תגובת שרשרת: המיליציות בעיראק נערכות - ישראל מזהירה את ארה"ב

בזמן שמדינה נוספת - הודו - קראה היום לאזרחיה לעזוב מיידית את איראן, גובר החשש כי עימות ישיר בין וושינגטון לטהרן עלול להצית תגובת שרשרת אזורית, ובראשה הצטרפותן למלחמה של מיליציות פרו-איראניות הפועלות בעיראק.

להערכות האזוריות הללו שותפים גם בישראל, כאשר התרחיש הזה הופך לבעל סבירות גבוהה יותר, בעיקר אם תקיפה אמריקאית תכלול פגיעה בבכירי השלטון האיראני או במתקנים אסטרטגיים רגישים, כפי שמעריכים שיקרה.

כמו במקרה של חיזבאללה, גם במיליציות הפרו-איראניות מבינים שאיראן היא צינור החמצן שלהן, ובלעדיה יהיה להן קשה להתקיים. בארגון הגג של המיליציות האיראניות בעיראק אמרו על האפשרות שיצטרפו ללחימה כי זו "לא רק עוד הצהרה תקשורתית, אלא נדונה והתקבלה החלטה לגביה בתוך המבנים הארגוניים של כמה מהמערכים".

לפי דיווחים שיצאו ממספר גורמים אזוריים, איראן ביצעה בתקופה האחרונה פריסה של רקטות וטילים לאורך גבולותיה המערביים, במטרה לאפשר ירי מהיר לעבר בסיסים אמריקניים הפרוסים בעיראק ובמדינות נוספות באזור. במקביל דווח על פריסה נוספת של רקטות וטילים לטווח קצר לאורך חופי איראן במפרץ הפרסי, ככל הנראה כדי לאיים על בסיסים אמריקניים ותשתיות אסטרטגיות בערב הסעודית ובמדינות מפרץ נוספות שמארחות כוחות אמריקניים.

הקלף הקצר-טווח

בצה"ל אומרים שזה למעשה אחד מהקלפים האיראניים החזקים מול ארה"ב - איום במלחמה אזורית שלא ברור עד לאן תתפתח וכמה עצימה תהיה. תרחיש שהאמריקאים מבינים שיכול להוביל להסתבכות, גם אם בכירי המשטר יחוסלו.

בצה"ל אמרו בנוסף שבניגוד לארסנל הטילים ארוכי הטווח של איראן, הנתון למעקב הדוק יותר וחשוף ליכולות יירוט מתקדמות, דווקא מערך הרקטות והטילים לטווח קצר מהווה אתגר משמעותי יותר. לאיראן כמות גדולה בהרבה של אמל"ח מהסוג הזה, והירי שלהם, בשל הטווח הקצרזמן המעוף הקצר והאפשרות לשיגור ממספר רב של נקודות, קשה יותר ליירוט וסיכול.

במיליציות הפרו-איראניות לא מסתירים את האפשרות שיצטרפו ללחימה, כחלק מהאיום להפוך את הסכסוך לאזורי ומתמשך. בכיר ב"רשות תיאום ההתנגדות", ארגון גג המאחד מספר מיליציות פרו-איראניות בעיראק, אמר לעיתון אל-ערבי אל-ג'דיד כי "קיימת נטייה אמיתית ורצינית בקרב חלק מהקבוצות החמושות להשתתף בכל עימות צבאי אמריקאי צפוי עם איראן". הוא הוסיף כי "האפשרות היא לא רק עוד הצהרה תקשורתית, אלא נדונה והתקבלה החלטה לגביה בתוך המבנים הארגוניים של כמה מהמערכים".

הדיונים והחזיתות הנוספות

לדברי אותו בכיר, הדיונים של המיליציות בתקופה האחרונה התמקדו בתרחיש של מלחמה בין וושינגטון לטהרן, ו"הקרב יהיה אזורי ולא מוגבל לגבולותיה של מדינה אחת". מדבריו עולה כי ארבע מתוך שבע המיליציות החברות ברשות כבר קיבלו החלטה עקרונית לספק סיוע צבאי לאיראן ולפתוח חזיתות נוספות במקרה של מתקפה אמריקנית. עם זאת, היקף המעורבות בפועל יושפע מהתפתחויות בשטח, מאופי התקיפה האמריקאית ומהיקפה.

גורמים ביטחוניים בישראל מעריכים גם כי המיליציות עשויות לנסות ולפגוע בנתיבי טיסה שיעברו מעל עיראק בדרכם לאיראן, וכן לספק לטהרן סיוע מודיעיני בנוגע לתנועות אמריקאיות במרחב - גם כאן באמצעות אמל"ח שאיראן סיפקה להן לאורך השנים, כחלק מאסטרטגיית ההגנה שלה. בעיראק פועלות מיליציות בעלות ניסיון קרבי משמעותי, שחלקן כבר היו מעורבות בעבר בתקיפות נגד בסיסים אמריקניים בשטח המדינה.

חלק מהארגונים כבר החלו להעלות את רמת הכוננות והכשירות המבצעית שלהם, בין היתר באמצעות רטוריקה גלויה של גיוס כוחות, פתיחת ערוצי גיוס והכשרה והיערכות לוגיסטית. אבל לא כל המיליציות שותפות לקו התקיף, וחלקן נוקטות עמדה זהירה יותר, בין היתר בשל שיקולים פוליטיים פנימיים בעיראק והחשש מהסלמה שתפגע ביציבות המדינה.

במערכת הביטחון הישראלית עוקבים אחר ההתפתחויות, בעיקר נוכח האפשרות שעימות כזה יגלוש לזירות נוספות במזרח התיכון. ההערכה הרווחת היא שחיסול בכירים איראנים עשוי לשמש זרז למימוש האיומים ולהפוך עימות נקודתי למלחמה אזורית רחבת היקף, בניגוד לאינטרס האמריקאי, שמעוניין במלחמה ממוקדת וקצרה ככל הניתן. האמריקאים גם בונים על ממשלת עיראק ומיליציות אנטי-איראניות שיפעלו לסיכול מעורבות של הפרו-איראנים, ואולי גם ינצלו את המצב שיתפתח כדי לפגוע בהם בעיראק.