הצעת חוק חדשה: בית דין מיוחד לשיפוט מחבלי 7 באוקטובר - עונש מוות על הפרק

מדינת ישראל מקדמת הצעת חוק תקדימית שמטרתה להסדיר את כליאתם והעמדתם לדין של מחבלי הנוח'בה המעורבים במתקפת הפתע של חמאס ב-7 באוקטובר 2023. ההצעה כוללת הקמת בית דין מיוחד לפשעים חמורים, לרבות פשעים נגד האנושות והשמדת עם - ועשויה לאפשר, לראשונה זה עשרות שנים, הטלת עונש מוות.

לדברי גורם המעורה בפרטי המהלך, שר המשפטים יריב לוין וידא שהתיקים המשפטיים יגובשו כך שיאפשרו העמדה לדין גם בגין עבירות שעונשן מוות - אך ההכרעה הסופית בעניין תלויה בראש הממשלה בנימין נתניהו.

בית דין מיוחד, הליכים מואצים וסמכויות חריגות

הצעת החוק, הנקראת "חוק כליאתם והעמדתם לדין של המשתתפים באירועי 7 באוקטובר, התשפ"ה - 2024", מבקשת להקים בית דין פלילי מיוחד. הרכב של שלושה שופטים ידון בכל מקרה, או חמישה שופטים בנסיבות של כתבי אישום מרובי אישומים. בסך הכול בבית הדין יהיו חברים 15 שופטים.

לפי ההצעה, ניתן יהיה לסטות מדיני הראיות והסדרי הדין הנהוגים, בין היתר כדי להקל על נפגעי העבירה ובני משפחותיהם, לייעל את ההליכים ולחשוף את המידע לציבור בארץ ובעולם. ערעור על פסקי הדין יתאפשר בפני מליאת שופטי בית הדין, אך במקרה של עונש מוות - רק אם הנאשם יערער בעצמו.

"לוחמים בלתי חוקיים" - הגדרה מורחבת לכליאה והעמדה לדין

אחת הסוגיות המרכזיות בחוק היא הגדרת "לוחם בלתי חוקי באירועי 7 באוקטובר" - אדם שבית המשפט המחוזי קבע שהשתתף במעשי הטבח, החטיפה, האונס והביזה שבוצעו החל מ-7 באוקטובר 2023 ועד 14 באוקטובר, לרבות פעולות המשך שיש להן קשר לאירועים.

הרמטכ"ל יוסמך להוציא צו כליאה מיוחד נגד חשודים, אם יש בידו יסוד סביר להניח כי השתתפו באירועים. בתוך 14 ימים מיום הכליאה, יובא החשוד לאישור "מעמדו" בבית המשפט המחוזי.

צוות מיוחד - שיקולים משפטיים וביטחוניים

בנוסף, החוק מבקש להקים צוות היגוי מיוחד שיקבע את מדיניות ההעמדה לדין. הצוות יורכב מנציגים של שר המשפטים, שר הביטחון ושר החוץ, ויבחן כל מקרה לגופו - תוך התחשבות בשיקולים ביטחוניים, מדיניים, בזכויות הקורבנות ובאינטרס הציבורי.

כתבי אישום בגין פשעים של השמדת עם יוגשו לבית הדין המיוחד בלבד, ורק באישור צוות ההיגוי, על בסיס החלטת פרקליט המדינה שניתן להעמיד את החשוד לדין פלילי.

מענה משפטי לאירועים חריגים

לפי דברי ההסבר להצעה, אירועי 7 באוקטובר - שבהם נרצחו למעלה מ-1,200 אזרחים, מאות נחטפו ואלפים נפצעו, מחייבים מענה משפטי ייחודי, בהיקף ובאופי שאינם מצויים במסגרת בתי המשפט הרגילים. המטרה, על פי ההצעה, היא לאפשר עשיית צדק, הרתעה וטיפול יעיל וממוקד בפשעים הקשים ביותר שבוצעו נגד מדינת ישראל והעם היהודי.

הצעת החוק עדיין נמצאת בשלבי חקיקה, והמשך דרכה תלוי באישור הממשלה והכנסת. אם תעבור - היא עשויה להוות ציון דרך משפטי ומדיני חסר תקדים בתולדות המדינה. עונש מוות אומנם קיים בחוק הישראלי, אך בהיסטוריה נעשה בו שימוש מועט בלבד.