תחת אש כבדה: איראן מנסה לשמר את מערכי הטילים מול קריסת הפיקוד

היום השישי למלחמה באיראן מוצא את המשטר בטהרן כשהוא נתון תחת מצור אווירי ולחץ צבאי חסר תקדים. למרות מכת פתיחה עוצמתית ותקיפות מתמשכות שמערערות את יציבות המדינה, איראן מפעילה בשלב זה יכולות מבצעיות ישירות של מערך הטילים והרקטות. ניתוח של המערכה מלמד שטהרן הכינה את הקרקע לעימות רב-זירתי, תוך שימוש באסטרטגיה שמשלבת מהירות תגובה וסנכרון אזורי, בניסיון נואש לשמר חוסן פיקודי תחת אבדות כבדות, כולל של הפיקוד הבכיר ביותר.

אחד המאפיינים הבולטים של הלחימה האיראנית הוא המהירות שבה מערכי הטילים שלה עברו למצב התקפי, עוד בטרם נפגעו יכולות הליבה. גורם צבאי בכיר אמר ל-mako: "תוך שעתיים הם מצליחים להוציא מטח ראשון ובהמשך עוד כמה מטחים משמעותיים", כשכוונתו לפתיחת המערכה. זה לא קצב מקרי ומדובר בתוצאה של הכנה ובניית כוח, שנועדו להבטיח שלאיראן תהיה היכולת להנחית מכת תגובה מהירה ולהמשיך לשגר טילים בכל רגע נתון. מהר מאוד הם גם מפעילים את מערך הטק"ק (טילי קרקע-קרקע) שלהם שמכוון לבסיסים אמריקאים במדינות המפרץ.

בירי למפרץ מדובר במערך שונה מזה שמשגר לישראל, כזה שכולל טילים שקשה יותר לסכל ובכמות הרבה יותר גדולה. "גם אם לצורך הדוגמה יגמרו להם כל הטילים ארוכי הטווח שהם יורים לכאן, יהיו להם מספיק אמצעים להמשיך את המלחמה בחזית הדרומית מול מדינות המפרץ והנכסים האמריקאים", אמר הקצין הבכיר, מה שמעיד על היקף מאגרי הנשק שנבנו במשך שנים על חשבון צורכי האזרחים.

ניסיון סנכרון תחת אש: רשת הטרור האזורית

ההשפעה של איראן במלחמה הנוכחית ניכרת לא רק בעצם השיגורים עצמם, אלא ביכולת התיאום שלה. תחילה תדרכו בכירי צה"ל שהאיראנים משגרים מה שיש להם בלי תיאום. "מי שיכול יורה", אמר אז אחד הקצינים הבכירים שתדרך את הכתבים. אלא שמהר מאוד התברר שזה לא החזיק הרבה זמן והאיראנים הצליחו להתעשת ולנסות להחזיר שליטה ריכוזית במערך.

בכיר בצה"ל אמר: "בתוך 72 שעות כבר יש סנכרון בין הפיקודים של מערך הטק"ק האיראני וגורמי חוץ". וה"סנכרון" הזה הוא לב ליבו של האיום - הניסיון של איראן לרכז מאמץ מבצעי שמשלב את יחידות מערך הטילים שלה עם מערך פיקוד ושליטה שמנסה להישאר מתפקד תחת ההפצצות, ובכך לייצר מענה מול ישראל, ארה"ב ובעלות בריתן.

למרות הלחץ הצבאי הכבד שמופעל על איראן במהלך המלחמה - מאות מטוסי קרב עם אלפי חימושים יחד עם כטב"מים שצדים צוותי ומשגרי טילי קרקע-קרקע וקרקע-אוויר - המערכות המבצעיות והפיקודיות שלה מגלות שרידות מסוימת. זה גם המקום להדגיש שספירת שיגורי הטילים כשיש ירידה ביממה כזו או אחרת, יכולה להיות מוקדמת מדי לניתוח ומשמעות, שכן המשטר משקיע את כל משאביו הנותרים בשימור יכולת זו על פני הגנת האוכלוסייה.

קצין בכיר נוסף ציין בהקשר הזה: "אתה רואה פו"ש (פיקוד ושליטה) מתפקד בצורה סבירה ואפילו טובה יחסית למרות הקושי והלחץ שיש עליהם". לדבריו, איראן נערכה מראש לתרחישים של המלחמה הנוכחית. "האיראנים הבינו בשלב מסוים שהולכים 'ליפול עליהם' והם התכוננו למערכה עם אסטרטגיה מאוד ברורה של לוחמה א-סימטרית, שבשלב הזה מתבססת על טק"ק".

האסטרטגיה הזו מאפשרת להם להמשיך בלחימה גם כאשר הם נמצאים תחת מתקפה מוחצת ומגננה רעועה, תוך שהם מפעילים "סוגי מערכים שיורים לפי יכולות אלינו ולמדינות המפרץ". הנתונים שעולים מהשטח מצביעים על מספר השלכות אסטרטגיות קריטיות.

היכולת להוציא מטחים בתוך שעתיים בלבד והסנכרון המהיר, הם אלו שהופכים את המלחמה לאירוע אזורי מורכב. אנחנו עדיין בימי המלחמה הראשונים, אך מדובר במערכת מתואמת עם יכולת ספיגה, כזו שמנסה להקשות על בידוד זירות הלחימה, שהתרחבו בניגוד לאינטרס האמריקאי-ישראלי כדי לגרור את האזור כולו לכאוס.

בניגוד לדברים שנאמרו כאן בישראל, העובדה שאיראן מכוונת יכולות כלפי "המפרציות" והנכסים האמריקאים במזרח התיכון אינה הפתעה. מדובר במימוש אסטרטגיה צפויה, וככל שזו תימשך, המלחמה עלולה להתארך ולהסתבך. עם זאת, הלחץ הגובר בתוך איראן והפגיעה הכלכלית והצבאית האנושה מעמידים את המשטר בפני איום קיומי גובר.

במקביל, נמשכים הדיווחים מאיראן על כך שמשמרות המהפכה החלו להציב משגרים וטילים בתוך ריכוזי אוכלוסייה אזרחיים, מפעלים ותשתיות אזרחיות, בניסיון נואש להשתמש באזרחים כמגן אנושי - מודל המוכר מארגוני הטרור חמאס וחיזבאללה. עדויות מהשטח מצביעות על כך שכל ניסיון התנגדות למהלך נתקל באלימות קשה מצד כוחות המשטר, המפעיל מניפולציות הסברתיות כדי להסתיר את החורבן שהוא מביא על עמו.