כפי שפרסמנו ב"אולפן שישי", ישראל קיבלה אינדיקציות שכבר השבוע יוצאו צווי מעצר נגד הרמטכ"ל הרצי הלוי, שר הביטחון יואב גלנט וראש הממשלה בנימין נתניהו. בבית הדין הפלילי בהאג לא מאשרים ולא מכחישים את הפרסום.

במענה לפניית חדשות 12 בנושא הם הגיבו כי: "משרד התובע הראשי מקיים חקירה מתמשכת ועצמאית ביחס למצב בפלסטין. מעבר לזה משרד התובע לא מעניק פרשנות ביחס לחקירות מתמשכות, ומשרדו אינו מגיב לספקולציות ולדיווחים בתקשורת. מעבר לכך, לא נאמר דבר בשלב הזה".

הרצי הלוי, נתניהו, גלנט (צילום: רויטרס, פלאש 90)
הרמטכ"ל הרצי הלוי, שר הביטחון יואב גלנט וראש הממשלה בנימין נתניהו | צילום: רויטרס, פלאש 90

ישנו חשש ישראלי שצווי המעצר נגד הבכירים יוצאו בחשאי ולא במסלול הגלוי, ולמעשה הבכירים הישראלים ייתקלו בהם רק כשידרכו על אדמת אירופה. גורמים משפטיים שדיברו עם N12 טוענים שהניסיון של נתניהו וסביבתו להשפיע על התובע, יעשה דווקא "אפקט הפוך" מבחינת מה שישראל רוצה להשיג ויחמיר את המצב.

בית המשפט לצדק בהאג (צילום: ap)
בית המשפט לצדק בהאג | צילום: ap

טענה זו עלתה מכיוון שהתובע ידוע בחוסר חיבתו לניסיונות התערבות בנושאים שאמורים להיות משפטיים בלבד. בארה"ב לא אהבו את הרמיזות שעלו מישראל שהממשל נתן אור ירוק להחלטה המסתמנת של התובע. גורם אמריקני אמר בשיחה עם N12: "אנחנו לא מכירים בסמכות בית הדין, והעובדה הזו לא השתנתה".

הצווים הצפויים יינתנו ככל הנראה על רקע המשבר ההומניטרי ברצועה, נוסף על התבטאויות של מדינות שונות בדבר הפרה של החוק הבין-לאומי מצד ישראל תוך התייחסות למצבה של האוכלוסייה האזרחית בעזה והפרות של אמנת ז'נווה הרביעית.

גורמי מקצוע ומשפטנים שנכחו בדיון חירום מצומצם, בהשתתפות השרים רון דרמר, יריב לוין וישראל כ"ץ, ניסו לבלום את ההחלטה באמצעות כמה פעולות דחופות של הרגע האחרון מול בין הדין עצמו ומול גורמים מדיניים בעלי השפעה - אך מאמצים אלו ככל הנראה לא נשאו פרי.