למילואים הולכים כדי להגן על המדינה, אבל עוד לפני שסוחבים את האלונקה הראשונה באימון, מפקדי הפלוגות מתמודדים עם אתגר ההתייצבות. לדאוג שאנשי המילואים יצליחו ויהיו מוכנים לעשות את מה שצריך כדי לעצור את החיים, לעלות על מדים ולבוא למילואים.

מיזם שהולך וצובר תאוצה בצבא המילואים כולו נקרא "פק"ל" – פלוגה, קהילה לכידות – כשהרעיון שעומד מאחוריו הוא פשוט, להפוך את פלוגת המילואים לכזו שכל המשרתים בה ירגישו שייכים אליה ויהיו מוכנים לעשות מה שצריך כדי לפספס אף פעילות שלה.

הרעיון עלה אצל אריאל בן גד, מפקד פלוגת צנחנים במילואים. "אמרתי שאני רוצה קודם כל להקים פיילוט בפלוגה שלי ולפתח קהילה, שהקשרים שלה יהיו מעבר לאימונים והתעסוקה, גם לאזרחות", הוא שחזר בשיחה עם mako בשבוע בו מוקירים את מערך המילואים בשורה של אירועים.

מיזם פקל מילואים (צילום: באדיבות המצולמים)
התנדבות בשיפוץ דירה במסגרת המיזם | צילום: באדיבות המצולמים

ביחד עם "קרן מיראז'" הוא הקים את התוכנית. אגף כוח האדם בצה"ל וקצין המילואים הראשי ראו שאחוז ההתייצבות בפלוגת הפיילוט עולה – ונרתמו מיד. "הצבא חיבק את הרעיון", ממשיך ומספר בן גד. "צה"ל ראה את האפקט של התכנית, הציע לנו סיוע תקציבי ופתח לנו את הדלתות לפלוגות".

השאלה הייתה איך בונים קהילה. "לפני ארבע שנים פנינו לגוף שעוסק בבניית קהילה במכללת אורנים והתחלנו להתנסות בשטח". פיילוט הפיכת הפלוגה לקהילה התרחב לשש פלוגות ראשונות. "אנחנו נכנסים לפלוגה שמקבלת מאיתנו מעטפת מקצועית, מנטור שמלווה את המ"פ ויחד בונים צוות שמורכב מהליבה של הפלוגה. הסיוע של צה"ל מתבטא בימי מילואים לטובת פעילויות והכשרות, כאשר כיום רוב התקציב של התוכנית הוא מהצבא".

איך זה עובד בפועל?

הליווי לפלוגות כולל בנייה של צוות בן 6-7 חיילים בפלוגה שיהפכו ל"מובילים קהיליתיים" יחד עם המ"פ. הצוות הזה עובר שלושה ימי הכשרה על איך בונים קהילה, יוזמים ומובילים. העובדה שפלוגת מילואים מורכבת מאנשי הייטק, חינוך, משפטים או עצמאיים, מסייעת רבות לכך.

אחרי שבונים צוות ומתאימים את התוכנית לאופי של הפלוגה, כי לכל פלוגה יש ממוצע גילאים ואופי אחר, הם יוצאים לדרך. הקהילה מחברת בין אנשי הפלוגה ברמה האישית, כולל מעסיקים שמסייעים לחבריהם לפלוגה, למשל סטודנטים שסיימו את התואר, למצוא עבודה. אם מי מאנשי הפלוגה נקלע למצוקה, הקהילה תהיה שם לסייע לו. יחד הם מובילים גם פעילויות לגיבוש חברתי ומשם זה ממשיך למגוון התנדבויות בחברה הישראלית.

"זה יושב על שני עקרונות, קודם קשרים בין אנשים וחיזוק הזהות שלהם. קומה מעל, הפלוגות אמרו עכשיו אנחנו מרגישים טוב יחד והן יוצאו לאפיקים של התנדבות. יש לנו פלוגה שלקחה על עצמה ליווי של מכינה לנערות בסיכון. הם קיבלו יום מילואים לטובת פעילות פלוגתית. אז חצי ראשון של היום הם הגיעו למכינה לפעילות ובחצי השני עשו "על האש" פלוגתי. משם הקשרים המשיכו מעבר לאותו יום", מספר בן גד.

מיזם פקל מילואים (צילום: באדיבות המצולמים)
"המיזם יוצר את החיבור הזה שכל כך חסר היום" | צילום: באדיבות המצולמים

מה שהחל כפיילוט בשש פלוגות, נכנס כיום למחזור השלישי עם למעלה מ-50 פלוגות מילואים. "אני יכול לומר שכאשר פתחנו את הרישום לתוכנית, נרשמו 198 פלוגות אחרי שהם שמעו איך זה עבד בפלוגות אחרות. הם ראו איך זה יוצר את החיבור הזה שכל כך חסר היום".

הוא מספר גם שבימים אלה ממש נערך ניתוח סטטיסטי כדי להראות עד כמה אחוזי ההתייצבות לשירות מילואים עלו בפלוגות שהשתתפו בפק"ל. "אין עדיין נתונים רשמיים אבל אני יכול להגיד שמפקדי פלוגות מעידים על עלייה אדירה".

דוגמאות לעליה בהתייצבות בעקבות התוכנית לא חסר. "יש לי מ"פ של פלוגת תובלה שהתקשר אליי בסוף תעסוקה וסיפר שזו הייתה הראשונה שהוא סיים בלי נפקדים. מ"פ אחר שלח לי טבלה של התייצבות גדודית, הראה לי שכל הפלוגות האחרות עומדות על 65 אחוזי התייצבות והוא עם למעלה מ-90 אחוז. בסוף חייל שמרגיש מחובר ושייך, יעשה את המאמץ הנוסף להיות חלק מהפלוגה".