לוחמים הדליקו נרות בחנוכייה שחזרה מהשבי
החנוכייה הועברה לחיזבאללה בעת החזקתם בשבי של סמ"ר עדי אביטן וסמ"ר בני אברהם ז"ל, שנהרגו בעת החטיפה באוקטובר 2000. רק עם החזרתם גופותיהם, הוחזרה גם החנוכייה. גדוד 601 בו שירתו החיילים מקיים מדי שנה הדלקת נרות חגיגית בשיתוף המשפחות השכולות
אם אתם חיילים, סביר להניח שגם לכם יצא בשבוע האחרון לציין את חג החנוכה ביחידה שלכם. טקס הדלקת נרות אחד שהתקיים בגדוד ההנדסה 601 היה מרגש במיוחד: באוקטובר 2000 ידע הגדוד אבדה כבדה כששני חיילי הגדוד, סמ"ר עדי אביטן וסמ"ר בני אברהם נהרגו וגופותיהם נחטפו על ידי חיזבאללה, לצד החייל סמ"ר עומר סואעד ז"ל. במהלך תקופת החזקתם בשבי, שלחו אליהם בני משפחותיהם חנוכייה וספר תנ"ך בתיווך ארגון הצלב האדום, בתקווה שאולי יזכו לציין את החג בשבי.
רק עם החזרת גופותיהם לארץ בשנת 2004, הוחזרה גם החנוכייה. המשפחות החליטו לתת אותה למשמר בלשכת הרמטכ"ל, שם היא שמורה לאורך כל ימות השנה, מלבד יום אחד בו חיילי הגדוד מדליקים בה נרות לצד משפחות שכולות. "כבר 15 שנה שאנחנו מקיימים יום משפחות בגדוד בחנוכה", מספר מפקד הגדוד, סא"ל זיו נימני. "זה גשר שמחבר בין המורשת של הגדוד - בין העבר ללוחמים של היום, ובניגוד למה שאפשר לחשוב על יום משפחות שכולות, היום הזה הוא דווקא בסימן שמחה". מדי שנה המשפחות מגיעות לגדוד, והשנה הן אפילו הגיעו לסוסיא שבגזרת חברון על אף המצב הביטחוני. היום כולל, מלבד הדלקת הנרות החגיגית, גם סדנאות ושיח עם לוחמים.
"דרך היום הזה אנחנו מעבירים את המורשת של התקווה והגבורה, זה מתחבר לנו לסיפור של החג. אנשים בגדוד מתחלפים, הרבה חיילים לא מכירים את הסיפור", מוסיף סא"ל נימני. "כמפקד, בכל פעם אני מתרגש מחדש ביום הזה. אני מקבל את הפידבק מהמשפחות על ההתרגשות, על כמה שזה חשוב להן וכמה הן מרגישות שייכות. נמשיך לשמר את המורשת גם בשנים הבאות. זה השלד מאחורי הרוח של הלוחמים".
עוד ב- פז"ם: