צה"ל הזמין מצבא אוקראינה מסמך לקחים להתמודדות עם איום הרחפנים

אחרי בקשות שנשלחו מישראל, קצינים אוקראינים שנמצאים בחזית הלחימה נגד רוסיה גיבשו במיוחד עבור צה"ל מסמך לקחים דרמטי המנתח את איום הרחפנים, בהם רחפני סיב אופטי, ה-FPV בשדה הקרב המודרני, זאת על בסיס שאלות שניסח קצין באגף המבצעים בצה"ל. גורם בצה"ל אמר ל-mako שאיום הרחפנים עדיין מרחף ונעצר רק בגלל הפסקת האש, ובצבא ממשיכים להתכונן למלחמה הבאה.

המסמך מבוסס על שאלון מפורט שהכין רס"ן (במיל') ר', ראש מדור תחקור ולמידה בתורה והדרכה באגף המבצעים ותואם ישירות מול הגורמים האוקראינים. הוא נכתב על ידי קצינים אוקראינים בדרגי מפקדי מחלקות ועד מפקדי גדודים ביחידות הכטב"מים והרחפנים. הפירוט כולל התאמות לשדה הקרב המקומי, החל ממיגון הטנקים מול חיזבאללה, דרך פגיעות המרגמות ועד המעבר לתותחי ה"רועם".

כדי להתאים את הנתונים והתובנות מהחזית האוקראינית למציאות המבצעית של צה"ל, נערך המסמך ולווה בעשרות הערות שוליים והבהרות מקצועיות של ההיסטוריון הצבאי, ד"ר יגיל הנקין, מהמכללה לפיקוד ומטה.

המדריך המקיף מנתח לעומק את מאפייני ההבדלים המבצעיים בין רחפנים נשלטי רדיו לבין רחפנים מונחי סיב אופטי, החסינים ללוחמה אלקטרונית. המסמך מפרט את סדר הפעולות הטיפוסי בתקיפות, את הגורמים שמסגירים כוחות בשטח (בראשם תנועה וחתימות חום) ואת היעילות המעשית של מערכות גילוי ומיגון פסיבי. עם זאת, עורכי המסמך מבהירים שאין להעתיק את הלקחים באופן עיוור, אלא לבצע התאמה קפדנית לתנאי השטח ולתורת הלחימה בארץ.

הפרטים שהופכים את צה"ל למטרה קלה לרחפנים

הבדלים בתפיסה המבצעית ובשיטת הפיקוד הם אחד הפערים המשמעותיים ביותר שנחשפים במסמך. בעוד שבצבא אוקראינה הרחפנים מיוצרים בכמויות אדירות ומטופלים כתחמושת זולה ומתכלה לכל דבר, בצה"ל השימוש מצומצם בהרבה והכלים עדיין נתפסים כציוד לחימה מבוקר (צל"ם) יקר ערך. בנוסף, בעוד שבאוקראינה קבלת ההחלטות מבוזרת לחלוטין ומפעילי הרחפנים הטקטיים תוקפים מטרות באופן עצמאי ללא אישור מפקדה, בצה"ל נהוגה שיטת שליטה ריכוזית בהרבה.

הבדל קריטי נוסף טמון בסוג המטרות ובאיום הייחודי של חיזבאללה. באוקראינה, כמות הרק"ם הכבד פחתה והרחפנים משמשים בעיקר נגד חי"ר, בונקרים ורק"ם קל. לעומת זאת, צה"ל מפעיל רק"ם כבד ממוגן היטב, מה שהוביל את חיזבאללה לנסות להתקין על רחפני FPV ראשי קרב של טילי נ"ט מתקדמים, כדי לחדור את השריון הישראלי, תופעה שאינה נפוצה בזירה האוקראינית.

המסמך האוקראיני שנכתב עבור צה"ל מתייחס גם לפגיעות של המרגמות והמעבר לארטילריה ארוכת טווח. השפעת הרחפנים על עומק שטח ההשמדה (התפרסות של 15-20 ק"מ מהחזית) מאתגרת גם את מערך הסיוע המנהלתי והארטילרי.

המסמך מציג פגיעה קשה ביכולת להפעיל מרגמות בשל פגיעה בצירי הלוגיסטיקה והלקח עבור צה"ל הוא שהמרגמות המתנייעות שלו אומנם גמישות, אך הן בולטות מאוד על גבי הכלים המשוריינים ומהוות מטרה קלה. הפתרון המוצג הוא מעבר לתותחים מודרניים כמו ה"רועם" החדש, המאפשרים ירי ממרחק של כ-52 ק"מ, הרחק מחוץ לטווח הגעתם של רחפני האויב. ישנם לקחים נוספים בהקשר של המרגמות שבאופן טבעי לא ניתן לפרט לגביהם.

התרומות למיגון צה"ל שעלולות להיות מסוכנות

בתחום המיגון וההסוואה, האוקראינים ממליצים על שימוש מסיבי בענפי עצים ככיסוי אנכי שמפוצץ את הרחפן באוויר, אולם כאן למשל ד"ר הנקין מבהיר בהערותיו כי בישראל תוואי השטח שונים והחורש הטבעי קיים רק בגזרות ספציפיות, ולכן צה"ל נדרש להסתמך על מיגון מלאכותי.

כמו כן, מודגש הלקח להימנע משימוש ברשתות מבד דליק או קרשים יבשים, שעלולים להתלקח בקלות ולהשמיד את הרק"ם. זאת גם הסיבה שצה"ל ביקש להימנע מתרומות של רשתות לא מאושרות לכוחות בלבנון.

המסמך מתאר גם את "מלחמת המחר", המעבר המהיר לטכנולוגיות של "ראיית מכונה" ונעילת מטרה אוטומטית בשלב הסופי, שמנטרלות את יכולות הלוחמה האלקטרונית ומחייבות את צה"ל להשקיע עוד יותר בהסוואה תרמית ובמניעת גילוי מוקדם.

המסמך האוקראיני מדגיש שאין פתרון קסם נגד איום הרחפנים. ההגנה היעילה ביותר תושג רק משילוב מערכות גילוי, חסימה, מיגון פסיבי ומשמעת טקטית קפדנית בשטח. עוד נקודה מעניינת היא שצבא אוקראינה התגייס כדי לסייע בכתיבת המסמך, שיסייע לצה"ל לפתח תורת לחימה, זאת למרות העובדה שישראל נוקטת קו זהיר, ניטרלי יש שיאמרו, בכל הקשור בתמיכה באוקראינה וסיוע במלחמה.