נורת אזהרה לצה"ל: הטעות המטורפת שריסקה את המתדלק האמריקאי

דוח חקירה רשמי של חיל האוויר האמריקאי חושף את הסיבות שהובילו לתאונה שבה נגרם נזק של כ-10 מיליון דולר למטוס התדלוק, מסקנות שייתכן כי יעניינו את חיל האוויר הישראלי, אחרי שבחודש שעבר המטוס של חברת בואינג מסוג KC-46 נחת בבסיס נבטים ונקלט בטייסת התדלוק החדשה, שנפתחה עבור המתדלקים החדשים של החיל.

התאונה החמורה התרחשה ב-8 ביולי 2025, מעל האוקיינוס האטלנטי. במהלכה נתלשה זרוע התדלוק (ה"בומר") של מטוס התדלוק המתקדם KC-46A "פגסוס" במהלך ניסיון תדלוק מטוס קרב מסוג F-22A "ראפטור" של חיל האוויר האמריקאי.

על פי הדוח, שילוב של טעויות אנוש מצד מפעיל מערכות מנוסה וטייס קרב צעיר, הובילו לתאונה יקרה שגרמה לנזק כבד למטוס התדלוק, אחרי שצינור התדלוק התנתק בהתנגשות. עוד ציינו שחלק מהנסיבות שהובילו לתאונה קשורות במאפיינים הייחודיים של מערכת התדלוק האווירי.

התאונה התרחשה במהלך אימון שכלל תדלוק אווירי של ארבעה מטוסי קרב מסוג F-22. שלושה מטוסים תדלקו בהצלחה, ואז מטוס ארבע במבנה ניגש לביצוע תדלוק אווירי שהסתיים בתאונה.

הממצאים העיקריים שעולים מהדוח נוגעים לניסיון המקצועי של המעורבים בתאונה. ה'בומר' (איש צוות האוויר שאחראי להפעלת זרוע התדלוק) היה מדריך מוסמך ומנוסה מאוד עם למעלה מאלף שעות טיסה על מטוסי KC-46A ו-KC-135. מנגד, טייס ה-F-22A שהשתתף במשימה, היה חניך בהסבה שבזמן התאונה צבר רק 13 שעות טיסה בלבד על המטוס שלו.

החקירה העלתה שלמרות ניסיונו הרב, בוצעה הזנת פקודות בקרה ידניות שגויות על ידי המפעיל למערכת הטיסה והשליטה של צינור התדלוק, מה שהוביל למצב של "חוסר איזון קיצוני", כפי שנכתב. מצב זה יצר כוח קיצוני על פיית התדלוק, מה שגרם לה להיתקע בפיית מכל הדלק של מטוס ה-F-22. עוד נקבע שטייס הקרב הצעיר לא הביא בחשבון את "מאפייני הבומר הקשיח" שייחודיים ל-KC-46A, מה שגרם לקצב סגירה מהיר מדי בין המטוסים ותרם להחמרת האירוע.

מה שהוגדר "אירוע תקיעת פיה", הסתיים בכשל מבני חמור. כאשר המטוסים ניסו להתנתק, הלחץ האדיר שנוצר על זרוע התדלוק גרם ליצירת סדקים בצינורות המבניים שלה. בסופו של דבר, זרוע התדלוק נתלשה לחלוטין ממטוס ה-KC-46A וצנחה למי האוקיינוס.

הנזקים, עצירת האימונים והפקת הלקחים

מעבר לאובדן של צינור התדלוק והנזק למערכת עצמה, המטוס סבל מנזקים מבניים כבדים בזנב, בדלתות המנוע האחורי ובמערכות הפליטה. בנוסף, נקרעו מערכות חיווט חשמלי, צינורות הידראוליים וכבלי המנגנון הטלסקופי. המקורות אינם מפרטים אם נגרם נזק גם ל-F-22A, אבל מציינים שלא היו פגיעות בנפש.

התאונה הובילה לעצירה מיידית של האימונים, מה שהוביל לביטול מיידי של משימת אימון שתוכננה עבור שבעה מטוסי F-22 באותו יום. בעקבות הכרזת מצב החירום, מטוס התדלוק והראפטור המעורבים באירוע חזרו לבסיס, כשאליהם הצטרפו שאר מטוסי המבנה, שחזרו בבטחה.

עוד ציינו שהאירוע מדגיש גם את האתגרים בהטמעת מערכות טכנולוגיות חדשות, כמו ה-KC-46A, כולל בצוותים מנוסים, ואת החשיבות של הבנת אפייני כלי הטיס על ידי הטייסים המפעילים ואלו שמשתפים פעולה עם מטוס חדש. עוד נקבע שחיל האוויר האמריקאי יבחן האם יש צורך בעדכון הנהלים ותוכן ההכשרה של טייסי הקרב לעבודה מול ה"בום הקשיח" של מטוס ה"פגסוס".

מטוסי התדלוק שרכשה ישראל - וחשיבותם המבצעית

KC-46 הוא גם מטוס התדלוק האווירי החדש של חיל האוויר הישראלי. בחודש שעבר נחת בישראל המטוס הראשון מבין שישה מטוסי תדלוק שישראל רכשה מחברת בואינג, יצרנית המטוס. רכש שנעשה כחלק ממהלך התעצמות רחב היקף שמשרד הביטחון מנהל מול הממשל האמריקאי, וכולל גם עשרות מטוסי קרב מסוג F-35 ו-F-15.

"כאן ממסלולי בסיס נבטים", אמר מפקד חיל-האוויר, האלוף עומר טישלר, בטקס קבלת המטוס הראשון, "המריאו לפני כחודשיים מטוסי התדלוק ונשאו על כנפיהם את כל חיל האוויר לאיראן. עוצמה אווירית, יכולת אסטרטגית המתדלקת את מטוסי הקרב ומרחיבה את טווחי הפעולה וקטלניות החיל בּכל מעגל, לכל טווח, לכל זירה".