הפתרון למחסור במיירטים? 5 מדינות באירופה חתמו על הסכם
אחרי שהאמריקאים השתמשו במאות טילי יירוט בתוך ימים במלחמה עם איראן, ובהמשך אזל באוקראינה המלאי שאמור ליירט את המתקפות הבליסטיות של רוסיה, מסתמן פתרון: התוכנית שתופעל לראשונה על אדמת אירופה - וההסכם הראשוני שנחתם בפסגה בטורקיה
ארצות הברית, גרמניה, הולנד, פולין ושוודיה חתמו על הסכם בין-ממשלתי לבחינת הקמת מתקן תחזוקה ייעודי באירופה לטילי יירוט PAC-3 למערכות הגנה אווירית מסוג פטריוט. ההסכם נחתם במסגרת פורום תעשיות הביטחון של פסגת נאט"ו שנערך באנקרה, טורקיה.
אם התוכנית תצא לפועל, זו תהיה הפעם הראשונה שבה יוקם באירופה מרכז לתחזוקה ותיקון של טילי היירוט PAC-3. כיום, מדינות אירופה נדרשות לשלוח טילים שניזוקו או דורשים תחזוקה למתקנים בארצות הברית, תהליך שמאריך את זמן החזרתם לשירות.
טיל PAC-3 הוא טיל יירוט של מערכת הפטריוט, שנועד להשמיד את המטרה באמצעות פגיעה ישירה ולא באמצעות ראש קרב מתפוצץ. הוא מיועד ליירט טילים בליסטיים, טילי שיוט וכלי טיס. על פי דיווח ב"דיפנס בלוג", ההסכם מתייחס גם לגרסת PAC-3 MSE, הכוללת מנוע משופר ומגדילה את טווח היירוט ואת גובה הפעולה של הטיל.
הביקוש לטילי יירוט עלה משמעותית בעקבות המלחמה באוקראינה, שבה משמשות מערכות פטריוט ליירוט טילים בליסטיים רוסיים. לפי הדיווח, בנאט"ו הצטברו הזמנות של אלפי מיירטים, וההערכות הן שגם לאחר הרחבת קווי הייצור יידרשו שנים כדי לעמוד בביקוש.
בתחילת השנה הודיעה חברת "לוקהיד מרטין" האמריקאית על תוכנית להגדיל את קצב ייצור טילי PAC-3 MSE מכ-600 לכ-2,000 טילים בשנה. באפריל קיבלה החברה חוזה אמריקאי בהיקף של 4.7 מיליארד דולר שנועד להאיץ את הייצור.
לפי החברה, 17 מדינות כבר מפעילות טילי PAC-3, ובהן גרמניה, פולין, הולנד ושוודיה. ככל שיותר מדינות באירופה מסתמכות על מערכת הפטריוט, הצורך במרכז תחזוקה מקומי גדל, במיוחד על רקע השימוש הנרחב במיירטים בשנים האחרונות.
המלחמה באיראן שרוקנה מחסנים והאיצה ביקוש
הלחץ על המלאים התגבר עוד יותר מוקדם יותר השנה, כשארצות הברית השתמשה בכמות גדולה ממלאי ה-PAC-3 שלה במהלך העימות עם איראן. לפי דיווחים, הכוחות האמריקאיים ירו מאות מיירטים בתוך כמה ימים, מה שדחף את וושינגטון להישען יותר על יכולות ייצור ותחזוקה של בעלות ברית כדי לעמוד בקצב הצריכה בשדה הקרב.
בשלב זה מדובר בהצעה בלבד. ההסכם שנחתם פותח תהליך תכנון משותף בין חמש המדינות, ועדיין לא התקבלה החלטה סופית על מיקום המתקן, לוחות הזמנים או עלות הפרויקט.
נשיא חברת "לוקהיד מרטין" האמריקאית, ג'יי פיטמן, אמר כי בחברה "מאיצים את שיתוף הפעולה עם בעלות הברית בנאט"ו כדי להרחיב את יכולות ההגנה האווירית והטילים ולחזק את מערכי התחזוקה האזוריים".