הסיכויים לתקיפה ירדו משמעותית: הדילמה הגדולה של ישראל

בישראל ממשיכים להצהיר גם הבוקר (שני) כי צה"ל ערוך לכל תרחיש מול איראן - כולל אפשרות של תקיפה עצמאית ללא השתתפות אמריקאית. אלא שמאחורי ההצהרות הפומביות מתחילה להתבהר תמונה מורכבת יותר: בצה"ל מזהים התקררות משמעותית באפשרות לחידוש המלחמה האמריקאית נגד איראן ומבינים שגם אם בישראל יתקבלו החלטות לפעול צבאית, ספק גדול שוושינגטון תאפשר לישראל לצאת למהלך כזה.

כל זאת מגיע כאמור אחרי שגם הלילה האמריקאים תקפו באי קאשם שבאיראן, זה הלילה הרביעי ברציפות, וכך - הפער בין המסרים שמועברים לציבור לבין ההערכות שמתגבשות במערכת הביטחון הולך ומתחדד. בעוד שבישראל מבקשים לשמר את העמימות ולהבהיר כי כל האפשרויות נמצאות על השולחן, בשיחות עם גורמים אמריקאים מבינים בצה"ל שלעת עתה הסיכוי לחידוש המערכה נמוך משמעותית מכפי שהיה לפני ימים אחדים.

גורם צבאי בכיר תיאר את השינוי הדרמטי שהתרחש תוך ימים ספורים: "בשבוע שעבר היינו קרובים מאוד למלחמה. מאוד - אלא שהמצב הפנימי בארצות הברית, בטח אחרי בחירות האמצע, שינה את הסיטואציה".

לדבריו של אותו גורם, מבחינה צבאית ארצות הברית עדיין מחזיקה בכשירות ובמוכנות גבוהה והאפשרות לצאת למערכה נוספת לא ירדה לחלוטין מהפרק. "האמריקאים עדיין במוכנות גבוהה והם מוכנים לצאת לדרך בלחיצת כפתור. כרגע ההנחיה לסנטקום לפעול באפיקים אחרים", אמר הגורם.

הכוונה היא בהידוק המצור על הורמוז וגם על הגבולות היבשתיים - לצד תקיפות מוגבלות. רק שלאיראן יש גבולות באורך של אלפי קילומטרים ושיתוף פעולה עם הרוסים וסין, כך שלא ברור איזה אפקט אם בכלל יהיה למצור היבשתי. בנוסף, לא ברורה האפקטיביות גם בתקיפות ממוקדות, כפי שקרה גם הלילה באי קשם, בעיקר של מערכות הגנה אווירית שמאיימות על כלי טיס ומערכות לחימה שפועלות נגד ספינות אזרחיות בהורמוז.

הדברים משקפים שינוי משמעותי בהערכת המצב בישראל כאמור, אחרי שבשבוע שעבר נדמה היה שהמערכה האמריקאית נגד איראן יכולה להתחדש כמעט בכל רגע, בתוך ימים ואף פחות מכך. כעת, על רקע ההתפתחויות הפוליטיות בארצות הברית והמציאות הפנימית בוושינגטון, נראה שהנשיא טראמפ מעדיף בשלב הזה שלא להרחיב את העימות הצבאי. הלילה, בריאיון לתוכנית "60 דקות", טראמפ אף האשים את ישראל בתבוסה של הרפובליקנים בבחירות באמצע.

במערכת הביטחון בישראל טוענים הבוקר שאין מדובר בהחלטה אמריקאית סופית: גם הגורם הצבאי הבכיר איתו דיברנו הבהיר שהמצב עוד עשוי להשתנות ורמת המוכנות האמריקאית נותרה גבוהה. אלא שההנחיות הנוכחיות לפיקוד המרכז האמריקאי, סנטקום, מלמדות שבשלב הזה וושינגטון מפנה את המאמצים לאפיקים אחרים ולא מתקדמת לעבר חידוש התקיפות.

הנקודה המדאיגה מבחינת ישראל היא לא רק האפשרות שהאמריקאים יימנעו מתקיפה נוספת, אלא גם המשמעות של ההחלטה הזאת על חופש הפעולה הישראלי. במשך תקופה ארוכה נשמר בישראל המסר שלפיו צה"ל מסוגל לפעול גם ללא ארצות הברית. אלא שבמציאות האסטרטגית הנוכחית, היכולת הצבאית לבצע תקיפה אינה בהכרח זהה ליכולת לקבל החלטה ולממש אותה.

ישראל תלויה במידה רבה בתיאום עם וושינגטון, ולא רק בהיבטים המבצעיים. גם ההשלכות האזוריות, האפשרות לתגובה איראנית רחבה והצורך בגיבוי אמריקאי הופכים את עמדת הממשל לשיקול מרכזי בכל החלטה ישראלית. למעשה גם החלטה על תקיפה ישראלית עצמאית הועברה לידיים של האמריקאים.

ובינתיים, הבעיה האסטרטגית המרכזית מבחינת ישראל נותרת בעינה: האורניום המועשר והידע הגרעיני עדיין נמצאים בידי איראן. גם אם היכולות הצבאיות והגרעיניות שלה ספגו פגיעה משמעותית, כל עוד החומרים והידע לא הוצאו מידיה האיום לא הוסר.

כך נוצר פער מטריד וכישלון אסטרטגי מבחינת ישראל: מצד אחד, בצה"ל ממשיכים להחזיק ביכולת ובמוכנות לפעול. ומצד שני, חלון ההזדמנויות המדיני והאסטרטגי למימוש הכוח הזה עלול להצטמצם. ישראל אולי ערוכה לתקוף, אבל השאלה שהולכת ומתחדדת היא האם היא גם תוכל לקבל את ההחלטה ולצאת לדרך ללא הסכמה אמריקאית.