מלבנון דרך סוריה ועד איראן, מדינת ישראל מוקפת בעשרות אם לא מאות אלפי טילים ורקטות שמדי תקופה משוגרים לכיוונה, לרוב מעזה ומדי פעם גם מלבנון ומסוריה. ישראל היא גם המדינה היחידה בעולם שמוגנת על ידי מערך הגנה אווירי רב שכבתי, רובו מתוצרת כחול לבן. חלק משמעותי מהמערך הזה נבחן באירועים מבצעיים והגיע להישגים חסרי תקדים.

ברחבי העולם היו לא מעט שראו את זה. רוב המדינות מהצד. זה השתנה ברגע שפוטין פלש לאוקראינה והחל לתקוף אותה במטחים של טילים, רקטות ומל"טים מתאבדים. העולם, בעיקר מדינות אירופה, התעוררו ואמרו אנחנו רוצים כמו בישראל. הקבלה הכי טובה לכך, אלו המיליארדים שזורמים לכאן במסגרת העסקאות הביטחוניות הגדולות.

מרוץ חימוש אזורי מואץ של מדינות אויב וארגוני טרור הציב את מדינת ישראל תחת איום שחייב פיתוח והקמה של מערך הגנה אקטיבית. מערך ההגנה הרב שכבתי של ישראל מורכב מרשת מכ"מים וממערכות נשק ליירוט רקטות וטילים מכל הטווחים: קצרים, בינוניים וארוכים.

האמל"ח הישראלי כולל את כיפת ברזל וכיפה ימית של רפאל ליירוט בטווחים הקצרים, קלע דוד גם כן של רפאל לטווח הבינוני וסדרת טילי החץ של התעשייה האווירית, לטווחים הארוכים כשבימים אלה מפתחים בישראל את המערכת קלע חד ליירוט טילים היפרסוניים המסומנים כאיום הבא וכמובן, מערכות יירוט לייזר.

מי שאחראים על זה יחד עם החברות האזרחיות על הפיתוח, על ההצטיידות ותחומים נוספים זו מנהלת חומה במפא"ת שבמשרד הביטחון, אותה הקימו כבר בתחילת שנות ה-90 על רקע שיגור טילי הסקאד מעיראק במלחמת המפרץ הראשונה.

חץ 3

טיל זה שנמסר לחיל האוויר ב-2017 אחראי על שכבת ההגנה העליונה ונועד ליירוט טילים בליסטים ארוכי טווח, כאשר היירוט של טיל האויב מתבצע מחוץ לאטמוספרה על ידי פגיעה ישירה בטיל התוקף.

ב-18 בינואר 2022, רק חודש לפני המלחמה באוקראינה, בוצע ניסוי בחץ 3 בשיתוף עם הסוכנות האמריקנית להגנה מפני טילים. זה היה ניסוי פורץ דרך שדימה יירוט של שני טילי אויב בנפרד, בחלל. המשמעות היא שלטילי החץ 3 יש יכולת ליירט טילים בליסטיים נושאי ראשי נפץ מרובים (MIRV). חודש אחרי זה פוטין פלש לאוקראינה והראשונים להתעורר היו הגרמנים.

טיל חץ 3 בניסוי לילי, ארכיון (צילום: IAI via Getty Images)
טיל חץ 3 בניסוי לילי, ארכיון | צילום: IAI via Getty Images

ברלין הייתה במשא ומתן על טילי החץ מזה מספר שנים. אבל זה נמתח ובתחילה הם לא רצו להשקיע סכומי עתק על הגנה אווירית. כשראו את המטחים של הרוסים לעבר ערי אוקראינה, הם התעוררו וגילו להפתעתם שכלל אין להם מערכות הגנה אווירית מפני טילים. המשא ומתן מול ישראל הואץ והם רכשו מערכות טילי חץ בהיקף של 3.5 מיליארד דולר. המטרה של הגרמנים לכסות את כל שטחה של המדינה והנתון על כמות הסוללות והטילים שירכשו מסווג.

חץ 2

ב-1 בנובמבר 1999 בוצע ניסוי מערכתי מלא בטיל החץ 2 שכשנה לאחר מכן נכנס לשירות מבצעי. שלוש שנים לאחר מכן, בוצע ניסוי שהוכיח שטיל החץ 2 מסוגל להתמודד גם עם מטח של טילים ארוכי טווח. מאז בוצעו שדרוגים נוספים בטיל החץ 2 כך שידע להתמודד עם הטילים האיראנים כולל גרעיניים וכאלה שבפיתוח.

אחד מהניסויים המשמעותיים היה ב-12 באוגוסט 2020, אז בוצע יירוט מוצלח על טיל מטרה שנורה על ידי F-15 מלב הים התיכון, ודימה טיל קרקע-קרקע שיהאב 3 איראני. החץ 2 יכול ליירט טילים ארוכי טווח בתוך ומחוץ לאטמוספירה.

קלע דוד

טיל זה מהווה למעשה את שבת הביניים בהגנה הרב שכבתית של מדינת ישראל. הקלע דוד מיועדת ליירוט רקטות וטילים לטווח בינוני-ארוך וכן טילי שיוט, באמצעות מנגנון Hit to Kill (פגיעת ברזל בברזל – מיירט במטרה). המתמרן במהירות, אשר בחרטומו מותקנות שתי מערכות איכון והכוונה - מכ"ם וחיישן אלקטרו-אופטי. ברפאל אומרים שלקלע דוד יש כיום יכולת להתמודד גם עם טילים היפרסוניים.

מערכת קלע דוד נמסרה לחיל האוויר ב-2016, אז הוקם במסגרת מערך ההגנה האווירית הגדוד המבצעי הראשון. ביולי 2018 בוצע השיגור המבצעי הראשון של קלע דוד. שני מיירטים שוגרו לעבר רקטות ששוגרו מסוריה. אולם התברר שהיו אלה טילים שהמשטר הסורי שיגר במסגרת המלחמה הפנימית והטילים הישראלים לא פגעו במטרה. השברים של אחד מהם נפלו בשטחה של סוריה וקיים חשש שהם נאספו על ידי הסורים והרוסים.

היירוט המבצעי הראשון של המערכת התבצע רק לפני כמה חודשים. במאי השנה, מבצע מגן וחץ, אז מערכת קלע דוד יירטה רקטה ששוגרה מעזה לכיוון תל אביב. בחודש שעבר רפאל סגרה עסקת ענק, כאשר פינלנד לה יש גבול ארוך עם הרוסים, החליטה לבחור בקלע דוד ולרכוש אותה במסגרת עסקה בהיקף של למעלה מ-300 מיליון אירו. בעקבות העסקה עם פינלנד, מדינות נוספות פנו לישראל בבקשה לרכוש את המערכת הזו ומערכות אחרות.

כיפת ברזל

המוכרת ביותר מכלל מערכות ההגנה האווירית של ישראל. מדובר במערכת ליירוט רקטות בטווח קצר ופצצות מרגמה. כיפת ברזל הפכה כבר מזמן למילת הקוד לכך שהולכים להסלמה. בכל פעם כשפורסים סוללות ברחבי הדרום, בקבוצות הוואטסאפ של עוטף עזה רצות תמונות של הפריסות והתושבים ידעו לאן הדברים הולכים.

בשנים האחרונות בוצעו שדרוגים במערכות כיפת ברזל, בעיקר במכ"ם, כדי לאפשר לה להתמודד מול כמות גדולה ומגוון רחב יותר של רקטות. בסבבים האחרונים חמאס והג'יהאד האיסלאמי ניסו לאתגר את כיפת ברזל על ידי שיגור של מטחים גדולים ופעולות נוספות. למרות זאת, המערכת שמרה על אחוזי הצלחה גבוהים, למעלה מ-90 אחוזים.

סוללת כיפת ברזל (צילום: JACK GUEZ, AFP)
שיגור מיירט כיפת ברזל בדרום | צילום: JACK GUEZ, AFP

בהקשר הזה, וזה נכון גם למערכות הנוספות שסקרנו כאן, צריך לומר שכיום יש בעולם מערכות יירוט טילים נוספות. אולם האחוזים שלהן נמוכים הרבה יותר מאשר המערכות הישראליות. המשמעות היא שצריך לשגר יותר מיירטים כדי לפגוע בטיל האויב, מה שהופך את הנטל הלוגיסטי והכלכלי לכבד מאוד.

לאור ההצלחה בצה"ל פועלים להגדיל עוד יותר את כמות הגדודים. ההצלחות הביאו גם את ארה"ב לרכוש סוללות כיפת ברזל, אולם יש לציין שלא כל מה שמתאים לישראל הקטנה, מתאים למדינות העולם בדגש על אירופה או ארה"ב. כיפת ברזל מגנה על שטח מצומצם יחסית ולכן היא פחות רלוונטית לגזרות גדולות. מה גם שהאיום המרכזי על אירופה שונה מזה שעל ישראל.

הגנה אווירית בים

לישראל יש גם מערכות ליירוט טילים המוצבות על ספינות חיל הים, ומטרתן להגן על נכסים אסטרטגים של ישראל בחוף ובים. בין המערכות הללו ניתן למנות את טילי הברק 8 המסוגלים ליירט טילי אויב, "חימוש משוטט" וכטב"מים בטווח של 150 ק"מ.

יש דגם ותיק יותר, הברק 1 שנמצא בשירות מאז תחילת שנות ה-90. הברק 1 היה הטיל שיירט את הטב"מים שחיזבאללה שיגר בשנה שעברה לכיוון אסדות הגז. לזה יש להוסיף את טילי הברק MX שמותקנים על ספינות הסער 6 החדשות של חיל הים.

טילים היפרסוניים ולייזר

החברות הביטחוניות הישראליות שמקדימות בתחום כמעט את כל מדינות העולם, פועלות בכל רגע נתון על פיתוח המערכות הבאות. בתעשייה האווירית דיווחו על פיתוח החץ 4, יחד עם הסוכנות האמריקנית להגנה מפני טילים.

טיל זה אמור להחליף את החץ 2 ולשפר את היכולת הישראלית ליירט טילים בטווחים רחוקים יותר ועם ראשי נפץ מרובים. למעשה, הטיל הזה מתוכנן להתמודד עם טילים שבאיראן עדיין מפתחים, ולא רק שם.

קלע חד (צילום: רפאל)
קלע חד | צילום: רפאל

רפאל חשפה לאחרונה שהיא מפתחת מענה לאיום הטילים ההיפרסוניים, מערכת קלע חד המשגרת מיירט דו שלבי שמנטרל את האיום ההיפרסוני בגבהים שבין 20 ל-70 ק"מ. גבהים בהם מערכות נ"מ לא יעילות. שיטת ההשמדה משולבת. כלומר גם פגיעה ישירה של מיירט בטיל וגם השמדה בחליפה קרובה, אז המיירט מתפוצץ ליד הטיל ההיפרסוני ומשמיד אותו. שיטה דומה לזו של מערכת כיפת ברזל.

מגן אור זו מערכת לייזר של חברת רפאל שעדיין נמצאת בפיתוח להגנה אווירית מפני פצמ"רים, רקטות וטילים קצרי טווח כולל חימוש משוטט. בעבר היו דיווחים על כניסה שלה לשירות בטווח הזמן הקרוב. אולם הערכה היא שייקח עוד זמן עד שתהיה מבצעית.

עד כמה המערכת מוצלחת, ניתן ללמוד מהעובדה שגם צבא ארה"ב מתכוון לרכוש אותה כאשר היא תיוצא גם על ידי חברת "לוקהיד מרטין" המייצרת בין היתר את מטוסי הקרב 35-F. לאחרונה נחשף שלמערכת הלייזר נגד טילים תהיה גם נגזרת ימית המיועדת להתקנה על ספינות חיל הים.

מערכת הלייזר (צילום: משרד הביטחון)
מערכת מגן אור - IRON BEAM | צילום: משרד הביטחון

מכ"מים וטילי אוויר-אוויר

לרוב הכותרות של עסקאות הנשק ממקדות בטילים עצמם. אולם חלק ניכר מהמכירות של ישראל נמצא דווקא בתחום המכ"מים, שהם "העיניים של הטילים".

אורן ירוק ואורן אדיר הם מכ"ם מערך סריקה אלקטרוני (AESA) מתוצרת אלתא של התעשייה האווירית, להם טווח של מאות רבות של ק"מ ואף מעבר לזה. הם משמשים כמכ"ם בקרת האש של סוללות טילי החץ ומערך ההגנה האווירית של ישראל, המסוגלים לזהות את טילי האויב ולהכווין אליהם את הטילים המיירטים. אם את הטילים ישראל מכרה למדינות בודדות, המכ"מים האלה נכמרו למדינות רבות באירופה, לדרום קוריאה ואחרות.

לאלה יש להוסיף גם את מכ"ם ר"ז (רב זרועי) שמאכן במהירות גבוהה שיגורי פצמ"רים, רקטות וטילים לטווח בינוני כמו גם חימוש משוטט וכטב"מים. מכ"ם כזה יוכל לזהות ולטפל בעשרות רבות של מטרות בכל רגע נתון, ולצד ההגנה האווירית גם לסייע בסגירת מעגל על המשגרים. בין המדינות שרכשו אותו נמצאות פינלנד, סלובקיה, דרום קוריאה, קנדה ואחרות.

המטוס (צילום: התעשייה האווירית)
מטוס המודיעין "אורון" | צילום: התעשייה האווירית

ישנם סוגי מכ"ם המותקנים גם על בלוני תצפית, מה שמאריך את טווח הגילוי שלהם. לאלה יש להוסיף גם מכ"מים מוטסים. החדיש והמתקדם שבהם זהו מטוס המודיעין "אורון" שנמסר לאחרונה לחיל האוויר.

מטוס זה מאפשר איסוף מודיעין באמצעות מעקב ברדיוס של אלפי ק"מ עם מצלמות, מכ"מים, אמצעי האזנה ובעיקר טכנולוגיות AI חדשנית, כשכל המידע מעובד בתוך דקות ומייצר תמונה מודיעינית מדויקת, שקציני המודיעין מעבירים במהירות באוויר או על הקרקע.

בהקשר לזה, חטיבת אלתא של התעשייה האווירית חשפה לאחרונה מערכת מכ"ם ארוכת טווח במיוחד, ה-"ULTRA", שפועלות בטכנולוגיית מערך סריקה אלקטרונית פעילה (AESA) המאפשרת חיפוש, עקיבה גילוי והתראה של מגוון איומים, בהם טילים בטווחים ארוכים.

בתעשייה האווירית דיברו על עד 5,000 ק"מ בזכות פיתוח ייחודי. המשמעות של זה היא שמכ"ם שמוצב בישראל יכול לראות כל טיל שמשוגר מאיראן, לספק התרעה ואז, להעביר את הנתונים למגוון מערכות מכ"ם ויירוט אחרות.

עוד תחום פחות מוכר בהקשר של הגנה אווירית, אלה טילי האוויר-אוויר. מטוסי קרב ומסוקי קרב הם חלק ממערך ההגנה האווירית של המדינה. העיקרון של המערך זה כמה שיותר כלים שיאפשרו למערכת הפיקוד להשתמש בזה שיעיל יותר ביחס לאיום.

רפאל גם הציגה בסלון האוויר האחרון שהיה בפריז, טיל אוויר-אוויר חדש, Sky Spear מדור-6, לטווחים קצרים עד ארוכים מאוד של עד 150 ק"מ, שבין השאר כולל קפיצת מדרגה משמעותית בחסינות מפני "לוחמה אלקטרונית".

ברפאל הסבירו שם שהם רואים בטילים מסוג זה כחלק ממערך ההגנה האווירית, כלומר מענה למטוסי אויב, וגם כמיירט של מערכת הגנה אווירית כוללת מפני כטב"מים וטילים של האויב. לזה יש להוסיף גם את הפיתון 5 נחשב לאמל"ח יעיל בתחום, שכבר הוכיח עצמו ביירוט כטב"מים של חיזבאללה. הנתונים של הטיל, כך אומרים בחברה, יעילים גם נגד חלק מאיומי הטילים והמשוטטים.