נקודות הדמיון - והפערים הגדולים: קרב המעצמות במועצת הביטחון על עתיד רצועת עזה

ארה"ב תביא מחר (שני) להצבעה במועצת הביטחון של האו"ם את טיוטת ההחלטה שלה לסיום המלחמה בעזה, ותוכנית הייצוב ברצועה לאחר מכן. התוכנית זוכה לתמיכה נרחבת משורה של מדינות ערביות ומוסלמיות, ומבוססת על תוכנית 20 הנקודות של טראמפ לסיום המלחמה, אך נתקלת בהתנגדות קריטית של רוסיה, וככל הנראה גם של סין. לרוסיה ולסין זכות וטו במועצת הביטחון, מה שעלול להביא לטרפוד אישור ההצעה.

שתי ההצעות, של ארה"ב ושל רוסיה, עוסקות בהסדרת העתיד הביטחוני, המדיני וההומניטרי ברצועת עזה. למרות הדמיון במטרת העל העיקרית של שתי ההצעות - ביסוס הפסקת האש ויישום "תוכנית מקיפה לסיום הסכסוך בעזה" - קיימים פערים גדולים בין שתי ההצעות.

אחת הסוגיות המרכזיות השונות בין שתי ההצעות היא שאלת עתידו של ארגון הטרור חמאס: בעוד שבארה"ב קוראים לקדם את פירוק הארגון מנשקו, ברוסיה לא עוסקים בסוגיה הזאת. מנגד, שתי ההצעות קוראות, בסופו של התהליך, לאפשר לרשות הפלסטינית להנהיג ולנהל את החיים ברצועה. N12 עושה סדר.

נקודות דמיון מרכזיות

תמיכה בהפסקת אש בעזה

• שתי ההצעות מסכימות על "הצורך הקריטי" בהמשך יישום הפסקת האש בעזה.
• הן מדגישות את "התוכנית המקיפה" (תוכנית 20 הנקודות של טראמפ) מ־29 בספטמבר 2025 שאושררה בפסגת שארם א-שיח' ב-13 באוקטובר כבסיס להסדרה, ומציבות את ההגנה על אזרחים בראש סדר העדיפויות. מבחינה זו, הן משדרות מסר אחיד - המלחמה צריכה להסתיים באמצעים דיפלומטיים.

הכרה בתפקיד המדינות המתווכות

• שתי הטיוטות מעניקות קרדיט למדינות שסייעו להביא להפוגה בלחימה: מצרים, קטר, טורקיה וארה"ב.

• הן מכירות בכך שהמאמץ האזורי היה חיוני לייצוב השטח - אך עושות זאת בהדגשים שונים.

  הסוגיה ההומניטרית

• הצד ההומניטרי זוכה למקום מרכזי אצל שתי המעצמות:

• זרימת סיוע ללא הפרעה, גישה בטוחה לארגוני סיוע בין-לאומיים ושיקום ראשוני של התשתיות האזרחיות בעזה - כל אלה מופיעים בשתי ההצעות בצורה דומה.

  מנגנוני יישום והמשך טיפול של המועצה המפקחת

• הרוסים והאמריקנים מבקשים שהאו"ם "ימשיך לעקוב מקרוב" אחר יישום ההחלטה.

• שתי הטיוטות מסתיימות בקביעה כי המועצה "תמשיך לפעול בנושא" - הצהרה שמטרתה להבטיח מעורבות בין-לאומית מתמשכת.

נקודות שוני מרכזיות ומהותיות

היקף ההתערבות הבין-לאומית

הפער הגדול ביותר בין שתי ההצעות.

רוסיה

• מציעה התערבות מוגבלת וזהירה: בקשה מהאו"ם "לשקול הקמת כוח ייצוב בין-לאומי, והימנעות מקביעת מבני שלטון חדשים.
• הסתמכות על מנגנונים קיימים של האו"ם.

ארה"ב

• מציגה תוכנית עמוקה ויוצאת דופן בהיקפה: הקמת Board of Peace ("מועצת השלום") - גוף בין-לאומי בעל סמכות נרחבת על תהליך השיקום והממשל בעזה.
• פריסת כוח ייצוב בין-לאומי בעל מנדט רחב לפעילות ביטחונית.
• הקמת גופים אופרטיביים חדשים, בעלי אופי משפטי, למתן שירותים, שיקום כלכלי, ניהול המעברים ועוד.

בעוד רוסיה מבקשת "לשמור על הקיים", ארה"ב מבקשת לעצב מחדש את המציאות ברצועה.

תפקיד הרשות הפלסטינית

רוסיה

• עמדה ברורה וחד־משמעית: הרשות הפלסטינית היא הגוף היחיד בעל הסמכות הלגיטימית.
• מדגישה את הצורך באחדות טריטוריאלית בין עזה לגדה תחת שליטת הרשות.

ארה"ב

• מציעה מודל מדורג ומותנה: הרשות תשוב לשליטה ברצועה, אך רק לאחר ביצוע רפורמות מקיפות ובאישור "מועצת השלום".
• בינתיים, תוקם ועדה פלסטינית טכנוקרטית בעזה, א-פוליטית, בפיקוח מלא של הגורמים הבין-לאומיים.

הבדל מהותי: רוסיה משמרת את המבנה הפלסטיני הקיים, וארה״ב מבקשת לערוך בו שינויים.

ריבונות וטריטוריה

רוסיה מדגישה במפורש:

• איסור מוחלט על שינוי דמוגרפי או טריטוריאלי בעזה.

סעיף זה מתכתב עם הדרישה הפלסטינית, כולל של חמאס, וכן של מדינות ערב, לשמירה על שלמות הרצועה.

ארה"ב אינה כוללת סעיף כזה.

• במקום זאת, ההצעה האמריקנית מתמקדת בהיבטים הביטחוניים ובשיתוף פעולה הדוק עם ישראל ומצרים לניהול גבולות ויציבות.

דגש פוליטי ואזכור יוזמות קודמות

רוסיה

• מתמקדת במסגרת המשפטית והדיפלומטית של האו"ם, ללא הזכרת יוזמות מיוחדות שאינן בין-לאומיות.
• נמנעת מאזכור "הצהרת טראמפ" ומתייחסת רק למסמכים שאושרו בזירה הרב־צדדית.

ארה"ב

• מבקשת לעגן בהחלטה את עיקרון "הצהרת טראמפ לשלום ושגשוג", ומציגה את תפקידה המוביל של ארה״ב בתהליך.

הגישה היא דו־צדדית-מערבית יותר מאשר רב־צדדית במעורבות מדינות נוספות.

מנגנון ביטחוני

רוסיה

• מסתפקת בבקשה לבחון פריסה אפשרית של כוח בין-לאומי.
• אין פירוט על פעולות בשטח, על פירוק חמאס מנשק או על סוגיית הגבולות.

ארה"ב

מציבה תוכנית ביטחון קפדנית ורחבה:

• פריסת כוח ייצוב בעל סמכות להבטחת הפסקת האש.
• שיתוף פעולה מלא עם ישראל ומצרים.
• פירוק תשתיות צבאיות, מנהרות ונשק של ארגוני הטרור.
• אפשרות להכשרה של משטרה פלסטינית.
• הגנה על שיירות הומניטריות.

זהו אחד הסעיפים המשמעותיים ביותר שמבדילים בין הגישות.

מבנה ממשל זמני בעזה

רוסיה

• אינה עוסקת במבנה השלטוני הפנימי כעיקרון בולט.
• אין הצעות להקמת גופים חדשים או לשינויים בממשל.

ארה"ב

• מגדירה תבנית של ממשל בין-לאומי זמני:
• "מועצת השלום" כבעלת הסמכות העליונה.
• גופי ניהול ושיקום בעלי סמכויות אופרטיביות.
• ועדה טכנוקרטית פלסטינית כפופה.

זהו שינוי יסודי של פני השלטון בעזה.

כלכלה ושיקום

רוסיה

• מתייחסת לשיקום באופן כללי בלבד, ללא פירוט של מנגנוני מימון.

ארה"ב

• מפרטת מערך מימון רחב היקף: הקמת קרן נאמנות ייעודית בבנק העולמי, גיוס נרחב של תורמים ומדינות, סמכויות כלכליות למנגנונים אופרטיביים.

הפגיעה באינטרס הישראלי

מצד אחד מציגות ארה"ב ורוסיה חזון דומה לסיום המלחמה בטווח הארוך, שיקום הרצועה והרחבת הסיוע ההומניטרי - בפועל מדובר בשתי הצעות שונות, שלשתיהן יש משמעויות שונות על מדינת ישראל ומטרות המלחמה שלה. בעוד שממשל טראמפ מקפיד על מטרות המלחמה שקבעה הממשלה, בדגש על פירוז הרצועה ופירוק חמאס מנשקו, ברוסיה נמנעים מלעסוק בסוגיה הזאת.

שתי ההצעות מעלות על נס את פתרון שתי המדינות, סוגיה שבישראל מתנגדים לה באופן גורף וחד-משמעי. בנוסף, שתי המדינות מציבות את הרשות הפלסטינית כגוף הניהולי המרכזי שבסופו של התהליך צריך לעמוד בשלטון בעזה, גם אם בארה"ב דורשים רפורמות עמוקות במבנה הרשות. גם לסוגיה הזאת ישראל מתנגדת באופן גורף.