רגע האמת בשיחות עם טהרן - ושיתוף הפעולה המכריע עם ישראל
סבב השיחות האחרון בז'נווה יוצא לדרך על רקע התעצמות צבאית חסרת תקדים באזור. בעוד בישראל מעריכים שהסיכויים להסכם קלושים, התיאום המבצעי עם ארה"ב עולה מדרגה - משיתוף הפעולה האווירי עד ליכולות המודיעיניות
_autoOrient_w.jpg)
ארצות הברית ואיראן יקיימו היום (חמישי) את מה שנראה כמו סבב השיחות האחרון בז'נווה, שמטרתו לפתור את הסכסוך הגרעיני ארוך השנים ביניהן ולמנוע תקיפות אמריקאיות חדשות על איראן, אחרי התעצמות צבאית בקנה מידה גדול שלא נראתה באזור ב-20 השנים האחרונות.
בישראל לא נותנים סיכוי גדול להצלחת השיחות ואומרים שהסכם שימנע את המלחמה יהיה דבר מפתיע. ישראל עשויה למלא תפקיד מרכזי בכל מקרה של עימות צבאי רחב היקף בין ארצות הברית לאיראן. נראה שכל מערכה אווירית מתמשכת במזרח התיכון, הנשענת על עליונות אווירית ותקיפות עומק, תחייב שיתוף פעולה הדוק עם ישראל, ביכולות התקיפה ובמודיעין.
חיל האוויר הישראלי יוכל להעמיד מטוסי קרב רבים עם חימושים ייחודיים בחלקם ויכולות תקיפה מדויקות בטווח ארוך. בשילוב עם מערך מטוסי התדלוק האמריקאי, מטוסי האייווקס שלהם וכלי טיס נוספים שחיל האוויר האמריקאי מפעיל, עשויה היכולת הטקטית של ישראל להשתפר משמעותית בהשוואה למערכה הקודמת מול איראן.
התיאום הצבאי עם ארה"ב לאפשרות של תקיפה

מזה שנים חיל האוויר הישראלי והאמריקאי מתאמנים ויודעים לעבוד יחד. שילוב כוחות מלא שכולל תכנון משותף, חלוקת גזרות ותיאום מודיעיני, עשוי לייצר אפקט מבצעי משמעותי.
עם זאת, הפעלה משולבת בקנה מידה רחב שונה מתרגילים או מבצעים מוגבלים. שאלות של הקצאת משימות, שליטה ובקרה, ותיעדוף מטרות יהפכו לקריטיות במיוחד בתרחיש של לחימה ממושכת ורב-זירתית. ישראל וארצות הברית מתרגלות לאורך שנים תרחישי קיצון, הוצאה משותפת של אלפי גיחות, מערכי סייבר ומודיעין בזמן אמת, אך מערכה מבצעית מלאה וממושכת תעמיד את שיתוף הפעולה במבחן מורכב.
מטוסי הקרב והמפציצים האמריקאיים הם למעשה נקודת קצה של עבודת המודיעין. מעבר ליכולות האוויריות, נראה כי ישראל תוכל לתרום רבות גם במישור המודיעיני. לישראל יש יתרון על פני האמריקאים בפעילות בזירת איראן, מעצם העובדה שהיא הייתה המוקד במשך עשורים. דוגמה בולטת ליכולות של ישראל ראינו ב"עם כלביא", אז המוסד פעל לפגיעה במערכי ההגנה האווירית האיראניים באמצעות סוכנים שהיו על הקרקע עם טילים, רחפני נפץ ואמצעי לחימה נוספים.
החלק שעומד למבחן בתיאום המודיעיני

ישראל הוכיחה ביוני 2025 ששילוב של פעולה קרקעית חשאית יכול לפתוח "מסדרון אווירי" כבר בשעות הראשונות של המערכה, תוך הורדת הסיכון למטוסים שנשלחו להשיג עליונות אווירית ולהשמיד את מערך ההגנה האווירית, אחת ממשימות התקיפה המסוכנות ביותר לטייס ונווט קרב. פגיעה ממוקדת בסוללות נ"מ ובמערכות מכ"ם מאפשרת חדירה עמוקה יותר של כלי טיס וחימושים מדויקים, וקביעת המומנטום המבצעי.
לפי ההערכות מטרות הפעולה האמריקאית עשויות להיות פגיעה מוקדמת בתשתיות קריטיות, תקיפת אתרי גרעין וחיסול מדעני גרעין, תקיפת אתרי טילים, חיסול בכירי השלטון ומערכת הביטחון האיראנית ובכלל ערעור שרשרת הפיקוד והשליטה של המשטר.
יחד עם זאת יש לומר כי לצד ההיבט הצבאי, לא מעט גורמים מדיניים מזהירים מפני השלכות אזוריות רחבות. בשנים האחרונות העוינות הגלויה של חלק ממדינות ערב כלפי ישראל פחתה באופן משמעותי, ולרובן יש אינטרס בהחלשה ואפילו השמדה של המשטר האיראני, אך עימות רחב היקף עלול להביא לשיבושים כלכליים חמורים.
חסימת נתיבי שיט במפרץ הפרסי או פגיעה בתשתיות אנרגיה שעלולות להשפיע על הכלכלה העולמית. זה עלול לשים את ישראל במוקד כ"אשמה" במצב וכמדינה ש"דחפה למלחמה". בשורה התחתונה, ההערכה הרווחת היא שבמקרה של מלחמה אמריקאית נגד איראן, ישראל לא תהיה רק שותפה אלא אחד מעמודי התווך של המערכה.
