בלב בית הקברות בעזה: כך נסגר המעגל להשבת רן גואילי ז"ל

לאחר 843 ימי לחימה בכלל הגזרות, צה"ל הודיע אתמול (שני) למשפחתו של לוחם יס"מ, רס"ר רן גואילי ז"ל, כי יקירם זוהה והושב לשטח מדינת ישראל. בכך, הושלמה השבתם של כלל החטופים החיים והחללים מרצועת עזה לשטח מדינת ישראל.

ביום שבת האחרון, צה"ל, בהובלת פיקוד הדרום ואגף המודיעין, יצא למבצע "לב אמיץ". מבצע מורכב, אשר בסופו הצליחו הכוחות להשיב את רן הביתה. הערב מפרסם צה"ל תיעוד חדש מהמבצע, אבטחת הכוחות, התרגשות הלוחמים והטקס המרגש בשטח.

פעמיים התגייסו למילואים אנשיו של אל"מ מ', מפקד אגד רפואה מטכ"ל שאחראי גם על יחידת הסריקה המטכ"לית, בידיעה שהם הולכים להחזיר את החלל החטוף האחרון בעזה, רס"ר רן גואילי. הם אפילו עלו על ציוד ועשו אימונים ומודלים. אבל רגע לפני שיצאו לעזה הם נבלמו. בשבת האחרונה זה קרה שוב, אבל הפעם הם יצאו למבצע - ויממה לאחר מכן עמדו במשימה, במעמד מרגש במיוחד.

"ואז יש רגע שפתאום רופא שיניים בכיר שלנו אומר: נראה לי מתאים לרן. ככה הוא כותב לנו. הוא שולח את הצילום לבקרה ואומר: נראה לי מתאים לרן. ברגע הזה הנשימה נעצרת, השערות סומרות", אמר לנו אל"מ מ', כשהוא רועד לפתע ובעיניו עולות דמעות של התרגשות מהמראה והרגע שחזר אליו כשהתראיין. אלה האנשים שבזכותם משפחת גואילי סגרה מעגל ובנם חזר מהאדמה המקוללת של עזה. אלה האנשים שהזיהוי והפעולה שלהם אפשרו לנו לנשום לרווחה ולהגיד שאין יותר ישראלים בעזה.

הרבה גיבורים יש למבצע "לב אמיץ", שסגר אחד מהפצעים הכואבים ביותר של מלחמת ה-7 באוקטובר. פגשנו כמה מהם במוצב נחל עוז וראינו את ההתרגשות שעדיין ניכרת על פניהם. זה מבצע ערכי, שהמטרה שלו לרפא חיים ולא להרוג - מבצע לריפוי של עם שלם ושל משפחה שחיכתה כמעט שנתיים וחצי לרגע הזה. מאות רבות של חיילים ואנשי מקצוע פעלו בלב בית קברות עזתי ובדקו כ-250 גופות, בקור העז, עם ריח נוראי ומתוך תחושת שליחות שקשה להסביר.

"ממש עכשיו יצאתי מסיור בקיבוץ נחל עוז", אמר סא"ל א', מג"ד 75, שהיה חלק מכוח האבטחה. "ובכיכר יש דגלים צהובים שהחבר'ה של הקיבוץ בדיוק עכשיו התחילו להוריד. וזה, זה הרגע. זה הרגע שאתה אומר - שווה את כל המראות, הריחות והקושי. סגירת מעגל מטורפת".

אבטחה תחת סיכון מתמיד

במסגרת המבצע כוחות צה"ל הגיעו לבית הקברות העזתי אל-באטאש, שם יש כ-700 גופות, שכל אחת מהן יש לבדוק בצורה זהירה ועדינה כדי למצוא את רן. כדי שאנשי המקצוע יוכלו לעבוד ללא הפרעה ובביטחון מרבי, גדודי חטיבת אלכסנדרוני, חטיבה 7 ויחידות נוספות תפסו עמדות סביב בית הקברות ומנעו התקרבות של אזרחים וגם של מחבלים שניסו להגיע למקום.

"אנחנו נערכים למבצע הזה בנוהל קרב יחסית קצר", סיפר סא"ל א', מג"ד שריון 75 בחטיבה 7. ביום שלישי הם קיבלו את המשימה והחלו לתכנן את ההגנה והפעולה: עושים נוהל קרב מעמיק מאוד, לומדים היטב את השטח, את הגזרה ואת האיומים. "מיד אתה מבין שזה אירוע אחר".

הוא המשיך והסביר כי "תפקיד הטנקים, כמו בכל מקום שנלחמים בו, הוא להיות מלפנים - לבודד את מרחב הפעולה ולנטרל את כל האיומים שמשפיעים על גזרת הפעולה במרחב בית הקברות". הם התמקמו מערבית לאל-באטאש, מעבר לקו הצהוב. "זה היה קרב חטיבתי, והיה גם סיכון וחיכוך", הוסיף. "כל הזמן יש זיהויים של מחבלים ואזרחים שמתקרבים. איפה שצריך להרחיק אוכלוסייה - מרחיקים, וכשצריך להסיר איום - מסירים. עושים הכול כדי שגזרת הפעולה של בית הקברות לא תיפגע".

הזיהוי ששבר את הדממה

בזמן שהטנקים של גדוד 75 חיסלו מחבלים שזוהו וירו כדי להרחיק אזרחים עזתים, בתוך בית הקברות הוצאו גופה אחרי גופה, וכל אחת נבדקה על ידי הצוות הרפואי. "אנחנו יודעים שאנחנו מגיעים לבית קברות גדול, ובהתחלה עוד לא הבנו אפילו מה זה אומר", שיתף אל"מ מ'. "אמרו לנו מספרים שלא היו מדויקים, והם הלכו והתעדכנו אפילו תוך כדי הנסיעה. מספרי הגופות עולים - ואתה מבין מה זה אומר למצוא אחד מתוך כולם".

הוא תיאר רגעים מצמררים: "אתה לא בטוח שגם אם תחפור ותחפש את כולם, תמצא אותו. הכול צריך להיות מדויק. אם כף מרימה לא נכון, אתה יכול לקרוע ולערבב ממצאים בחול ולעולם לא תדע שזה קרה. זו עבודת קודש מפלצתית וגדולה, עם דחפורים וטרקטורים - אבל בעדינות של כפית, של סכין כירורגית".

אל"מ מ' חשף כי זה היה המבצע השלישי שבו השתתפו לאיתור גואילי ז"ל. בראשון, לפני שנה וחצי, ספג הכוח פצמ"ר ושני רופאי שיניים נפצעו - אחד מהם באורח קשה. "אתה מבין שיש סיכון", אמר. "זה אירוע מסוכן, וכל פעם אנשים אומרים 'הנני' ובאים שוב".

הכוחות התפצלו, כשבכל צוות היו מפעילי כלים כבדים, אנשי יחידת הסריקה של פיקוד הדרום ורופאי שיניים. "הפעילות היא: מחפשים, חופרים, מוציאים, מרימים, שמים בצד ואז מיישרים וקוראים לרופאים. הרופא מגיע, מסתכל בעין, יודע איך נראה צילום השיניים של רן ובודק. יש שתי אפשרויות: נשלל, או מזוהה - או דומה ומועבר לבדיקה מעמיקה. אסור לנו לפספס, כי פספוס פה זה אסון".

עשרים רופאי שיניים בדקו בארבע נקודות שונות בבית הקברות, לאחר שכבר עברו על כ-250 גופות. כל גופה שנשללה הועברה לחדר הבקרה. "רופאי שיניים יורדים על הברכיים, מסתכלים על שיניים של חללים בני שנתיים וחצי. כל החושים שלך מתנקזים לשם - והריח, והמראות. ואתה שומע: נשלל, נשלל, נשלל", סיפר אל"מ מ'. "ואז פתאום רופא שיניים בכיר אומר: 'נראה לי מתאים לרן'. אם הוא אומר - יש סבירות גבוהה שמצאנו. ודממה. מצלמים, מזהים, בודקים פרטי לבוש - ומכאן זה היסטוריה".

גם סא"ל א' חזר לרגע הזה: "אני נמצא בטנק בגזרה שלי, וכשאנחנו מקבלים את הידיעה - קרה לי משהו שלא קורה הרבה. במקום לחשוב איך אני מעדכן, פשוט העליתי את כל המסגרות לפקודות ונתתי את הפקודה הכי מרגשת שנתתי בחיים: בישרתי שמצאנו את רן".

זה היה פרץ של התרגשות. בטנקים של גדוד 75 נשמעו צרחות של שמחה, גם בקשר. הלוחמים קפצו מאושר. "זה רגע לא נורמלי. כל ההכנות, כל השעות בתוך הטנק - הכול מתנקז לרגע אחד, ואתה אומר: לרגע הזה ייחלנו".

רגע לפני שעזבנו את מוצב נחל עוז ביקש אל"מ מ' להעביר מסר למשפחה: "אנחנו משתתפים עמוקות בצער של משפחת גואילי, ושמחים שהבאנו להם נחמה גדולה בהתרת הספקות ובהבאתו של גיבור ישראל לקבר ישראל". הדברים נאמרו כששוב הדמעות עלו בעיניו.