איתות שתוכנית הטילים חיה ובועטת: "המשגר הכפול" שחשפה איראן - והמשמעויות
באיראן חשפו בסוף השבוע משגר חדש, לטענתם, שביכולתו לשגר שני במקביל טילים בליסטיים בעלי הנעה נוזלית. מבצעית זה עשוי להיות איום בשיגור מטחים שיאתגרו עוד יותר את ההגנה האווירית, ובקרב על התודעה זה איתות של טהרן: לא רק שנותרו לה יכולות שיגור, אלא שהיא גם ממשיכה לפתח אותן, כשמועד הפרסום אינו מקרי

בזמן שבשער העיתון המזוהה עם המשטר קראו הבוקר לא להמתין לירי הראשון של האויב ולהנחית בעצמם את המכה הראשונה, בטהרן מנסים להוכיח במסגרת המסרים והמלחמה הפסיכולוגית ששני הצדדים מנהלים, שתוכנית הטילים שלהם לא הוכרעה ואף רחוק מכך.
בטלוויזיה הממלכתית בטהרן נחשפו בסוף השבוע תמונות מתוך מתקן תת-קרקעי של משמרות המהפכה שבהן הוצג בין השאר משגר חדש, שלפי הפרסום האיראני מסוגל לשגר שני טילים בליסטיים בעלי הנעה נוזלית במקביל.
לאיראנים מספר משמעותי של משגרים מהסוג הזה, שמטרתם לייצר מטח שיאתגר את מערכות ההגנה האווירית. משמרות המהפכה מראים שהם לא רק משקמים את המלאי, אלא גם משנים את הדרך שבה יפעילו את מערך הטילים במערכה הבאה.
מטרתו של התיעוד החדש ממנהרות הטילים נועד להעביר מסר ברור לישראל ולארצות הברית: גם אחרי המכות שספגה איראן, מערך הטילים הבליסטיים שלה עדיין חי ובועט. מדובר בהתפתחות מעניינת במיוחד ולא רק בגלל המשגר עצמו, אלא בגלל מה שהיא עשויה ללמד על השינויים שאיראן מנסה להכניס לתורת ההפעלה של מערך הטילים שלה.
חלק מהיכולת נחשפה בעבר - אז מה חדש?
בטהרן הציגו בעבר מערכות שיגור כפולות בתשתיות תת-קרקעיות, שמאפשרות להוציא טילים ממחסנים ולהעבירם לעמדות שיגור. החידוש בחשיפה הנוכחית הוא שילוב של שני טילים בעלי הנעה נוזלית על משגר אחד, בעוד שהמערכת הכפולה הקודמת התבססה על טילים בעלי הנעה מוצקה.
מדובר בניסיון להציג התאמה ושיקום של מערך השיגור האיראני אחרי הפגיעות שספג במערכות האחרונות. השאלה מבחינת ישראל היא עד כמה מדובר ביכולת מבצעית שכבר הוטמעה ואם איראן מצליחה להחזיר לכשירות את תשתיות השיגור התת-קרקעיות שלה בקצב מהיר מכפי שהוערך.
לפי הדיווח של סוכנות הידיעות AP, המשגר החדש מהווה התקדמות ביחס למערכת כפולה קודמת שהפעילה איראן, שהתבססה על טילים בעלי הנעה מוצקה. מפקד חיל האוויר והחלל של משמרות המהפכה, גנרל מג'יד מוסאווי, הצהיר במהלך החשיפה כי היכולות הצבאיות של איראן התרחבו באופן משמעותי ושולבו במערך הלחימה אמצעים והפתעות שטרם נחשפו.
המיקום של המתקן לא פורסם וגם לא ברור אם מדובר במערכת שכבר הוכנסה לשירות מבצעי מלא או ביכולת שנמצאת בשלבי פיתוח והטמעה. אבל עצם החשיפה בעיתוי הנוכחי אינה מקרית. בטהרן מבקשים להתמודד עם המסר האמריקאי שלפיו תוכנית הטילים האיראנית ספגה פגיעה קשה, ולהציג תמונה הפוכה: לא רק שנותרה יכולת שיגור, אלא שהמערך ממשיך להתפתח.
ההשפעה על עימות עתידי וסימני השאלה

מבחינת ישראל, המשמעות החשובה נמצאת בשילוב בין המשגר לבין התשתית התת-קרקעית. אחד הלקחים המרכזיים מהמערכות האחרונות מול איראן הוא שהשמדת טילים ומשגרים אינה מספיקה בהכרח כדי לנטרל את יכולת האש של המדינה. כדי לצמצם את האיום, נדרש לפגוע גם בתשתיות האחסון, במתקני התחזוקה, במערכי הפיקוד וביכולת להוציא משגרים מתוך המתקנים המוגנים ולהפעיל אותם.
משגר שמסוגל לשאת שני טילים עשוי לאפשר ריכוז של כוח אש גדול יותר בנקודת שיגור אחת ולהגדיל את מספר הטילים שניתן להוציא ממנה בפרק זמן נתון. במערכה עם ישראל, שבה מערכות ההגנה האווירית נדרשות להתמודד עם מטחים ולעתים עם שיגורים מכמה אזורים במקביל, גם לשאלה הזאת יש משמעות מבצעית. עם זאת, אין עדיין הוכחה שהמערכת החדשה מסוגלת לשגר שני טילים בו-זמנית או שהיא כבר פועלת בהיקף משמעותי.
בנוסף, ישנן גם מגבלות: טילים בעלי הנעה נוזלית דורשים הליכי תדלוק והכנה מורכבים יותר בהשוואה לטילים בעלי הנעה מוצקה. השאלה היא לא רק כמה טילים המשגר יכול לשאת, אלא כמה זמן נדרש להכנתו לשיגור, עד כמה ניתן להסתיר את ההכנות - ועד כמה הוא חשוף ברגע שהוא יוצא מהמתקן התת-קרקעי.
החשיפה הנוכחית מצטרפת למאמצי השיקום של איראן בבסיסי הטילים שנפגעו במערכות הקודמות. תמונות לוויין שפורסמו בחודשים האחרונים הצביעו על עבודות תיקון ושיקום בכמה מתקנים שנפגעו. לצד שיקום התשתיות, איראן מבקשת להציג גם יכולות חדשות. בטהרן מאותתים שהמרוץ לא הסתיים.
