כך היא מתמודדת: אוקראינה מיירטת כלי טיס איראני - ממטוס 16-F

תיעוד: כך נראה יירוט של כטב"ם מתוצרת איראן על ידי F-16 של חיל האוויר האוקראינה. בתיעוד שצולם מהקרקע והופץ בימים האחרונים, נראה מטוס הקרב האוקראיני כשהוא מיירט כטב"ם "שאהד" על ידי טיל אוויר-אוויר לטווח קצר מסוג AIM-9 "סיידווינדר".

בתיעוד נוסף שהופץ בערוצים הרשמיים של חיל האוויר האוקראיני, נראה יירוט דומה מתא הטייס וכוונת המצלמה של מטוס הקרב. באוקראינה טוענים שהם הצליחו להגיע ל-92 אחוזי יירוט של כטב"מים. אולם על פני טווחי זמן ארוכים יותר נראה שהאחוז נמוך יותר. בישראל, שמתקשה בימים האחרונים להתמודד עם מתקפת כטב"מים חות'ים על אילת ושדה התעופה רמון, טוענים למעט יותר מ-80 אחוזי יירוט של כטב"מים.

ישראל ואוקראינה, מהצד השני גם רוסיה, הן המדינות העיקריות שמתמודדות עם איום פעיל של כטב"מים. בעוד שבישראל האיום כולל מספר קטן של כלי טיס לא מאוישים שמשוגרים מדי יום, האוקראינים מתמודדים עם מתקפות של עשרות כטב"מים בכל מתקפה, שלרוב גם משולבת בירי טילים.

האוקראינים מצדם משגרים מתקפות דומות על אתרים רוסיים, כאשר את המתקפות של אוקראינה ניתן לאפיין גם בשילוב של "נחילי" רחפנים מתאבדים.

בניגוד לישראל, לאוקראינה שטח נרחב להגנה ואין לה מערכת הגנה רב-שכבתית. מערך ההגנה האווירית האוקראיני מבוסס על טילי נ"מ כמו הפטריוט, טילי כתף, תותחי נ"מ ומטוסי קרב. יירוט שמתבסס על מערך הגילוי, והאוקראינים משלבים בין פריסת מכ"מים נרחבת לתצפיתנים.

ככל שהיירוט מוקדם יותר, כך גוברים סיכויי ההצלחה. זה מאפשר התאמה של מערכות יירוט קרקעיות או מהאוויר, מטוסי קרב במקרה של אוקראינה או מטוסי קרב ומסוקי קרב במקרה של ישראל. גילוי מוקדם מאפשר לשלוח את מטוסי הקרב לבצע יירוט רחוק מהמטרות של הכטב"ם.

לא יהיה נכון לעשות השוואה בין ההגנה של אוקראינה לזו של ישראל, והתיעוד איתו פתחנו את הכתבה, נראה טוב מול המצלמה אבל לא תמיד מעיד על הכלל. מה שנכון אגב גם לישראל. למרות שמדובר בלי טיס דומים, אופן ההפעלה שלהם ותוואי השטח שונים מאוד בין ישראל לאוקראינה.

אבל, ככל הידוע האינטרסים המשותפים כמו גם האיום המשותף הביאו לשיתוף פעולה מסוים של שתי המדינות, כדי ללמוד איך להתמודד טוב עם איום הכטב"מים, כאשר כל צד מביא ללמידה הזאת, שנעשית מתחת לפני השטח, את הניתוח, היתרונות והמסקנות שלו מהאירועים השונים.