י', תושב צפון הארץ, התגייס לצה"ל ביולי 2004. הוא שובץ בהנדסה קרבית, עבר טירונות מפרכת של שלושה חודשים ועקב מצבה הכלכלי הקשה של משפחתו, התגורר בדירה של האגודה למען החייל.
בתום הטירונות, י' יצא לרגילה שבסיומה היה אמור לחזור ליחידה ולעבור אימון מתקדם. עם תום החופשה, לאחר שלא שב לבסיס והוגדר כנפקד, י' טען בפני מפקדיו כי הוא חולה וקיבל גימלים. מפקדיו הגיעו לביקור בדירת האגודה למען החייל בה התגורר, והופתעו לגלות כי הוא כלל לא שוהה בה. הם המשיכו לבית הוריו אך גם שם לא הצליחו למצוא אותו. לבסוף, הצליחו המפקדים ליצור קשר טלפוני עם י', שסיפר להם כי הוא נמצא באזור חדרה.
י' סיפר למפקדיו כי הוא נעדר מהבסיס בכדי לעבוד ולסייע כלכלית לאמו. הוא הבטיח כי ישוב ליחידה בתוך שבוע ומפקדו החליט להשאיר ברשותו את נשקו האישי, בניגוד לפקודות מטכ"ל. כעבור שבוע, רס"ן באותה יחידה הגיע שוב לביתו, אך לא מצא אותו. מספר שעות לאחר מכן, אחד המפקדים באימון המתקדם הצליח ליצור קשר עם י' ושכנע אותו לשוב לבסיס.
מספר ימים לאחר מכן, י' נמצא בביתו כשהוא ירוי בראשו. מפקד הפלוגה הסביר כי לא לקח את נשקו האישי מאחר ופחד לפגוע באמון שנתן בו, תוך אמונה שהוא אכן נמצא בגימלים.
עם הורדת ימי המחלה, י' נפקד למשך תשעה ימים מיחידתו. בעקבות ההתאבדות, חוקרי המשטרה הצבאית פתחו בחקירה, אשר בסיומה המליצו לפרקליט זרוע היבשה להעמיד לדין קצין בדרגת רס"ן, על כך שפעל בניגוד להוראות מטכ"ל, כשלא דאג לקחת את הנשק מידיו של י'. עוד עלה מחקירת מצ"ח, כי ישנה סבירות גבוהה ש- י' שם קץ לחייו עקב מצבו הכלכלי הקשה או עקב אהבה נכזבת.
השופטים קבעו: מותו נגרם עקב השירות הצבאי
הקצין בדרגת רס"ן הועמד לדין ונרשמה לו נזיפה פיקודית. לאחר מכן, אמו של י' פנתה לקצין התגמולים במשרד הביטחון וביקשה להכיר בה כאם שכולה. תביעתו נדחתה בנימוק ש- י' שתה בירה זמן קצר לפני שהתאבד ומותו לא נגרם עקב שירותו הצבאי.
האם לא ויתרה והגישה ערעור לבית משפט השלום בחיפה, בנימוק כי צה"ל כשל בכך שלא לקח את הנשק של בנה בעת שנעדר, תוך הפרה של פקודות מטכ"ל. לטענת האם, רופא בכיר במכון לרפואה משפטית באבו כביר, קבע בחוות דעתו שלא ניתן לקבוע האם בנה התאבד, או נהרג עקב תאונה (פליטת כדור). לדבריה, עקב רשלנות הצבא, יש להכיר בה כאם שכולה על כל המשתמע מכך. מנגד, טען קצין התגמולים כי האם לא מנעה בהתנהגותה את מצוקת בנה ולכן יש לה אשם מכריע באירוע.
השופטים דחו את טענות קצין התגמולים בנוגע לכך שהתנהגותו הרעה של המנוח הביאה למותו (שתיית אלכוהול): "אין חולק כי מפקדיו של המנוח כשלו בכך שלא לקחו מהמנוח את נשקו האישי במהלך היעדרותו, הגם שהדבר מחויב על פי פקודות מטכ"ל... עם זאת בנסיבות תיק זה כאשר מפקדיו של המנוח מותירים בידו נשק בשעה שפקודות צה"ל אוסרות זאת, הרי שעצם מסירת הנשק למנוח, במצב ובנסיבות בהם היה בטרם מותו, יש בה כדי ליצור קשר לשירות", פסקו השופטים.
בית המשפט השלום בחיפה הורה לקצין התגמולים להכיר באמו של י' כאם שכולה.