הסעיף בתקציב הביטחון האמריקאי שישפיע דרמטית על הברית האסטרטגית עם ישראל

בית הנבחרים האמריקאי אישר בלילה שבין רביעי לחמישי השבוע ברוב דחוק את חוק תקציב הביטחון - NDAA החדש בשווי 1.15 טריליון דולר. החוק כולל מיליארדים נוספים למלחמה באיראן ובנוסף שילוב מבצעי וטכנולוגי חסר תקדים בין צבא ארה"ב וצה"ל.

החוק אושר ברוב של 216 תומכים מול 212 מתנגדים, כאשר כמעט כל הצירים הדמוקרטיים הצביעו נגד, במחאה על עלויות המלחמה באיראן והחלטותיו של הנשיא, דונלד טראמפ. האווירה במסדרונות הקונגרס מתוחה במיוחד, על רקע הרג החיילים האמריקאים, מה שעלה גם בדיונים שם. עד כה נהרגו 18 חיילים אמריקאים ומאות נפצעו בעימות.

בלב התקציב עומדת המערכה נגד איראן. שר המלחמה האמריקאי, פיט הגסת', ציין שהיא כבר עלתה למשלם המיסים האמריקאי 37.5 מיליארד דולר נכון ליולי 2026. בארה"ב התפרסמו נתונים שסותרים את הדיווח של שר המלחמה, ומדברים על כמעט מאה מיליארד דולר.

הפנטגון דורש תוספת תקציב למלחמה עם איראן בסך של 67 מיליארד דולר לשנת 2026, והתקציב החדש כולל תוכנית מיוחדת להקצאת 73 מיליארד דולר נוספים, למימון ישיר של המלחמה עם איראן.

הבשורה לישראל: שיתוף פעולה חסר תקדים

עבור ישראל, הבשורה המשמעותית ביותר בחוק התקציב היא סעיף 219 - שנועד להעמיק את שיתוף הפעולה הביטחוני לרמה שלא נראתה בעבר. הסעיף הזה מורה על מינוי "סוכן ביצועי" (Executive Agent) בתוך הפנטגון, שתפקידו הבלעדי יהיה לתאם ולהאיץ מחקר, ניסויים ופיתוח תעשייתי משותף בין ישראל לארצות הברית.

המטרה היא להעניק לארה"ב גישה מהירה לטכנולוגיות ישראליות מתקדמות בתחומי המלחמה האווירית נגד טילים (מערכות החץ, כיפת ברזל וקלע דוד), לוחמה נגד כטב"מים ויכולות נגד מנהרות. בניגוד לעבר, החוק מקדם שותפויות ייצור על אדמת ארה"ב, מה שלמעשה מטמיע את התעשיות הביטחוניות הישראליות עמוק בתוך שרשרת האספקה של הצבא האמריקאי.

שרשראות האספקה של האמריקאים עלו לאחרונה לכותרות בעקבות המהלך של ממשל טראמפ מחשש לריגול סיני, שנועד למנוע הסתמכות על רכיבים מתוצרת סין בתעשייה הביטחונית של ארה"ב. לישראל, הבשורה על העמקת שיתוף הפעולה הביטחוני מגיעה אחרי בשורה חיובית הרבה פחות שהגיעה השבוע, עם החתימה על הסכם שיתוף פעולה גרעיני בין ארצות הברית לבין סעודיה, שמעורר דאגה בירושלים, אף שטראמפ קשר אותו בהצטרפות להסכמי אברהם והרגיע מעט את הסוגיה.

סעיף 219 להעמקת שיתוף הפעולה עם ישראל עורר התנגדות עזה מצד חברי קונגרס דמוקרטים פרוגרסיביים. חברת הקונגרס אלכסנדריה אוקסיו-קורטז אף כינתה את המהלך "איום קיומי על הריבונות האמריקאית", וטענה כי הוא "ממזג חלקים מהצבא שלנו עם צה"ל". מנגד, יו"ר ועדת הכוחות המזוינים, מייק רוג'רס, דחה את הטענות והבהיר שאין מדובר בוויתור על פיקוד ושליטה, אלא בייעול ובחיזוק הברית האסטרטגית.

במקביל לדיונים בוושינגטון, נמשך גם התיאום המבצעי ההדוק. לאחרונה דווח שראש המוסד, רומן גופמן, קיים ביקור חשאי בוושינגטון ונפגש שם בין השאר עם ראש ה-CIA כדי לתאם את עמדות המדינות בנוגע למלחמה ולתוכנית הגנה מפני איומי הגרעין האיראני.

המצב במזרח התיכון יחד עם מפגשי הבכירים וההכנות למלחמה, מלמדים שתקציב 2027 הוא לא עוד מסמך פיננסי, אלא הצהרת כוונות צבאית. ארה"ב וישראל עשויות להתקדם יחד לקראת עימות חזיתי ומקיף מול הציר האיראני, עימות שלפחות נכון להיום נראה בלתי נמנע.