול ב"טראומה" של הניתוק מהטלפון הסלולרי. הלוחמים של שנת 2015 מכורים לסמארטפון שלהם, ולגמול אותם ממנו, זו ממש לא עבודה פשוטה עבור המפקדים.
אז בין אם אתם לפני ההכשרה, במהלכה או אחריה, על פי מפקדי הבא"חים, אתם כנראה טכנולוגיים יותר, מתוחכמים יותר, כשירים יותר ומוערכים יותר על ידי המפקדים שלכם. למתגייסי נובמבר 2015 נאחל בהצלחה, ואל תשכחו לעזוב את הסמארטפון מדי פעם ולדבר אחד עם השני.
עוד ב- פז"ם: