שר הביטחון באיום ישיר על נעים קאסם: "הוא מעכשיו מטרה מסומנת"

שר הביטחון ישראל כ"ץ מחריף את הטון מול חיזבאללה ואיראן, ומצהיר כי מזכ"ל הארגון, נעים קאסם, הוא מעתה "מטרה מסומנת לסיכול", בעקבות הירי לעבר ישראל. לדבריו, חיזבאללה ישלם "מחיר כבד" על ההסלמה.

"ארגון הטרור חיזבאללה ישלם מחיר כבד על הירי לעבר ישראל, ונעים קאסם, שהחליט על הירי בלחץ איראן, הוא מעכשיו מטרה מסומנת לסיכול", אמר כ"ץ. עוד הוסיף כי "מי שהולך בדרכו של ח'אמנאי ימצא את עצמו במהרה יחד איתו במעמקי הגיהינום עם כלל מסוכלי ציר הרשע".

כ"ץ הדגיש כי ישראל לא תחזור למדיניות שקדמה ל-7 באוקטובר. "לא נחזור לכללי הירי של לפני ה-7 באוקטובר ונגן על תושבי הצפון וכלל אזרחי מדינת ישראל במלוא העוצמה", אמר. לדבריו, ראש הממשלה בנימין נתניהו והוא הנחו את צה"ל לפעול בעוצמה נגד חיזבאללה, תוך המשך ביצוע "המטרה העיקרית - ריסוק והכרעת משטר הטרור האיראני וסיכול יכולותיו, במבצע שאגת הארי - כדי להסיר את האיומים מעל מדינת ישראל ולאפשר לאזרחי איראן להתקומם נגדו ולהפילו".

כניסה קרקעית על הפרק

הלחימה בצפון התרחבה הלילה לאחר שארגון הטרור חיזבאללה הצטרף למערכה המתנהלת בין ישראל וארצות הברית עם איראן, ושיגר במהלך הלילה והבוקר מטחי רקטות וכלי טיס בלתי מאוישים לעבר שטח ישראל. בצה"ל אישרו כי רוב השיגורים יורטו על ידי מערכות ההגנה האווירית, אך במספר מוקדים דווח על נפילות בשטחים פתוחים. לא דווח בשלב זה על נפגעים.

במערכת הביטחון מציינים כי ישראל נערכה לאפשרות הזאת, ולכן יצאה זמן קצר קודם לכן לתקיפות בלבנון. ל-mako נודע כי בשלב זה התקיפות בלבנון הן מהאוויר אבל שקיימת אפשרות להרחבת הפעולה גם לכניסה קרקעית, כי היכולת לעצור ירי רקטות מהאוויר היא מוגבלת. בשלב זה עוד לא פוגעים בתשתיות מדינת לבנון ומאפשרים למתנגדי חיזבאללה לפעול נגד ארגון הטרור, אך בהמשך גם תקיפות כאלו נגד תשתיות המדינה עשוית לבוא בחשבון, כאשר פינוי האזרחים נועד גם הוא לייצר לחץ פנימי.

מפקד פיקוד הצפון, אלוף רפי מילוא, אמר לאחר גל התקיפות הראשון: "חיזבאללה בחר במשטר האיראני על פני מדינת לבנון ופתח בהתקפה על אזרחינו. נערכנו לכך, והוא ישלם מחיר כבד". לדבריו, בצה"ל זיהו בימים האחרונים סימנים מקדימים להעברת אמצעי לחימה לעמדות שיגור בדרום לבנון, והעלו כוננות בהתאם.

התקיפות בלבנון והאיום המרכזי בארסנל

מאז שעות הלילה יצא חיל האוויר למספר גלי תקיפה בשטח לבנון, במקביל להמשך הפעילות המבצעית נגד יעדים באיראן. בין המטרות שהותקפו: מחסני אמצעי לחימה, תשתיות לוגיסטיות ואתרים ששימשו לשיגור רקטות וכטב"מים של חיזבאללה במספר מרחבים. בצה"ל מדגישים כי התקיפות מתמקדות בתשתיות צבאיות של הארגון ולא ביעדים אזרחיים.

מערך הרקטות של חיזבאללה נפגע קשות במלחמה, אך לפי הערכות נותרו בידי הארגון אלפי רקטות, רובן לטווח קצר. מנגד, מערך הכטב"מים נפגע פחות באופן משמעותי, ובמערכת הביטחון מודים כי מדובר באתגר מורכב יותר מבחינת ישראל. הטווחים הקצרים והטופוגרפיה בצפון מקשים על היירוט, לעתים יותר מאשר מול כטב"מים המשוגרים מאיראן או מתימן.

במערכת הביטחון מעריכים כי לחיזבאללה התקשתה בפועל להישאר מחוץ לעימות. הארגון נשען כלכלית וצבאית על איראן, ומאז הפסקת האש בלבנון הועברו אליו, לפי הערכות, סכומי כסף בהיקף של כמיליארד דולר לצד אמצעי לחימה מתקדמים. בנוסף, בלבנון פועלים בשגרה אנשי משמרות המהפכה, האחראים לתיאום, הברחות והתעצמות צבאית, וגורמים ביטחוניים מעריכים כי גם הם היו חלק מהלחץ האיראני שהוביל להצטרפות למערכה.