אופן הפעלת המטען בשכם נגד כוח צה"ל שפרק מרכב ממוגן השבוע, מצביע על תהליך הלימוד של ארגוני הטרור ביהודה ושומרון. בכל לילה מופעלים נגד לוחמי צה"ל עשרות מטענים. נכון להיום רוב המטענים מאולתרים ומיוצרים על בסיס ידע וסיוע מעזה ולבנון תחת חסות איראנית, אולם לצבא ברור שזה רק עניין של זמן עד שיצליחו להבריח לגזרה מטענים תקניים, שהנזק שלהם גדול משמעותית.

למרות המאמצים האדירים שפיקוד המרכז והשב"כ משקיעים בסיכול מטענים והשמדה של מעבדות נפץ, מול עיניהם מתרחש תהליך "לבנוניזציה" של השטח שמזכיר את הלחימה של צה"ל במערכה בדרום לבנון.

איום המטענים ביהודה ושומרון (צילום: דובר צה"ל)
צילום: דובר צה"ל

מתחקיר הצבא על הפעלת המטען בשכם במהלך כניסת מתפללים לקבר יוסף, עולה כי לוחמים מיחידת אגוז ביצעו אבטחה רגלית והם נפגעו מהמטען המאולתר שהונח במקום מבעוד מועד. כתוצאה מהפיצוץ נפצעו מפקד פלגת לוחמים, הקשר שלו ועוד שני לוחמים.

צה"ל איתר בתקופה האחרונה מטענים רבים מהסוג הזה. לרוב הם מופעלים על רכבים ממוגנים, אך הפעם המטען הופעל על כוח רגלי. גורמים בצבא אומרים שתהיה הפקת לקחים מבצעית, אולם כבר עכשיו ברור שמישהו המתין ותצפת על הכוח של אגוז והוא זה הפעיל את המטען ברגע הנכון, כך שיהיו כמה שיותר נפגעים.

בצבא טוענים שלמרות האירוע החריג לא מדובר ב"עליית מדרגה", בין היתר מכיוון שזה לא היה מטען תקני ולא משהו שלא זיהו בעבר בצפון השומרון. אולם אי אפשר להתעלם מכך שאופן הפעלת המטען לעבר כוח רגלי ויותר פגיע, מראה את עקומת הלמידה של ארגוני הטרור.

האירוע בשכם דומה להפעלת המטען על רכב ממוגן של יחידת המסתערבים בג'נין לפני חודשיים, שהביא לפציעת שבעה מהלוחמים של יחידת המסתערבים במג"ב. גם אז מדובר היה במטען חבלה גדול שהוטמן מראש בכביש ראשי. העובדה שהמטען הזה היה קבור בציר תנועה סואן ופעל רק כאשר רכב הימ"ס עבר מעליו, מלמדת שגם אז מישהו תצפת על הנקודה והפעיל את המטען ברגע הנכון.

כאמור אלה אירועי שיא מתוך שורה של הפעלת מטענים נגד כוחות צה"ל. גורם צבאי אמר בשיחה עם mako שלא ניתן להתעלם מהתהליך שנראה בשטח, ומזכיר מאוד את הפעלות המטענים נגד צה"ל כאשר ישראל ישבה בדרום לבנון עד מאי 2000, מה שמוכר כיום כמערכה ברצועת הביטחון.

"למחבלים של ג'נין, שכם, טול כרם ואחרים אין את היכולת שהייתה לחיזבאללה בשנות ה-90 ובטח שלא כיום. המטענים הפלסטיניים מאולתרים, מאוד לא יציבים ככה שהם פוגעים לא פעם במי שמייצר אותם והאפקט נמוך יותר משל מטען תקני", שם הגורם את הדברים בפרופורציות.

איום המטענים (צילום: דובר צה"ל)
צילום: דובר צה"ל

הגורם הצבאי הוסיף ש"אנחנו רואים שהם יוזמים (מפעילים) את המטענים באופן לא מקצועי. הנתונים מדברים בעד עצמם. אין לילה ואין פעולת מעצר בלי שהכוחות סופגים מטענים, יש לילות של עשרות מטענים שיוזמים בזריקה או יזימה (ההפעלה) של מטען קבור בציר תנועה, ואין לנו נפגעים למעט המקרים האחרונים מג'נין או שכם. נכון שאין נפגעים בגלל המקצועיות של הלוחמים והמיגון, אבל אין פגיעה גם בגלל סוג המטענים ואופן היזימה שלהם".

למרות הדברים, בשב"כ וצה"ל מזהים עלייה בהשקעה של ארגוני הטרור, בעיקר בצפון השומרון, בפיתוח וייצור של מטענים במטרה לגרום לנפגעים בקרב כוחות צה"ל. "יש דחיפה לכיוון החבלה ביהודה ושומרון גם מצד החמאס, הג'יהאד האסלאמי וחיזבאללה", אמר לנו קצין בכיר. "אותם ארגונים שואפים להציף את השטח במטעני חבלה כדי לפגוע בצה"ל ולהצית עוד יותר את השטח. יש להם גם ראייה ארוכת טווח יותר, כלומר להציף את השטח במטענים לצד חוליות הירי, כדי שאלה יפעלו במערכה רב זירתית".

תחת חסות ולחץ איראני, ארגוני הטרור בעזה ולבנון מסייעים לארגוני הטרור ביהודה ושומרון לייצר מטענים. הם גם מסייעים להם בהדרכה על תורת ההפעלה של המטענים נגד צה"ל. המטרה ברורה, פגיעה בנקודות תורפה על ידי אותם מטענים. בסופו של דבר הצירים שם ידועים ומוכרים. כשצה"ל נכנס לשכם או ג'נין, התושבים שם רואים את הכוחות בתנועה. יש זמן להכין את המטענים ולפגע. רוב הצירים עליהם הצבא נע מוכרים, מה שמאפשר הצבה מראש של מטענים ופיצוץ שלהם על הכוחות.

צה"ל ושב"כ מתעקשים שאין תהליך של לבנוניזציה ביהודה ושומרון, ושארגוני הטרור שם רחוקים מאוד מהיכולת של חיזבאללה. עקרונית הם צודקים אבל כבר ניתן לראות את תהליך השינוי בשטח. גם ההפעלה של חלק מהמטענים הופכת חכמה ונכונה יותר, מה שכבר גובה מחיר בנפגעים.

בסוף, יש הבנה שזה עניין של זמן עד שהמטענים יהיו איכותיים יותר. גם ברור שבסופו של דבר יהיו שם גם מטענים תקניים מייצור איראני, כמו אלה שנתפסו על ידי שב"כ בניסיון ההברחה מירדן.

גורם צבאי נוסף איתו שוחחנו הסביר שצה"ל עוקב כבר תקופה ארוכה אחרי איום המטענים. "עבורם זה אמל"ח מאוד זמין, קל מאוד לייצר אותו מהחומרים הכי בסיסיים שיש לכל אחד בבית. מאוד יעיל מבחינתם. הרבה פחות מפחיד לזרוק מטען ולברוח מאשר להשתמש בנשק. הם גם מבינים שאחרי זריקת המטען, הרבה יותר קשה לפגוע בך מבחינת הנהלים של צה"ל".

הוא הסביר שהמטען שהופעל על כוח אגוז ופצע ארבעה: "היה מוסתר בערימה של זבל בצד הדרך, הוטמן מבעוד מועד והופעל מרחוק. הם מנסים לייצר מטעני דמוי רסס. בסוף המטענים האלה יכולים להיות מטף שרוקנו אותו, ממלאים בחומר נפץ הודף מאולתר ומסמרים וברגים די לייצר רסס. יש להם כמה סוגי מטענים. אלה שזורקים אותם מכינים ממטפים קטנים אוו צינורות. יש את המטענים הגדולים שעשויים מבלוני גז גדולים, מהם הם עושים סוג של מטעני גחון. מטען כזה פגע בג'יפ של הימ"ס ובבית וגן חשפנו הרבה מטענים כאלה שנקברו בצירים".

לצה"ל יש הרבה מאוד הצלחות בחשיפת המטענים, ההערכה היא שרובם נחשפים. "המטענים האלה הם איום משמעותי שאנחנו לוקחים בכובד ראש. אבל האיום המשמעותי באמת זה כניסה של מטענים תקניים. ככל הידוע לנו אין מטענים כאלה בזירת יהודה ושומרון, אולי יש מטענים בודדים מאוד כאלה שהצליחו להבריח. מטען תקני אם היה מופעל על אותו כוח של אגוז היה הורג 4-5 לוחמים. עבורנו זה נשק שובר שוויון, לצד איומים נוספים כמו נשק תלול מסלול".

בלילה שבין רביעי לחמישי השבוע, צה"ל ניהל מבצע חטיבתי בכפרא-זבאבדה, שם גילו והשמידו עשרות מטעני חבלה מוכנים לשימוש. המטענים אותרו בתוך מבנה, בלב סביבה אזרחית. הכוחות תפסו שם גם שבעה מבוקשים. בנוסף, בפעילות בכפר ביתוניא איתרו והחרימו שבע מחרטות לייצור נשק.

איום המטענים ביהודה ושומרון (צילום: דובר צה"ל)
צילום: דובר צה"ל

הצבא מנהל סדרה של מבצעים גדודיים וחטיבתיים לאיתור והשמדה של מעבדות הנפץ. שב"כ מצביע על המיקום שלהן והצבא נכנס ומשמיד אותן ואת מצבורי המטענים. לוחמי צה"ל מבצעים תרגולות מטענים ומעבר לזה, כניסה של יחידות צה"ל לערים ולכפרים נעשות בחיפוי של שופלים ממוגנים, שמנטרלים את המטענים הגדולים ויודעים לספוג את הפיצוץ.

אלו מבצעים קשים שגם דורשים מהכוחות זמן שהייה ארוך, דבר שחושף אותם לפגיעה. אולם המבצעים האלה הביאו להשמדה של מעבדות נפץ רבות, לסיכול של פיגועים קשים נגד כוחות צה"ל ונגד האזרחים הישראלים שמתגוררים ברחבי יהודה ושומרון.

עם זאת, כאמור, ההתעצמות שם בתחום זה עניין של זמן. בעיה נוספת של צה"ל וכל מערכת הביטחון, היא שהם מוגבלים על ידי הדרג המדיני, ראש הממשלה ושר הביטחון, שמונעים מהם לפעול נגד המקורות שמייצאים את הידע והמטענים עצמם בעזה ובלבנון. אלה זוכים ל"חסינות" בשלב הזה, מה שמקשה מאוד על הפגיעה באיום המטענים.