mako
פרסומת

ערב של שמועות: אם צה"ל ידע - למה לא תקף? אם הוא לא ידע זה מדאיג מאוד

אם הצבא ידע על למעלה מ-100 רקטות שמכוונות לעבר ישראל לקראת ירי אינטנסיבי, מדוע הוא לא חיסל את המטרות. אם הוא לא ידע, מה זה אומר על כל מה שאמרו לנו על חיזבאללה בשנה האחרונה. את החלל שבין המציאות להודעות הרשמיות ממלאות שמועות. והפעם, לפחות במבחן התוצאה, השמועות ניצחו וחבל

שי לוי
פורסם:
הקישור הועתק

כ-100 רקטות שוגרו על ידי חיזבאללה מלבנון במה שנחשב כרגע לירי הנרחב ביותר מאז חידוש הלחימה בצפון. בשעות שלפני מטח הרקטות החריג, נדמה היה שישראל כולה חיה בתוך גל של שמועות. זה התחיל בהודעות וואטסאפ וטלגרם שנפוצו בשעות הצהריים והודהדו ביתר שאת על ידי שני ראשי רשויות שאמרו לתושביהם שיש להישאר סמוך למרחבים מוגנים בשל צפי לירי חריג.

כלי התקשורת שפנו לצה"ל קיבלו תשובות הרגעה ושאין אינדיקציות חריגות. באופן לא רשמי טענו בצבא שלא ברור על איזה בסיס ראשי הרשויות פרסמו את האזהרה לציבור התושבים שלהם. אבל ההרגעה הזו, במבחן התוצאה, נשמעת כעת אחרת לגמרי.

כי זמן קצר לאחר מכן הגיע המטח של כ-100 רקטות והשאלה שמרחפת מאז פשוטה ומטרידה: אם היה מידע אז למה לא פעלו במתקפת מנע? ואם טענו שלא היה מידע איך ידעו ראשי הרשויות, אחד מהם מג"ד במיל' לשגר אזהרה לציבור?

הודעות של ראשי רשויות לא נולדות בדרך כלל משמועות בטלגרם. הן מגיעות כמעט תמיד לאחר שיח עם גורמי ביטחון כמו פיקוד העורף, פיקוד הצפון ואפילו גורמי מודיעין. לכן עצם העובדה ששני ראשי רשויות שונים הרגישו צורך להזהיר את תושביהם מפני ירי חריג מעוררת סימן שאלה גדול: על בסיס איזה מידע זה נעשה?

כאשר פנו עיתונאים לצה"ל, כולל mako, התגובה הרשמית הייתה זהירה מאוד: אין שינוי בהנחיות פיקוד העורף. זו נוסחה מוכרת והיא נכונה טכנית. אבל היא גם משאירה הרבה מקום לפרשנות. אין שינוי בהנחיות לא בהכרח אומר שאין התרעה מודיעינית או חשש מבצעי. אבל באוף רקורד נאמר באופן מפורש שאין אינדיקציות לירי חריג ונוצר פער ברור בין המסר הרשמי לבין התחושה בשטח.

הודעה שקיבלו תושבים
הודעה שקיבלו הערב תושבים בצפון | צילום: רשתות חברתיות לפי סעיף 27 א'

למי כן אפשרו לפרסם אזהרה לציבור? לכתבת ישראלית שמפרסמת כתבות ב-CNN. שם, עלתה כותרת מפי גורם בטחוני כי צפוי ירי חריג של חיזבאללה לעבר ישראל. מידע חשוב מאד עבור קוראי CNN אבל פחות בשביל הגולשים הישראלים. הישראבלוף בשיאו.

פרסומת

אבל הדיון התקשורתי הוא לא העניין פה. יש כאן שאלה אסטרטגית מהותית. בשורה התחתונה צה"ל ידע ככל הנראה שיש עשרות טילים שמכוונים לישראל לקראת ירי משמעותי ולא עשה דבר. חיל האוויר כבר הוכיח פעמים רבות במלחמה הזו את יכולתו לפגוע במשגרים עוד לפני שהם נכנסים לפעולה. בטח במקרים של ירי נרחב שמייצר חתימה משמעותית. מדוע זה לא נעשה הערב?

ונגיד שקיימת גם האפשרות המטרידה יותר והיא שלא היה זיהוי כזה. במקרה הזה השאלה היא איך חיזבאללה של 2026 מצליח להוציא מאה שיגורים בלי שישראל מזהה את התמונה המלאה בזמן?

ייתכן כמובן שיש גם אפשרות שלישית וזה המציאות המורכבת יותר של עולם המודיעין. אולי זוהו חלק מההכנות אך לא ההיקף המלא. אולי הוערך שהירי יהיה מוגבל יותר. ואולי התקבלה החלטה מודעת שלא לפעול מראש מסיבות שצה"ל שומר לעצמו. אבל דווקא משום כך נדרש כאן הסבר ברור יותר לציבור.

הבעיה המרכזית באירוע הזה אינה רק המטח עצמו אלא פער האמון שהוא יוצר מול צבא שגם ככה סובל מבעיות אמון. כאשר ראשי רשויות מזהירים מפני ירי חריג, צה"ל אומר שאין שינוי בהנחיות ואז מגיע מטח חסר תקדים, הציבור נשאר עם תחושה שמישהו ידע משהו שמישהו אחר לא אמר.

במלחמות לא תמיד ניתן לחשוף מודיעין ולא כל החלטה מבצעית יכולה להיות מוסברת בזמן אמת. אבל דווקא ברגעים כאלה חשוב לשמור על מסר ברור ועקבי. אחרת את החלל שבין המציאות להודעות הרשמיות ממלאות שמועות. והפעם, לפחות במבחן התוצאה, נראה שהשמועות היו קרובות יותר למציאות מכפי שהגורמים הרשמיים שמבקשים להישמע רק להם מוכנים להודות.