מציפים את עזה במזון ודלק: ההסבר לשינוי הדרמטי במדיניות ישראל
למרות הצגת ילדים חולים במחלות אחרות כרעבים, העברת מספרי נפגעים מנופחים ואף איומים על הארגונים הבין לאומיים, ישראל נאלצה להודות בכישלון בכל הנושא ההומניטרי, להציף את עזה בסיוע מהאוויר והיבשה וזאת ללא כל תמורה מצד ארגון הטרור. הפער בין ההצהרות ובין המצב בשטח, שלא הותיר ברירה


במשך ימים צה"ל, מערכת הביטחון והדרג המדיני ביצעו בליץ של תדרוכים לעיתונאים, על כך שאין רעב בעזה ושמדובר בקמפיין שקרי של חמאס. זה קרה אחרי שבמרץ השנה ישראל עצרה את הסיוע ההומניטרי לעזה ובהמשך, החלה לפעיל ארבע מרכזים לחלוקת מזון.
אבל, בתפנית חדה, אחרי בליץ של תדרוכים ופרסום תיעוד של משאיות מזון בכרם שלום, ישראל החלה להציף את עזה במזון ומוצרי צריכה רבים. צה"ל הכריז על צירים בטוחים, הפוגה הומניטרית במספר מרחבים והכנסה של מאות רבות של משאיות לעזה וגם הצנחות מהאוויר, כולל ממטוסי חיל האוויר הישראלי.

השינוי הדרמטי במדיניות הישראלית הגיע אחרי לחץ עולמי כולל מארה"ב. התמונות הקשות שיצאו משם פגעו בישראל. ולמרות ההכחשות של צה"ל בבליץ התדרוכים והמסרים לתקשורת, המצב בעזה אחרי עצירת הסיוע ההומניטרי בחודש מרץ השנה, הפך להיות קשה מאוד.
הקו האדום שהגיע למרות שקרי חמאס
חשוב להדגיש שקמפיין חמאס בנושא הרעב היה מלווה בהרבה מאוד פייק. ילדים חולים הוצגו כרעבים, וגם למספרים שיצאו מעזה יש להתייחס בספקנות, משום שמשרד הבריאות הפלסטיני שם נשלט על ידי חמאס. גם הארגונים הבין-לאומיים שפועלים בעזה, מאוימים על ידי חמאס.
אבל למרות כל זה, גם בצה"ל, שמנטרים על בסיס יומי את המצב ברצועה, הבינו שלמרות המסרים כלפי חוץ המצב בעזה הפך קשה מאוד, היו מקומות שכבר היה בהם רעב. במושגים המשפטיים המצב בכל רצועת עזה הוגדר כ"חוסר ביטחון תזונתי", כלומר מצב שבו האזרחים מתמודדים עם קשיים בגישה למזון. באזורים רבים היו קרובים מאוד להרעבה.

כאן יש להזכיר, כפי שפרסמנו ב-mako, שהרמטכ"ל רב-אלוף אייל זמיר, אמר במספר דיונים עם הדרג המדיני שהוא לא יאפשר רעב בעזה, כי זה פשע מלחמה, וגם לא יאפשר מעורבות של חיילי צה"ל בחלוקת מזון. למרות דברים אלה של הרמטכ"ל, באזורים רבים היה מחסור קשה במזון, מוצרי היגיינה ומוצרי צריכה בסיסיים, כולל מים. גם נטל האבטחה של מרכזי חלוקת המזון ומאמצע יוני וגם הכנסת מספר משאיות, נפל על חיילי צה"ל.
המסר הדרמטי וההתקפלות ללא תמורה
לנוכח כל מה שצוין, למרות שכלפי חוץ צה"ל מכריז שוב ושוב שאין רעב בעזה, גם בצבא הבינו שהמצב בעזה קשה ובשבועות האחרונים העבירו את המסר הזה לדרג המדיני, שבהתחלה לא פעל.

אבל ככל שהלחץ על ישראל גבר, בגלל המצב ההומניטרי בעזה, שעליו ישראל אחראית מעצם כיבוש הרצועה והשליטה בציר פילדלפי, וגם הצלחת קמפיין חמאס, ישראל נאלצה להודות בכישלון מוחלט בכל הקשור לסיוע ההומניטרי בעזה. כך התחלנו בימים האחרונים להציף את הרצועה במזון ומוצרים נוספים, ואף לנצור את האש בחלק מהיום במספר אזורים, וזאת בלי שום תמורה מחמאס.
בלחץ ובלי דיונים בנושא, ישראל פתחה מסדרונות מאובטחים למעבר שיירות האו"ם, שם ינצרו את האש כמעט מחצית מהיממה. מאות משאיות מזון יעברו שם בכל יום וימשיכו להצניח גם מהאוויר. כל הפארסה של הסיוע ההומניטרי היא עוד דוגמה לעובדה שלישראל ולצה"ל אין אסטרטגיה בכל הקשור למלחמה ברצועת עזה. כשזה המצב, המלחמה הזאת מאבדת כיוון ופעולות טקטיות כביכול, מייצרות נזק אסטרטגי.