"הקרב על טהרן": המודיעין שחודר ללב המשטר והדילמה שתחכה לטראמפ

המערכה מול איראן מתקרבת לשלב מיצוי היעדים, כך אמר ל-mako גורם בכיר במערכת הביטחון, שהדגיש שהלחימה טרם הסתיימה. "אנחנו בשלב השלמת המטרות וההישגים", אמר והוסיף שכעת הדגש עבר להעמקת הפגיעה באיראן, כדי לייצר מנופי לחץ משמעותיים עבור נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ במסגרת משא ומתן.

בשבועיים האחרונים חלה ירידה משמעותית בעיסוק הפומבי הישראלי בנושא הגרעין האיראני. בכירים בצה"ל ובמערכת הביטחון סירבו לענות על שאלות בנושא וכעת מתברר שזה לא במקרה. כל הנושא מנוהל על ידי הנשיא טראמפ, כשהממשל האמריקאי מוביל מהלך רחב יותר של הסדר אזורי, שבתוכו משולב גם הטיפול בתוכנית הגרעין האיראנית. עם זאת, בישראל מטילים ספק ביכולת להגיע להסכם שיענה על הדרישות הביטחוניות: "ההערכה היא שלא תהיה כניעה איראנית ולא בטוח שיושג הסכם מניח את הדעת".

בינתיים נמשכת הפעילות הצבאית הישראלית בעומק איראן, כשהתקיפות מתבצעות על בסיס מאגר מודיעיני דינמי המתעדכן מדי יום. "האיראנים לא הבינו את היקף המודיעין ואת רמת היכולת לבצע", אמר הבכיר הישראלי. לדבריו, חרף הפגיעות, באיראן ממשיכים לנהל את הלחימה מתוך תפיסה שמדובר ב"קרב על טהרן" כשהם מרכזים לשם כך יכולות מאזורים אחרים במדינה.

המשטר אומנם לא נכנע - אך הנזק ארוך טווח

במערכת הביטחון הופתעו מהיעדר סימני כניעה מצד איראן. לא מדובר על ציפייה שהם יישברו מהר, אבל כן יש הפתעה מהעמידות שלהם. על זה אמר הבכיר ביטחוני ש"אם הם רוצים למות, זה מה שיהיה".

אחת ההתפתחויות הבולטות במערכה הנמשכת באיראן היא הרחבת סל המטרות. בעוד שבשלבים הראשונים התמקדו התקיפות ביעדים צבאיים, חיסול בכירים, מערך ההגנה האווירית, טילי הקרקע קרקע ותשתיות ביטחוניות, לבנק המטרות נכנסו גם מטרות כלכליות ובהן מתקני גז (שהאמריקאים בלמו בשלב זה), מפעלי פלדה ותשתיות תעשייתיות נוספות.

אלה לא היו חלק מהתכנון המקורי. אבל אחרי אלפי תקיפות והימשכות הלחימה, הוחלט להרחיב את הפגיעה גם לשם וזאת כדי להתיש את איראן ולייצר נזק ארוך טווח, שהמשטר יתקשה להתאושש ממנו וישפיע על היכולת שלהם לשקם את הנזקים, לבנות מחדש יכולות צבאיות וגם להמשיך לממן כוחות "פרוקסי" כמו חיזבאללה.

גם האמריקאים "מעלים את מינון המטרות" כפי שאומרים במערכת הביטחון הישראלית, כשהם מתמקדים יותר ויותר במצר הורמוז. ישראל מסייעת שם בעיקר בתחום המודיעין והיכולות המבצעיות נגד כוחות איראניים שפועלים בהורמוז, בעיקר בהיבטי התקיפה של מטרות פיקוד ושליטה.

ריכוז המאמץ בטהרן, ההכרעה בוושינגטון

לצד שיתוף הפעולה עם האמריקאים גם שיתופי הפעולה הביטחוניים עם מדינות האזור נמצאים כיום "בנקודת שיא" על רקע האיום המשותף. עם זאת, במערכת הביטחון מביעים תסכול מהיעדר מחאה פנימית משמעותית בתוך איראן. על פי הבכיר הישראלי הייתה ציפייה להתקוממות כפי שנראתה לפני המלחמה, "אבל זה לא קורה. אולי זה יקרה בהמשך", אמר.

אחד ההסברים לכך הוא פריסת הכוחות הרחבה של המשטר. רק בטהרן פועלים כ-100 אלף אנשי משמרות המהפכה והבסיג', כשבשאר המדינה מדובר במיליונים. הניסיונות לפגוע בכוחות אלה לא הניבו תוצאה מספקת ולכן הוסט המאמץ למטרות כלכליות, לצד המשך תקיפות ספורדיות של מטרות שלטון.

בישראל מדווחים על התקדמות משמעותית בהשגת יעדי המלחמה נגד איראן, אבל מבהירים שהדרך לסיום המערכה וההסדרה, אם תושג, עוד ארוכה ומורכבת. בעיקר תלויה במידה רבה במהלכים שמובילה וושינגטון. השאלה הגדולה היא מה יקרה עם מאגר האורניום האיראני ואם לא יצליחו לטפל בזה בהסדרה, האם הממשל האמריקאי ילך לפעולה צבאית, שהמשמעות שלה היא אלפי חיילים אמריקאים על אדמת איראן.