"כמו נאט"ו": ישראל עוקבת אחרי הברית האזורית החדשה של טורקיה, סעודיה ופקיסטן

טקס חתימה דרמטי התקיים בסוף השבוע בארמון אל-ספא שבמכה, שם נפגשו מנהיגי סעודיה, טורקיה ופקיסטן לחתימה על "הסכם ההגנה המשותף של מכה". הברית החדשה שקמה על רקע המלחמה האזורית מול איראן, מעוררת דאגה בישראל בשל שילוב היכולות הפיננסיות, הצבאיות והגרעיניות של המדינות החתומות על ההסכם, לצד שאיפות גלויות לבלום את ההשפעה הישראלית באזור.

על הסכם ההגנה חתמו יורש העצר הסעודי, מוחמד בן סלמאן, נשיא טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן, וראש ממשלת פקיסטן, שהבאז שריף. זהו הסכם ההיסטורי, כאשר בפעם הראשונה המעצמות הסוניות המובילות באזור חותמות על ברית צבאית רשמית. סעיף הליבה של ההסכם קובע במפורש שכל מתקפה חמושה נגד אחת משלושת המדינות - תיחשב כמתקפה נגד כולן.

העיתוי לחתימה אינו מקרי: ההסכם נחתם על רקע המלחמה המתמשכת בין ארצות הברית לבין איראן, שהובילה לחילופי אש, ירי טילים וכטב"מים לעבר סעודיה וחסימת נתיבי שיט מרכזיים על ידי החות'ים. בעקבות תחושת הפגיעות הגוברת של ריאד והטלת ספק באמינותה של מטריית ההגנה האמריקאית, החליטה הממלכה לבצר את ביטחונה דרך בריתות עצמאיות.

שר החוץ הטורקי, האקאן פידאן, השווה את ההסכם ישירות לסעיף 5 של אמנת נאט"ו. במסגרת ההסכם המדינות יקימו ועדה מיניסטריאלית ומזכירות כללית קבועה, שתשב בסעודיה. ההסכם צפוי להוביל לתמרונים צבאיים משותפים, שיתוף פעולה טכנולוגי וביטחוני וכן שיתוף מודיעין.

עם זאת, מומחים לתחום מטילים ספק בשאלה אם טורקיה או פקיסטן באמת יתקפו את החות'ים או יתעמתו ישירות עם איראן, במקרה של מתקפה על סעודיה. בשלב זה ההסכם מסומן בתור "אות אסטרטגי" והרתעתי ולא כברית מבצעית משולבת. בנוסף, מומחים מציינים שללא תמיכה פעילה של ארה"ב, בריתות מסוג זה עלולות להתגלות כחסרות שיניים.

התוספת המרתיעה - וההשפעה על מאזן הכוחות

אחד המרכיבים המשמעותיים ביותר בהסכם הוא הנוכחות של פקיסטן, שהיא המעצמה הגרעינית היחידה בעולם המוסלמי. הסכם מכה נשען על הסכם ביטחוני דו-צדדי שנחתם בין סעודיה לפקיסטן בספטמבר 2025, שעורר בזמנו דיונים על הבאת ריאד תחת "מטרייה גרעינית" פקיסטנית. גורמים רשמיים בפקיסטן מיהרו להבהיר שההסכם מ-2025 לא כלל מטרייה גרעינית בפועל, וגורם רשמי בסעודיה הדגיש כי להסכם מכה אין קשר לשאיפות גרעיניות.

למרות זאת, נוכחותה של פקיסטן מעניקה לברית "משקל אסטרטגי" והרתעה פסיכולוגית רבה. בישראל מביטים על כך בדאגה, בפרט לנוכח העובדה שסעודיה וטורקיה בוחנות בעצמן את הממד הגרעיני - ועלולות להפיק תועלת משיתוף פעולה עם פקיסטן.

טורקיה, סעודיה ופקיסטן מעוניינות להרחיב את ברית ההגנה החדשה. שר החוץ הטורקי הצהיר כי מצרים עשויה להצטרף לברית בקרוב, ברגע שייפתרו מספר סוגיות טכניות. הצטרפותה של מצרים, מדינה שמחזיקה באחד מהצבאות הערביים הגדול ביותר, תהפוך את הברית לרביעייה דומיננטית, בעלת השפעה אסטרטגית אזורית נרחבת.

מאזן הכוחות של הברית החדשה משלב את העוצמה הפיננסית של סעודיה, הצבא החזק ותעשיית הנשק של טורקיה (שגם חברה בנאט"ו) והיכולת הגרעינית של פקיסטן. שילוב זה נועד להרתיע את איראן, אבל מקורות דיפלומטיים חושפים שאחת ממטרותיה המרכזיות של הרביעייה היא לבלום ולנטרל את ההשפעה של ישראל ואיחוד האמירויות באזור, כולל בים סוף ובקרן אפריקה.

מבחינת ישראל, מדובר בהתפתחות מדאיגה שמוסיפה על הקו האנטי-ישראלי המובהק, בטח מצד הטורקים והפקיסטנים, גם מרכיב צבאי מעשי. שר הביטחון הפקיסטני, חוואג'ה מוחמד אסיף, הוא גם מי שהתבטא בחריפות וקרא לעולם המוסלמי להתאחד מול "האיום המשותף שמציבה ישראל".

בעידן שבו יחסי ישראל וטורקיה מצויים בשפל חסר תקדים, הקמת ברית צבאית הדוקה בין טורקיה, פקיסטן וסעודיה מהווה אתגר אסטרטגי חדש ומורכב עבור מערכת הביטחון הישראלית, לא פחות מאיום עתידי שיש להתכונן אליו כבר עכשיו.