חמאס הציב מצלמות זעירות על עפיפוני ילדים שהגיעו קרוב לכוחות בעזה

חמאס ברצועת עזה ממשיך במאמצי השיקום ואיסוף מידע על הצבא, כולל שימוש מוגבר לאחרונה בעפיפונים עם מצלמות, אותם מפריחים ילדים כדי למנוע תקיפה שלהם וכדי להסתיר את המטרה האמיתית.

עפיפונים אלה הנושאים מצלמות זעירות מופרחים מול כוחות צה"ל בעזה על ידי ילדים, זאת כדי להקשות על הכוחות להגיב מבלי לפגוע בבלתי מעורבים ולייצר אירוע בינלאומי. מדובר על טקטיקה שממחישה את יכולת ההסתגלות של ארגון הטרור, ואת נכונותו לנצל מצבים רגישים לצרכיו.

הערכות צה"ל ומערכת הביטחון מצביעות על כך שחמאס ממשיך בתהליך שיקום והתעצמות, חרף הפגיעות שספג במהלך הלחימה. על פי ההערכות, ברצועת עזה פועלים כיום כעשרים אלף מחבלים חמושים. זאת לצד שיקום הדרגתי של יכולות הפיקוד והשליטה.

עוד עולה כי חמאס מצליח לשמר שליטה בכ-50 אחוזים משטח הרצועה, כל מה שמעבר לקו הצהוב. נתון המעיד על התאוששות חלקית אך משמעותית. צה"ל עדיין לא חיסל את כל מי שמכונים "המחבלים הכלואים" ברפיח, שעדיין צצים מדי פעם ואף מנסים לפגוע בכוחות.

בנוסף נודע ל-mako שבתקופה האחרונה היו מספר פעולות של חמאס שבגלל מקצועיות הכוחות וגם מזל, לא הסתיימו בנפגעים. במסגרת אותם אירועים, חמאס ניסה לבצע מספר פעולות הטעיה ואז להתקרב למוצבים שלאורך הקו הצהוב. לפחות במקרה אחד מחבל לא חמוש חוסל אחרי שכבר נכנס למוצב. ברשותו נמצאו שני טלפונים.

אחד הגורמים המרכזיים להתעצמות המחודשת הוא המשך הברחות אמצעי לחימה וציוד, בין היתר תוך ניצול שיירות הסיוע ההומניטרי הנכנסות לרצועה. בנוסף נעשה שימוש גובר ברחפנים לצורכי הברחת ציוד, אמצעי לחימה ואיסוף מודיעין. גורמים בצה"ל מציינים כי למרות מאמצי הסיכול, היקף ההברחות עדיין מהווה אתגר משמעותי.

בתחום היכולות הרקטית והמרגמות ההערכה היא כי חמאס נמצא במצב מוגבל יחסית, ובזכות הפעילות של צה"ל בשנתיים וחצי האחרונות. לפי הנתונים הידועים, מרבית המלאים הקודמים הושמדו או נוצלו, אבל חמאס ממשיך בייצור מקומי של אמצעים אלה ושומר את המעט שקיים לשימוש עתידי, "ליום פקודה" או "ליום שאחרי" כהגדרת גורמים בצה"ל.

צה"ל הוציא כוחות מהעוטף - בלי לעדכן גורמים רלוונטיים ביישובים

לאחרונה, צה"ל הוציא מגזרת עוטף עזה מרכיבי ביטחון משמעותיים, חלק מהם כבר לא קיימים בגזרה, כדי להעביר אותם למשימות בתוך רצועת עזה. כך עולה ממידע שהגיע ל-mako מגורמי צבא בכירים בפיקוד הדרום.

גורמים המעורים בפרטים מציינים שההחלטה נובעת בין היתר ממצוקת משאבים, "שמיכה קצרה מדי" כהגדרתם, והצורך לבצע משימות חשובות בתוך הרצועה, במרחק לא גדול מהגדר. בצבא גם טוענים שהעברת אותם מרכיבי ביטחון לא משפיעה על ההגנה, שכן הכוחות נמצאים בתוך הרצועה.

יש לציין כי צה"ל עצמו אמר דברים שונים לתושבים לפני כשנה ובכל מקרה, ביישובים בעוטף מתוסכלים מדפוס חוזר לטענתם שבו הצבא לא מעדכן בצעדים כאלו את רכזי הביטחון ביישובים.

האזרחים בעוטף עזה עדיין מקווים שלקחי העבר נלמדו וכל שינוי בפריסת הכוחות ייעשה תוך שקיפות ותיאום עם הגורמים המקומיים, ככל הניתן ובמסגרת המגבלות כמובן, זאת כדי להבטיח שגם בעיצומם של אתגרים ביטחוניים רחבים, ביטחון התושבים לא ייפגע. לפחות כרגע לא נראה שצה"ל הפיק לקחים גם בתחום הזה, והדבר מורגש היטב בקרב תושבי העוטף.

דווקא בעת הזו, שבה רצועת עזה ממשיכה להוות מוקד איום פעיל, נדרשת רגישות יתרה לכל שינוי בפריסת הכוחות. בטח על רקע משבר האמון המתמשך מאז 7 באוקטובר ומקרים דומים, בהם הצבא לא הראה שקיפות מול האזרחים בעוטף עזה. מעבר לעניין המבצעי, הפחתת מרכיבי הביטחון תפגע בתחושת הביטחון ובמוכנות להתמודדות עם תרחישי חירום.

גורמים בצה"ל מדגישים שהמעקב אחר ההתפתחויות ברצועה נמשך באופן הדוק ומתקיימים מאמצים מתמידים לשבש את פעילות חמאס, כדי למנוע את התחזקותו. אבל ההצלחה של פיקוד הדרום חלקית והשילוב בין הפחתת מרכיבי הביטחון בעוטף לבין המשך ההתעצמות של הארגון, מעורר שאלות קשות בנוגע לאיזון בין הגזרות השונות ולרמת המוכנות הכוללת.