הרחפנים בגבול מצרים: עלות הפתרון - והמחלוקת בין צה"ל למשטרה

גבול מצרים ממשיך להיות פרוץ כאשר גם בימים האחרונים חדרו מסיני עשרות רבות של רחפנים כשהם נושאים סמים ואמצעי לחימה. בודדים מהם נתפסו על ידי צה"ל, שמיהר לפרסם את הסיכול. גורמים בצה"ל חושפים ב-mako שניתן לסגור את הפרצה בעלות נמוכה יחסית, עם טכנולוגיות ישראליות ברובן שכבר נמצאות בשוק, ואף נבחנו על ידי צה"ל ומשרד הביטחון.

בצבא אומרים שבירוקרטיה וניסיון לחסוך "במקומות הלא נכונים" מונעים את רכש המערכות, כשבנוסף מעלים ביקורת על התיאום הלקוי בין הצבא למשטרה, כולל ויכוחים על תחומי האחריות. בינתיים, המבריחים ממשיכים להשתכלל במהירות גדולה הרבה יותר מקצב ההצטיידות, וצבאות וארגוני טרור שערים למצב שמים את היד על עוד ועוד רחפנים.

ההערכה על פי גורמים במשרד הביטחון ובצה"ל היא שעלות כיסוי גבול מצרים הארוך במערכות לגילוי ויירוט רחפנים נאמדת בין 60 למאה מיליון שקלים. סכום קטן ביחס לתקציב הביטחון וההוצאות של תקציב המדינה בכלל. מדובר במערכות גילוי ומערכות ליירוט רחפנים שכבר הוכיחו את עצמן בניסויים שנעשו בישראל ובעולם.

מערכות היירוט כוללות הפלת רחפנים באמצעים טכנולוגיים, יירוט קינטי גם על ידי רחפנים אחרים בדומה למה שקורה באוקראינה, ורחפנים שפורסים רשתות באוויר ולוכדים רחפני הברחה או תקיפה.

חשוב לציין שטווח הגילוי והיירוט של רחפנים מוגבל באופן יחסי לכמה קילומטרים בודדים או מספר מצומצם של עשרות קילומטרים. עוד מדגישים שהטכנולוגיה ובכלל ההגנה לא תהיה של מאה אחוז. אבל בדיונים שנעשו בנושא עולה שניתן לצמצם את התופעה ביותר מ-90 אחוזים, כאשר עלות כיסוי כל 10 ק"מ תעמוד על כ-3, 4 מיליון שקלים, תלוי במערכות ובהיקף ההצטיידות. בין מדובר במערכות גילוי שכוללות מצלמות, מכ"ם כולל מוטס על רחפנים אחרים, מערכות אקוסטיות ואחרות שכולן קיימות בשוק המקומי.

האתגר המרכזי של מערכת הביטחון הוא בגילוי הרחפנים, שכן בלי זה לא ניתן להפעיל אמצעי יירוט, בדומה לעקרון של כל מערך ההגנה האווירית. אבל גורמים בצה"ל ובתעשייה שעוסקים בתחום, אומרים שכיום הרחפנים שחודרים מגבול מצרים איטיים ובעלי יכולת תמרון מוגבלת. המבריחים מטיסים אותם בגובה מאוד נמוך ובעיקר באזורים שכמעט ואין כיסוי.

החשש שבעתיד הקרוב כבר נראה נחילים שטסים יחד צמוד לקרקע בעזרת טכנולוגיית AI כאשר רוב הרחפנים יישלטו בסיב אופטי, מה שיקשה עוד יותר על הגילוי והיירוט שלהם. המשמעות היא לא רק שצה"ל ומערכת הביטחון מפגרים אחרי הטכנולוגיה של ארגוני הפשיעה והטרור כבר היום, הפיגור הזה יגדל עוד יותר אל מול קצב ההתפתחות הצפוי כבר בשנים הקרובות.

בצה"ל בחנו תרחיש פשיטה של נחילי רחפנים הנשלטים על ידי טכנולוגיית בינה מלאכותית ולמרות שהפתרון הטכנולוגי נמצא על המדף של חברות ישראליות רבות שחלקן מייצאות אותו למדינות זרות, הוא עדיין לא מיושם כאן אצלנו בשטח.

בעיה נוספת שעולה היא שיש ויכוח בין צה"ל למשטרה בדבר האחריות ותחום הרחפנים נופל בין הכיסאות וגורם לתסכול גדול. בצה"ל אומרים שכמעט ואין שת"פ עם משטרת ישראל וגם שב"כ לא משקיע מאמצים מספקים בתחום, למרות שעיקר הבעיה כיום בתחום הפלילי. במשטרה מנגד אומרים שבטווח שעל הגבול האחריות היא על צה"ל. כך או אחרת, כלל הגופים מבינים שהטכנולוגיה לבדה לא תספיק וממעבר לזה נדרשים גם כוחות על הקרקע, שידעו להגיב לכל אירוע.