לקראת הצבעה באו"ם על הכוח הבינלאומי בעזה: הדרישות של ישראל
בישראל מפעילים לחץ כדי שהכוח הזר שישלח לרצועה יוכל לאכוף הפרות של חמאס ולפרק את ארגון הטרור מנשקו, אך פסימיים לגבי סיכויי ההצלחה. במסגרת התוכנית: בסיסים צפויים לקום בעוטף, במטרה להעביר בהמשך שליטה לכוח שיהיה הגורם הביטחוני המוביל אחרי נסיגת צה"ל

בזמן ששלושה חללים חטופים - דרור אור, רן גואילי וסותטיסאק רינטלאק - עדיין לא הושבו לישראל מרצועת עזה, הקהילה הבינלאומית בהובלת ארה"ב דוהרת ל"יום שאחרי". מחר (שני) צפויה להתקיים ההצבעה במועצת הביטחון של האו"ם על הצעת ההחלטה האמריקאית המבקשת לאשר את הקמת כוח הייצוב הבינלאומי (ISF). הכוח הרב-לאומי מיועד לקחת לידיו את האחריות על הביטחון ושיקום הרצועה. בנוסף לאפשר את נסיגת כוחות צה"ל עד לפרימטר בהתאם לפרוק חמאס מנשקו.
בישראל דורשים להקים כוח אפקטיבי בעל סמכות אכיפה שיהיה לו המנדט לאכוף הפרות של חמאס ובמקרה הצורך להשתמש בכוח כדי לפרז את הרצועה, ושיתוף פעולה עם צה"ל. סמכויות הכוח הרב לאומי מפורטות במסמך עליו יצביעו באו"ם, אבל בירושלים אומרים שהדרישה הישראלית היא לסמכויות נרחבות יותר.
בעוטף עזה צפויים לקום בסיסים שיאכלסו את אלפי החיילים הזרים, שלפחות על פי הכוונות אמורים להתחיל לפעול בתחילת 2026 ומשך המשימה שלהם יימשך כשנתיים מינימום, בכפוף להחלטות האו"ם. טווח זמן שיוארך בהתאם לצורך והתקדמות המשימה. בישראל פסימיים לגבי סיכויי ההצלחה של הכוח הרב לאומי בעזה. עוד אומרים גורמים ביטחוניים שנוכחות הכוח יכולה לסבך את הפעילות של צה"ל ברצועת עזה ולהגביל את הלחימה ומדיניות התגובה, למקרה ויהיו הפרות של חמאס.

המטרות והמנדט על פי טיוטת ארה"ב כוללות את ייצוב הביטחון ברצועת עזה, פירוק ארגונים חמושים מנשקם (כולל חמאס ופלגים חמושים אחרים), ובכלל זה השמדת נשקם ומניעת בנייה מחדש של תשתיות טרור. בנוסף הגנה על אזרחים וסיוע במאמצים ההומניטריים, תוך מניעת ניצול וגניבת הסיוע על ידי ארגונים חמושים, וגם את אבטחת אזורי הגבול עם ישראל ומצרים, במטרה למנוע הברחות נשק.
הכוח הרב-לאומי גם אמור להוביל אימון ותמיכה בכוח משטרה פלסטיני חדש שחבריו יעברו סינון ובדיקה. כוח זה ישמש כגורם הביטחוני המוביל ברצועה לאחר נסיגת צה"ל וסילוק חמאס, למלא את הוואקום הביטחוני עד להעברת הסמכויות לידי "מועצת השלום" (Board of peace) גוף מעבר בינלאומי זמני שינהל את עזה. הכוח מוגדר כ"כוח אכיפה" ולא "כוח שמירת שלום" שמוסמך להשתמש "בכל האמצעים הנדרשים" כדי לבצע את משימתו.
חשוב לציין שמדובר בטיוטות החלטה, אשר עשויות להשתנות בעקבות משא ומתן בין חברות מועצת הביטחון. כוח ה- ISF אמור גם לסייע באבטחת גבול הרצועה, מול ישראל ומצרים ומתוכנן לפעול בתיאום עם שתי המדינות בכפוף ל"מועצת השלום". ממשל טראמפ אומר שההצבעה היא צעד חיוני במפת הדרכים ליום שאחרי המלחמה, עד כדי נורמליזציה עם מדינות ערביות נוספות ואף מדינה פלסטינית.
