המודיעין האוקראיני ניסה לשכנע מספר טייסים רוסים לערוק לאוקראינה יחד עם מטוסי הקרב והמפציצים שלהם. דיווחים ראשונים על המבצע האוקראיני התפרסמו כבר בחודש יולי האחרון, ובימים האחרונים עלו פרסומים נוספים בנושא. המבצע הגיע לשלבים מתקדמים אולם נכשל בסופו של דבר, אחרי שה-FSB, שירות הביון הרוסי, סיכל אותו.
למרות זאת, חשיפת הפרטים מלמדת לא מעט על מה שקורה בחיל האוויר הרוסי ועל הקשיים של הטייסים שם. במסגרת המבצע המודיעיני של אוקראינה, הם חשפו טייסים רבים ולאחר מכן ניתחו את מי מהם ניתן יהיה לשכנע לערוק עם המטוס שלו.
הם הגיעו לזהות הטייסים וכלי הטיס שלהם אחרי שהשיגו את מאגר הנתונים של חיל האוויר הרוסי שנשלח להילחם בסוריה. הרשימה כללה חלוקה לתפקידים - מי טייס, נווט, מוביל או מפקד טייסת. על פי הפרסומים הם צמצמו את הרשימה שלהם לשלושה טייסים רוסים, לפחות אחד מהם טייס קרב על מטוס סוחוי-34.
שלושת הטייסים שנבחרו זוהו בשמות שלהם, איגור טבריטין, רומן נוסנקו ואנדריי מסלוב. על פי התכנית, הטייס הרוסי ימריא עם המטוס שלו לכיוון השטח האווירי של אוקראינה, שם יפגוש מטוסי יירוט של חיל האוויר האוקראיני, שילוו אותו בביטחה לבסיס עליו יחליטו מראש. מכיוון שהסוחוי 34 הינו מטוס דו מושבי ואסור שהנווט ידע על המזימה, הטייס יצטרך לסמם את הנווט. בנוסף, הטייס ידווח על "תקלות טכניות" כחלק מהטעיית הנווט ומערך הבקרה והפיקוד.
בתמורה, אוקראינה תשלם לאותם טייסים, תעניק להם חנינה על התקיפה בשטחם והמודיעין האוקראיני ידאג שלפני העריקה, משפחתו של הטייס תחולץ מרוסיה למקום בטוח באירופה. המודיעין האוקראיני הבטיח לשלם מיליון דולר לטייס מטוסי קרב וחצי מיליון דולר בתמורה למסוק. השבוע פורסם מידע נוסף על הפרשה, שם נטען כי מספר הטייסים שהאוקראינים פנו אליהם עומד על עשרה וחלקם טייסי מפציצים אסטרטגים מסוג טופולב TU-160 ו-TU-22M3.
לא ברור עד כמה האוקראינים היו יכולים להפעיל את המטוסים האלו אם היו מצליחים לשים עליהם את היד, ספק שהיו מצליחים. מה שכן, המבצע הזה היה מעניק להם הישג תקשורתי ציבורי אדיר וחושף אותם למידע מסווג בתחום הזה.
קיבלו תשלום, נתנו מידע
באופן טבעי, הטייסים הרוסים שפנו אליהם חששו מהונאה. כדי להראות רצינות וגם כדי להשיג מידע, המודיעין האוקראיני העביר להם אלפי דולרים בעבור מידע מסווג. כמה מהטייסים הרוסים קיבלו תשלום והעבירו בתמורה כמות גדולה של מידע ומסמכים מסווגים.
בעיניי האוקראינים, רומן נוסנקו טייס סוחוי 24 וסוחוי 34, היה בעל הפוטנציאל הגדול ביותר לעריקה. בתמורה ל-2,000 דולר הוא שלח תמונה שלו לצד המטוסים שהטיס כולל פתק עליו מספר שנקבע מראש, כהוכחה. נוסנקו חשף שצוותי האוויר בחיל האוויר הרוסי מאוד ממודרים. הוא טען שאת המידע על המטרות שהוא אמור לתקוף הוא מקבל זמן קצר לפני כל גיחה ולפעמים רק תוך כדי הגיחה. "אנחנו נושאים את המטען (חימוש) לנקודה מסוימת. משם אנחנו משגרים והחימוש עושה את שלו (אוטונומי). הם לא נותנים לנו את הפרטים".
המודיעין האוקראיני העריך שנוסנקו מדבר על שימוש בטילי שיוט Kh-59 או טילי Kh-31P, עליהם ביקשו מידע. עוד הוסיף הטייס הרוסי: "אי אפשר לחזות את הכיוון שאליו אנחנו טסים, זה תמיד שונה ונודע רק ברגע האחרון". הוא אמר גם שאינו שלם עם המלחמה: "גם אני לא צריך את המלחמה הזאת".
עוד לפני שדובר על עריקה, נוסנקו שלח מידע טכני רב על המטוס, הטייסות ופרטים נוספים. הוא גם סיפר על תדירות המשימות ואזורי הפעילות שלהם באוקראינה. בנוסף נתן לאוקראינים שמות מפקדים של יחידות שונות, מידע שנבדק ונמצא אמין.
כאשר הגיעו לתכנית העריקה, נקבע שנוסנקו יטוס בגובה נמוך במיוחד ואז יעבור לערוץ תקשורת שיקבע מראש, דרכו יתאם את הנחיתה בבסיס אוקראיני. החשש העיקרי שלו היה מפני מערך ההגנה האווירית שלאוקראינה. "שמעתי שהם מקבלים שכר נאה על מטוסים שהופלו", כתב למפעיל שלו. "הייתי בטוח יותר אם הייתי יודע לפחות את אזורי הפריסה שלהם כדי להקיף אותם בביטחון ולהתחיל לתמרן בזמן".
הודעה זו הייתה הגיונית אבל גם מחשידה בעיני האוקראינים. למרות זאת, הם המשיכו בתיאום ונקבע שהוא יסמם את הנווט שלו כשיכניס לו חומר לקפה לפני הטיסה. בעיה נוספת הייתה אישתו של נוסנקו, משום שהיה קשה מאוד להבריח אותה בשל תפקידה כפסיכולוגית צבאית.
בסופו של דבר האישה אכן טסה למינסק משם הייתה אמורה לטוס למערב ואז יצא לפועל מבצע העריקה. רק שהאוקראינים לא העבירו את הכסף שבעקבותיו היא הייתה אמורה לטוס. הם גילו שהיא הייתה בקשר עם ה- FSB, אולם לא היה להם ברור האם הייתה איתם בקשר כחלק מהעבודה שלה, או שכחלק ממבצע לסיכול המזימה של אוקראינה. המודיעין האוקראיני החליט לא לקחת סיכון ולהפסיק את הקשר עם נוסנקו.
טבריטין הראה חשש אולם לא שלל את ההצעה על הסף. הוא ביקש מקדמה של 50 אלף דולר אבל הוסיף שאם יוציא את משפחתו מהמגורים בבסיס בו התגוררו, הדבר יעורר חשד. לא ברור אם הוא זרם עם התכנית כדי לערוק או שאולי מדובר בהנחיה של ה-FSB שכאמור טענו שידעו על המבצע האוקראיני כמעט מההתחלה.
כך או אחרת המבצע הזה התקדם מאוד. טברטין שהשתתף בתקיפות של חיל האוויר הרוסי על חרקוב ומריופול היה אמור לפגוש באזור הזה את המיירטים האוקראינים שיכווינו אותו לנחיתה. אולם עוד לפני שזה יצא לפועל, העיר נפלה לידי הרוסים והלחימה שם דעכה. "האנשים שלך נכנעו באזובסטל (המפעל בו האוקראינים התבצרו) והפסקנו לטוס לשם", כתב טברטין למפעיל שלו. "עכשיו אנחנו טסים פחות, לכיוון אודסה ומיקולאיב".
בהמשך ניסו לשנות ולשפר את התכנית אולם נראה שהטייס הרוסי איבד את המוטיבציה שלו. באחת ההודעות כתב: "אין לך טייסים למטוס הזה. אני תקוותך היחידה. רק אני יכול להרים את הציפור הזאת לאוויר". בהמשך גם הציע לאוקראינים לטוס קרוב לבסיסים ולמטוסים שלהם, כדי לסייע להם ולהעביר מידע. בשלב הזה האוקראינים חשדו שמי שמתכתב איתם הם אנשי המודיעין הרוסי שחשפו את הפניה לטברטין, והחליטו לנתק מגע. עד היום לא ברור האם הוא בסכנה ומה עלה בגורלו.
המודיעין האוקראיני פנה גם לטייס סוחוי SU-24 בשם אנדריי מסלוב שקיבל לפחות פעם אחת 4,000 דולר והעביר מידע. כאשר האוקראינים תכננו להוציא את משפחתו מרוסיה, הוא כתב להם "אשתי לא באה בחשבון". והוסיף "זו מערכת יחסים מסובכת. אני מתכנן לעזוב עם אישה אחרת אבל עדיין לא דיברתי על המעבר". גם פה הקשר לא שרד והמבצע כשל. באוקראינה גם חושדים שאותה אישה הייתה למעשה סוכנת או מקור של ה-FSB. לא ברור אם בידיעת מסלוב או שלא.
הרוסים חשפו לפני מספר חודשים כי סיכלו מבצע מודיעין אוקראיני לעריקת טייסים רוסים. האוקראינים מצדם הודו, באופן לא רשמי, שהמבצע כשל, אולם שהוא סיפק תוצרי מודיעין איכותיים, שסייעו להם מאוד במערכה מול הרוסים. ומה עלה בגורל הטייסים הרוסים? לא ברור וספק שנדע, לפחות בתקופת הזמן הקרובה.
אבל המבצע הזה מספק לנו הצצה למלחמה החשאית שמתנהלת מאחורי הקלעים. סוכני מודיעין רוסים שפועלים באוקראינה עוד לפני המלחמה, מעבירים מידע לצבא הרוסי וכנראה שגורמים ללא מעט נזק. מהצד השני די ברור שגם המודיעין האוקראיני מנהל מבצעים רבים לאיסוף מודיעין וחבלה, חלק מהם בשטחי רוסיה עצמה, כולל פיצוצים מסתוריים במפקדות ובסיסים רוסיים.
ההיסטוריה והקשר הישראלי
בהמשך למבצע הזה מתבקש להזכיר את סיפור עריקתו של טייס הקרב העיראקי מוניר רדפא. הוא היה טייס מיג 21 שהמוסד הצליח ליצור איתו קשר ולגרום לו לערוק יחד עם מטוס הקרב החדיש שלו. זאת אחרי שישראל הצליחה לחלץ את כל משפחתו מעיראק. רדפא והמטוס שלו סייעו לחיל האוויר הישראלי להבין את המיג 21, לגלות את היתרונות והחסרונות שלו וכך לנצח את המטוס בקרבות האוויר של מלחמת ששת הימים וגם אחריה.
ב-6 בספטמבר שנת 1976, היה זה ויקטור בלנקו, טייס מיג 25 רוסי שערק למערב. ככל הידוע מיוזמתו. העריקה שלו עם המיג 25 אפשרה למודיעין המערבי הצצה ראשונה לקרביים של מטוס קרב מהסוג הזה. ב-11 באוקטובר 1989 היה זה באסם עדל, טייס מיג 23 סורי שערק לישראל, מיוזמתו ככל הידוע, תוך כדי גיחת אימונים.