בזמן שהעיניים לטהרן: ההתפתחויות המסוכנות בעזה

בין טהרן לעזה: בזמן שהעיניים נשואות לתקיפה שאולי תהיה שוב על אתרי הגרעין והטילים באיראן, חמאס ממשיך לשקם את היכולות הצבאיות והאזרחיות ברצועת עזה. בעוד שהצמרת המדינית והביטחונית בישראל מתמקדת בתכנון המהלומות הבאות בלבנון ובניסוח התגובה האסטרטגית מול טהרן, מתרחש מתחת לפני השטח ברצועת עזה תהליך מעורר דאגה. זאת, בזמן שהקשב הציבורי מוסט צפונה ומזרחה בבליץ של הדלפות ותדרוכים.

חמאס מנצל את ה"שקט" היחסי בגזרות מסוימות ברצועה, כדי לשקם את יכולותיו הצבאיות והשלטוניות ולהבהיר כי הוא רחוק מהכרעה סופית.

המעוז של "הגרעין הקשה" בחמאס

מוקד מרכזי של ההתעצמות המחודשת נמצא באזור מחנות המרכז והשטח שממערב ל"קו הצהוב". על פי הערכות, יש באזורים האלה אלפי מחבלים פעילים ובהם דרג פיקודי וביצועי של מחבלים ותיקים, בעלי ניסיון מבצעי של שנים. מעבר למגויסים החדשים, מדובר ב"גרעין קשה" ששרד את שלבי המלחמה העצימים ושומר על היררכיה פיקודית.

אחרי שצה"ל הצליח לחסל את הנהגת חמאס הבכירה, במחנות המרכז (נוסיראת, אל-בורייג' ואל-מע'אזי) דרג השטח נותר שלם יחסית, כשזה כולל מפקדי פלוגות ומחלקות ותיקים. מדובר במחבלים עם 10 ו-15 שנות ניסיון שמכירים כל סמטה וכל פיר מנהרה. הם מנהלים מבנה פיקודי מבוזר. אין מפקדה ראשית אחת שאפשר להפציץ, אלא רשת של תאי טרור עצמאיים, שמתקשרים ביניהם באמצעים מסורתיים שקשה לגלות אותם.

בתשתית הטרור באזור זה, ממערב לקו הצהוב ובעיקר במרכז הרצועה, ישנם כפי הנראה עשרות קילומטרים של מנהרות, שחלקן מוגדרות אסטרטגיות, המאפשרות מעבר ושהייה של בכירים, שינוע חוליות טרור. במנהרות האלה מאוחסנים אמצעי לחימה רבים. בעיקר נשק קל כמו רובים, מקלעים ומטולי נ"ט מסוג RPG - שזה הנשק היעיל ביותר של ארגון הטרור העזתי במלחמת גרילה בשטח בנוי.

ייצור האמל"ח המאולתר ו"כיסי הטרור" המדאיגים

חמאס איבד את יכולת הייצור התעשייתית שהייתה לו ערב 7 באוקטובר. אבל אחרי יותר משנתיים של מלחמה, הארגון מפגין גמישות ומצא חלופות. במחרטות מאולתרות שהוקמו בתוך המבנים האזרחיים ובמנהרות ממערב לקו הצהוב, הם מצליחים לייצר פצצות RPG ומטעני חבלה. למרות שהייצור רחוק מהסטנדרט שהיה להם בעבר, הוא מספק ללוחמי הארגון "חמצן" לחימתי, שיאפשר להם להמשיך ולפגוע בכוחות צה"ל הפועלים בשטח, אם תתחדש הלחימה.

ההערכה היא שגם בתוך מה שנחשב ל"קו הצהוב", אזורים בשליטה ביטחונית ישראלית, קיימים כיסי טרור ומנהרות שלא אותרו או הושמדו, ובהן מוסתרים אמצעי לחימה רבים וגם מזון לשהייה ממושכת.

הדבר המטריד ביותר נוגע ליכולת המשילות של חמאס. ממערב לקו הצהוב חמאס הצליח לשקם באופן כמעט מלא את השלטון האזרחי שלו. מנגנוני השיטור, הפיקוח על המחירים וחלוקת הסיוע חזרו לפעול בחסות הארגון.

השליטה המחודשת באוכלוסייה - והמסקנה המתבקשת

הניסיונות של ישראל להקים "חלופה שלטונית" בדמות מיליציות מקומיות או חמולות פרו-ישראליות, נתקלו בקשיים עצומים. רוב אותן קבוצות פועלות בתוך תחום הקו הצהוב ואינן מעזות לאתגר את חמאס באזורים שבהם הוא עדיין דומיננטי. כל ניסיון של גורם מקומי לשתף פעולה עם ישראל נגדע על ידי מנגנוני ביטחון הפנים של חמאס, שממשיכים להפגין אחיזה חזקה באוכלוסייה.

חמאס הוא עדיין יותר מעוד ארגון טרור. הם נמצאים תחת לחץ כבד אבל רחוק מאוד מחיסול שלהם כגוף ששולט ברצועה עם יכולות צבאיות. בזמן שעל פי פרסומים זרים ישראל מתלבטת אם להרחיב את המערכה מול איראן, חמאס ממשיך לבנות את עצמו מחדש ככוח גרילה קטלני - וכגורם שלטוני יחיד ברצועת עזה.

אם המגמה הזו תימשך, ישראל עלולה לגלות שביום שאחרי המלחמה בצפון - היא תידרש למערכה רחבה ועצימה נוספת בתוך עזה - מול אויב שלמד, השתקם והתחפר מחדש.