בארה"ב ממשיכים להפיל חפצים חשודים מהשמיים עם מטוסי קרב של חיל האוויר האמריקאי, וכעת מתברר שכל ההפלות, כולל הבלון הראשון והמקורי, בוצעו עם טיל אוויר-אוויר חדיש ומתקדם מסוג "סיידוווינדר AIM-9X".

אז למה השתמשו בטיל הזה ולא בתותח למשל אז העלות הייתה נמוכה הרבה יותר? את ה"סייידוינדר X9" של ריית'און ניתן לשגר ממטוסי קרב כמו ה F-16, F-15 או ה F-22, אחד ממטוסי הקרב היקרים בעולם שהיה דגם המטוס שהפיל את בלון הריגול הסיני ורוב החפצים המעופפים. זהו טיל לטווח קצר אותו האמריקאים הכניסו לשרות מבצעי בשנת 2003 ומאז שדרגו אותו עוד יותר במספר פרויקטים. לטיל טווח ומהירות משופרים כמו גם הגנה מפני מערכות שיבוש.

אולם הסיבה העיקרית שבחרו בטיל הזה לצד העלות (הנחשבת אגב כנמוכה ביחס לאופציות האחרות), היא מערכת ההנחיה שלו. מדובר בטיל שואף חום בעל הנחיית אינפרה אדום. אולם בניגוד לדגמים הקודמים, הטיל הזה לא חייב לזהות מקור חום כדי להינעל על המטרה ורק צריך לזהות ניגודיות (קונטרסט) ואז תוכנה משלימה את התמונה של המטרה כשהיא מייצרת הדמיה שלה על הבסיס התרמי.

הדמיה של המטרה מאפשרת הגדרות שיגרמו לטיל לנעול עליה ולא על מטרות איטיות ולא רלוונטיות כולל ציפורים. זה נשמע מורכב, אולם זהו סיפור פשוט של תוכנה ולא משהו שהטייס עצמו נכנס אליו. מה גם שבגובה של 50 או 60 אלף רגל, כמו במקרה של בלון הריגול - חתימת הבלון בולטת יותר.

לכל זה יש להוסיף את העובדה שחיבור של הטיל לקסדת תק"ע מתקדמת יחד עם מחשבי החימוש של המטוס הופכת את ההפלה של הבלון האיטי לפשוטה יחסית, גם למטוס קרב מהיר. זאת אחת מהסיבות שחיל האוויר האמריקאי בחר בטיל שהעלות שלו כ-500,000 דולר, מה שאומר שנכון להיום הם הפילו חפצים מהאוויר בעלות של כ-2 מיליון דולרים. כסף קטן במושגי התקציב האמריקאי.

אז למה לא הפילו בתותח למשל, אז העלות הייתה יורדת לדולרים בודדים שעולה כל פגז? מהסיבה המאוד פשוטה שבגובה שבו טסו הבלונים זה עניין בעייתי מאוד, ובכלל, תותחים לא מצליחים להפיל בלונים. הנזק שהם גורמים לא מספיק כדי להפיל את הבלון. בעבר היו לא מעט מקרים בהם מטוסי קרב ירו עם תותח על בלונים ולא נגרם מספיק נזק שיוביל לנפילתו.

בארה"ב הביאו דוגמה מ-1998, אז הם איבדו שליטה על בלון מזג אוויר קנדי ששייט בגובה של 27,000 רגל וסיכן את התעבורה האווירית. מטוסי קרב קנדים מסוג CF-18 ירו לעברו למעלה מאלף פגזים וכל זה לא הספיק לייצר מספיק נזק שיגרום לריקון הבלון מהליום. אותו בלון המשיך לשייט במשך שבוע עד שנפל לאוקיינוס. ההליום אגב אינו נפיץ, ופגזי המטוסים מייצרים חורים בבלון, אולם זה לא מספיק כדי להפיל אותם ורק מביא לדליפה איטית.