התעללות בשבויים וחשש מבריחת אסירים: הכאוס בסוריה - והדריכות בישראל

התפתחות משמעותית נרשמה ביממה האחרונה (ראשון) בזירה הסורית, אחרי שממשלת סוריה והכוחות הסוריים הדמוקרטיים (SDF), הכוללים את הכורדים, הודיעו על הארכת הפסקת האש ביניהם ב-15 ימים נוספים. ההחלטה התקבלה בתיווך בינלאומי, כשברקע עומד מאמץ להעברת אסירי דאעש הכלואים בצפון-מזרח סוריה למתקני כליאה בעיראק.

גורמים ביטחוניים מצננים את ההתלהבות ומדגישים שההפוגה בין הכורדים לכוחות המשטר היא טקטית בלבד, ולא מדובר בשלב זה בהסדרה ארוכת טווח. ההערכה היא שאת המהלך הוביל מפקד פיקוד המרכז בצבא ארה"ב, אדמירל בראד קופר, המבקר באזור ובמסגרת התיאומים נפגש גם עם הרמטכ"ל, רב-אלוף אייל זמיר.

למרות הפסקת האש, מהדיווחים שיוצאים מסוריה עולה שלאורך קווי המגע נמשך התגבור וריכוז הכוחות משני הצדדים. תיעוד שיצא בימים האחרונים מציג גם עדויות לפשעי מלחמה שמבצעים כוחות המשטר הסורי, כולל התעללות בשבויים. הצבא הסורי מגביר נוכחות באזורים אסטרטגיים, בהם מתקני נפט, צירי אספקה ומתקני כליאה של פעילי דאעש. מולם, הכורדים נערכים לאפשרות של חידוש הלחימה אם המגעים המדיניים יקרסו.

גם דאעש, שאמנם איבד את אחיזתו הטריטוריאלית, ממשיך להוות גורם מערער יציבות. תאי טרור רדומים פועלים באזור המדברי ובסביבת המחנות. כוחות הביטחון של סוריה מתקשים להשליט שם ריבונות ושליטה מלאה. החשש המרכזי של הקהילה הבינלאומית הוא מבריחת אסירים או מהתארגנות מחודשת של הארגון, על רקע הכאוס הביטחוני בסוריה.

הזווית הישראלית: מעורבות טורקית וסכנה לחופש הפעולה

מנקודת מבטה של ישראל, ההתפתחויות בצפון-מזרח סוריה לא מנותקות מהמערכה האזורית הרחבה. אמנם מוקד הלחימה הנוכחי רחוק יחסית מגבול הגולן, אבל כל שינוי במאזן הכוחות בסוריה משפיע בעקיפין על חופש הפעולה של איראן ושלוחותיה, שעדיין נמצאות בזירה ומנסות לשקם את היכולות שלהן שם.

באופן מוגבל יותר זה גם משפיע על חופש הפעולה הישראלי, בעיקר בשל המעורבות האמריקאית שם. התחזקות שלטונו של א-שרע באזורים חדשים מאפשרת לטורקיה להרחיב את האחיזה האסטרטגית שלה באזור - דבר שמטריד את מערכת הביטחון הישראלית.

בצה"ל ובמערכת הביטחון עוקבים אחרי שני תרחישים מרכזיים: הראשון הוא קריסת הפסקת האש והידרדרות לעימות רחב שעלול להוביל לזרימת כוחות, נשק ופליטים לכיוון דרום סוריה ואזור גבול הגולן. השני הוא התבססות שקטה אך עקבית של הציר הסורי-טורקי, בחסות הסדרה מדינית חלקית.

התרחיש השני עלול להגביל מדינית בעיקר את הפעולות הישראליות במרחב הסורי, בגלל המעורבות האמריקאית והטורקית. לכך יש להוסיף גם את הפעולות של ישראל לסיכול העברת אמצעי לחימה מתקדמים ללבנון - מהלך שהאיראנים עדיין דוחפים אליו, למרות שאיבדו את סוריה כחלק מהציר שבנו במשך שנים, ושקרס ברובו במלחמה.

בשלב זה, הפסקת האש בסוריה מעניקה לכל הצדדים זמן ומרחב נשימה, אך היא נחשבת לשברירית ביותר. גורמי ביטחון מעריכים שכל תקרית מקומית, במיוחד סביב מחנות דאעש או מתקני נפט, עלולה להצית מחדש את הלחימה. המשמעות של זה מבחינתה של ישראל היא שגם כאשר החזית הסורית נראית שקטה, היא נותרת זירה פעילה ומסוכנת, המחייבת דריכות מודיעינית ומבצעית.