"אתה באמת עוזב אותנו?": הדרמה מאחורי השעות האחרונות של משטר אסד

יותר משנה לאחר נפילתו המהדהדת של שליט סוריה בשאר אל-אסד בדצמבר 2024, עדויות חדשות של מקורבים, קצינים ואנשי מודיעין חושפות סיפור על שליט מנותק, אובססיבי למשחקי וידאו, שבמו ידיו ובגאוותו המיט חורבן על שלטון משפחתו.

בליל 7 בדצמבר 2024, בעודו מבטיח לעוזריו שהניצחון קרוב, הוא חמק בחשאי למטוס רוסי ונעלם לתוך הלילה. שעות ספורות קודם לכן, ארמונו עוד הפיץ הודעות רשמיות על כך שהוא "ממלא את חובותיו החוקתיים". הבגידה הייתה כה עמוקה, שרבים מיועציו נאלצו לברוח מהמדינה בדרכים מאולתרות תחת אש חגיגות הניצחון של המורדים.

סמים, קנדי קראש ורצח מאהבת

הגילויים המרעישים ביותר שפורסמו בסוף השבוע ב"אטלנטיק" נוגעים לאורח חייו של אסד בשנותיו האחרונות. בעוד חייליו מרוויחים סכום זעום של כ-10 דולרים בחודש וסובלים מרעב, אסד צבר הון עתק מהפיכת סוריה ל"נרקוס-סטייט" המבוססת על ייצור והברחת סם הקפטגון שמכונה גם "הסם של דאעש".

מקורות בארמון תיארו בכתבה שליט מנותק שבילה שעות ארוכות במשחקי "קנדי קראש" ובמשחקי וידאו אחרים בטלפון שלו. הוא הקיף את עצמו במעגל מצומצם של דמויות מפוקפקות, ביניהן העיתונאית לשעבר לונא אל-שיבל.

אל-שיבל, שהייתה מאהבת שלו, סיפקה לו לפי הדיווחים נשים אחרות ושימשה כאשת סודו. מותה בתאונת דרכים מסתורית ביולי 2024 מקבל כעת זווית חדשה: בניגוד לשמועות שאיראן חיסלה אותה, עדויות חדשות מצביעות על כך שדווקא אסד הוא שהורה על רציחתה - לאחר שחשד שהיא משמשת כסוכנת רוסית ומעבירה מידע על הפעילות האיראנית בסוריה.

אגו קטלני: הסירוב לישראל ולטראמפ

המאמר חושף כי נפילתו של אסד לא הייתה מחויבת המציאות. מדינות המפרץ, ואפילו ישראל, ראו בו בשלב מסוים "אויב מוכר וחלש" והציעו לו גלגלי הצלה. איחוד האמירויות הציעה לו סיוע כלכלי אדיר בתנאי שיתרחק מאיראן, אך אסד סירב.

עוד על פי המאמר, הישראלים ראו זמן רב באסד אויב שניתן לניהול - מישהו שדקלם את כל הסיסמאות הרגילות על 'האויב הציוני' אך שמר על גבול שקט בין שתי המדינות.

אסד לא אמר דבר על המערכה שבה פתחה ישראל נגד בעלי בריתו אחרי 7 באוקטובר. אולי הוא קיווה להשאיר את שמו מחוץ לרשימת המטרות של ישראל, אך לפי ויאם והאב, דמות פוליטית לבנונית שהייתה מקורבת למשטר הסורי, שתיקתו של אסד הזינה חשדות איראניים שהוא מעביר מידע לישראלים, כביכול. משבר אמון שהיה על פי הפרסום באטלנטיק גורם מרכזי בקריסת הציר האיראני.

סיפור הזוי נוסף נוגע לסירובו של אסד לעסקה עם ממשל טראמפ (ובעקבותיו ממשל ביידן) בנוגע לעיתונאי האמריקאי הנעדר אוסטין טייס. האמריקאים היו מוכנים להסיר סנקציות ולשלוח את מזכיר המדינה פומפאו לדמשק רק כדי לקבל מידע על גורלו. אסד דחה את ההצעה בבוז, רק משום שטראמפ כינה אותו "חיה" כמה שנים קודם לכן. הוא העדיף לשמור על עלבונו האישי מאשר להציל את כלכלת מדינתו.

הסוף: "למה אתם לא נלחמים?"

בימיו האחרונים, אסד היה משוכנע שהוא זקוק לרזרבות מזומנים אדירות שיאפשרו לו לשלוט כמו פוטין או מלכי המפרץ. הוא בז לדמוקרטיה וראה בנשיאי ארה"ב "מנכ"לים שכירים" לעומת "בעלים" כמוהו.

כשהמורדים החלו לדהור לעבר הבירה, אפילו פוטין, שנחשב לאיש שהציל את משטר אסד במלחמת האזרחים של 2011, איבד סבלנות. על פי הפרסום הנוכחי, בפגישתם האחרונה במוסקבה, פוטין הבהיר לאסד שהוא לא יילחם את מלחמותיו עבורו.

בכתבה מתואר רצף אירועים בימים ובשעות האחרונות שבהם אסד מנותק, לא עונה למנהיגים זרים ששקלו לסייע לו, עונה בביטול למקורבים ויועצים שמגיעים לארמונו ומזהירים אותו שהמורדים עומדים להפיל את שלטונו, עד לביקור דרמטי של קצינים רוסיים שעות לפני שעזב, שבו לקחו אותו לחדר צדדי והציגו לו סרטונים שרק כשצפה בהם הבין שחייליו הפסיקו להילחם והסיפור שלו נגמר.

ברגעיו האחרונים בבית מגוריו בדמשק, לפני שעלה על הרכב בדרך למטוס, פנה אסד לנהגו הוותיק. הנהג הביט בו באכזבה ושאל: "אתה באמת עוזב אותנו?". אסד, בשיא הניתוק והיוהרה, ענה לו: "ומה איתכם? אתם לא מתכוונים להילחם?". הוא לא ראה את עצמו כמי שבוגד בעמו, אלא כמי שעמו בגד בו כשסירב להקריב את חייו למען המשך שלטונו.