צה"ל כותש את תעשיית הטילים, אך למשטר בטהרן יש עוד "אורך נשימה"

בכיר באמ"ן מדווח היום (ראשון) שנכון ליום ה-16 למלחמה צה"ל השמיד כ-70% ממשגרי הטילים האיראנים, כשבנוסף לזה הושמדו כ-2,200 רכיבים הקשורים בתעשיות הנשק והטילים. כאן יש לציין שזה כולל כפי שדיווחנו כבר בשבוע עבר את המשגרים והטילים ש"פקקו", כלומר נלכדו במנהרות של ערי הטילים שצה"ל השמיד את הכניסות שלהן בנוסף לפגיעה בכלים הנדסיים שמנסים לפתוח אותן.

עם זאת, על פי מקורות בצה"ל האיראנים מצליחים לשחרר מדי פעם משגרים וטילים, מה שמסייע בשימור יכולות הירי. לכך יש להוסיף שאם המשטר לא ישתנה בסיום המערכה יהיו לו מאות משגרים וטילים.

גורם צבאי בכיר מדווח על השמדה של קווי ייצור הטילים שם, שירדו לאפס תפוקת ייצור. אך גם על השמדת קווי ייצור הטילים כולל הרכיבים הנדרשים צריך לומר שאחרי "עם כלביא" האיראנים הצליחו לייצר טילים בכמות גדולה יותר משחזו בישראל, כולל עבודה עם מערבלים פלנטריים. זה אומנם היה רחוק מהפרסומים כאן על ייצור של מאות ואלפי טילים, אבל עדיין בקצב גבוה משחזו.

חופש פעולה אווירי וייצור שירד לאפס

עוד דווח על כך שמערכות הגנה מרכזיות של משמרות המהפכה הופלו או נהרסו. השמירה על העליונות האווירית היא אחת המטרות העיקריות של צה"ל באיראן. לשמור על עליונות אווירית במשך 24 שעות. כיום יש חופש פעולה אווירי כמעט בכל איראן. זה הושג אחרי השמדה של 100 מערכות הגנה אווירית ו-120 מערכות גילוי. עד לרגע זה קצב השיגורים לא עבר את קצב השיגורים שהיה ב"עם כלביא".

בהקשר של מה שמכנים בצבא כ"ערעור אדני המשטר" הותקפו עד היום יותר מ-2,200 מטרות של המשטר, משמרות המהפכה, כוח קודס וכלל מנגנוני הביטחון בדגש על הערים הגדולות ומערב איראן. בצה"ל טוענים לאלפי הרוגים ופצועים בקרב אנשי הביטחון האיראנים, מה שמביא "לירידה במורל אצלם. אין רצון להילחם ויש ירידה בשליטה".

הפגיעה באיראנים מאוד משמעותית ומדובר מדי יום בהיקף נזק של מיליארדים. לאיראן יש תעשיית נשק רחבה והם מפתחים ומייצרים בעצמם טילים, לוויינים, טילי חוף ים וכטב"מים. צה"ל וצבא ארה"ב תוקפים את כל התעשיות הביטחוניות ועד עכשיו הותקפו שם אלפי מטרות. ההערכה היא ששליש מיכולת הייצור הצבאי של איראן נפגעו. מדובר גם בפגיעה כלכלית קשה מאוד עבורם. "נכון לרגע זה אין ייצור של טילים בליסטיים בתוך איראן תוך כדי המערכה".

בצה"ל מעריכים ש"ייקח שנים לשקם את התעשייה הביטחונית". כאמור, דברים דומים אמרו גם לאחר "עם כלביא". יש לציין שהערכה זו מתייחסת למתקנים שנפגעו ישירות ואינה משקפת את כלל יכולות הייצור הניידות או תשתיות קטנות יותר שהוסתרו. הפגיעה אף שהיא משמעותית, לא סופית ולא מדובר בהשמדה מוחלטת וכזו שאינה ניתנת לשיקום.

סדקים במורל ותקיפת "ערעור אדני המשטר"

באמ"ן אומרים שישנו קושי אמיתי בציר הפיקוד והשליטה האיראני, עם קרעים בדרגים הנמוכים. ההנהגה הבכירה באיראן עדיין לא מבינה את עומק הפגיעה והדרישה מצד "הציר השיעי" לפעול מעידה, לפי ההערכות, על חולשה יחסית של איראן בשלב הנוכחי וזה בניגוד למבצע "עם כלביא" שבו לא נצפתה דרישה כזו.

בצה"ל מזהים בימים האחרונים מספר אירועים שבהם חיילים איראנים המשגרים טילים לעבר ישראל עורקים מהשירות ואף מסרבים פקודה לצאת ולשגר, מחשש שיחוסלו. עוד מזהים בצבא עריקות וסירובי פקודה גם בקרב המשרתים בכוחות הבסיג', שאחראים לדיכוי העם.

מדובר בהיקפים קטנים שאינם מצביעים בשלב זה על מגמה רחבה של התפוררות בתוך מנגנוני הכוח. הערכות מודיעיניות בישראל ובמערב מצביעות על תמונה מורכבת: המשטר בטהרן עדיין שומר על יציבות יחסית, ומנגנוני הדיכוי המרכזיים ממשיכים לפעול בתוך המדינה. משך המלחמה חושף פערים בתוכניות ובהערכות שהיו לפני תחילת הלחימה, כשאחת הבעיות המרכזיות היא שאין כרגע באיראן מי שיחליף את המשטר.

המשטר ממשיך להפעיל כוח רב נגד האזרחים, כאשר כוחות הביטחון פועלים בתוך מרכזי ערים ומשתמשים במבנים אזרחיים - בהם בתי ספר, מסגדים ובתי חולים - כנקודות פעילות או מסתור. זאת אחת הסיבות המרכזיות לכך שהמשטר ממשיך להחזיק מעמד. גם תחת לחץ צבאי חיצוני כבד ופגיעה במתקנים אסטרטגיים, מנגנוני הדיכוי ממשיכים לתפקד ולמנוע התפרצות רחבה של מרד עממי. גורמי צבא בכירים מעריכים שכל עוד לא מתפתח פילוג משמעותי בתוך מנגנוני הכוח, הסיכוי לקריסה מהירה של המשטר נמוך יחסית. עם זאת, הם מציינים שזה עשוי להתרחש גם לאחר סיום המלחמה.

נקודה מעניינת אבל לא מפתיעה, כחלק מהפעילות המודיעינית קיים שיתוף פעולה משמעותי עם מדינות המפרץ, שכולל העברת מודיעין על תנועות נשק, פיתוחי טילים והערכות למתקפות עתידיות. שת"פ זה מאפשר לישראל למקד את הפעולות ולתכנן תקיפות מדויקות תוך הפחתת סיכון למטרות אזרחיות.

בחיזבאללה, מדווחים בצבא, על השמדה של 75% מארסנל הנשק של הארגון ביחס למה שהיה להם עד 7 באוקטובר. בצה"ל אומרים ש-450 מחבלים חוסלו בזמן הפסקת האש ומאז חידוש המערכה חוסלו עוד 350 מחבלים. הירי לעבר ישראל מצומצם ו"כל תקיפה באיראן או פגיעה בטילים מורגשת גם בלבנון".

מגרעין ועד מצר הורמוז: האתגרים האסטרטגיים

בצה"ל מנסים יחד עם ארצות הברית לפגוע גם בכל השרשרת של תוכנית הגרעין. במעבדות, בתשתיות הייצור, בידע המתועד בחברות אזרחיות שמעורבות בפרויקט ובאוניברסיטאות. בישראל מחפשים אחרי מאגרי האורניום המועשר באיראן, כחלק ממאמץ למנוע פיתוח נשק גרעיני. גורמים בצה"ל מציינים שהפגיעה מתמקדת בשרשרת המערך, חיסול אנשי מפתח, פגיעה במוסדות מחקר ותשתיות מחקר וטכנולוגיה.

לצד ההצלחות, גורמים בצה"ל ומקורות בינלאומיים מזהירים שקשה להעריך במדויק את ההשפעה הכוללת על המשטר האיראני או על חיזבאללה. המשטר עדיין פעיל והיכולות המלאות שלו אינן ניתנות לאימות כשהעימות עלול לגרום ל"שכבות חדשות של הפתעות". בצה"ל מבינים שהם נלחמים במשטר אידאולוגי קיצוני שמנסה לסדר את הלכידות למרות המכות שהוא סופג. בישראל מוטרדים מאוד מהפתעות של האויב, שעדיין מחזיק בסל כלים.

אם המשטר לא ישתנה ואיראן תצליח לשרוד את המערכה, היא תוכל לפי הערכות לשקם את התעשייה הביטחונית שלה באופן חלקי בתוך כשלוש שנים ובאופן משמעותי יותר בתוך כחמש-שש שנים. הסכם מדיני עשוי לעכב זאת, אך האיראנים כבר הוכיחו שהם יודעים לרמות ולהסתיר. כלל לא ברור איזה פתרון מדיני, על בסיס ההצלחות הצבאיות, ימנע זאת.

גם סוגיית סגירת מצר הורמוז - והיעדר מענה לכך בתוכניות המלחמה - מחייבת כעת אלתורים ובקשות ממדינות אחרות, וממחישה פערים נוספים בתכנון. כל זה מתווסף להיעדר אלטרנטיבה פוליטית ברורה בתוך איראן. "ספק שהם יפלו כשאין מי שייקח את השלטון", אמר בכיר בצה"ל, אך הוסיף: "זה יכול להתפתח לאורך זמן, גם אחרי סיום המערכה". השאלה הגדולה שנותרה פתוחה היא האם הסדקים במנגנוני השלטון יתרחבו - או שהמשטר האיראני יצליח לשרוד.