הפגישה בעזה והביקורת החריגה: "המבול של חמאס הרס אותנו"

בתוך ציר הטרור של איראן יש מחלוקת האם חמאס גרם לפירוק עוצמתו לאחר שביצע את מתקפת 7 באוקטובר מבלי לתאם אותה עם ארגוני הטרור האחרים, שספגו בתגובה מכות קשות מישראל מאז. הוויכוח הפנימי הזה צף מחדש לאחר התבטאויות של חאלד משעל, ראש הלשכה המדינית של חמאס בחו"ל, בראיון טלוויזיוני, שבו אמר כי תנועתו מעולם לא השתייכה לאף ציר לאורך ההיסטוריה שלה, וכי היא נותרה פתוחה לכל המדינות הערביות והאסלאמיות.

לפי דיווח של "א-שרק אל-אווסט", עוד לפני דבריו של משעל, התנהל דיון בנושא בתוך רצועת עזה, במפגשים לא רשמיים שנערכו לפני כשבועיים, בהשתתפות פעילים מרכזיים של כמה פלגים ותומכיהם.

באחד המפגשים הללו הביע מנהיג "בדרג האחראי על אזורים בתוך העיר עזה" את העמדה כי חמאס שגתה בתכנון המתקפה מבלי ליידע את מרכיבי "ציר ההתנגדות", ובייחוד כמה מהפלגים השותפים לה בתוך הרצועה, כדי להיערך להשלכות הצפויות של מתקפה כזו - נוכח הידיעה המוקדמת שתוצאותיה לא יהיו פשוטות מבחינתם.

לפי מקורות שנכחו במפגש וששוחחו עם העיתון, סברו המנהיג ורוב המשתתפים כי רצף האירועים - התרחבות המלחמה לחזיתות נוספות, קריסתן הבלתי צפויה של חלק ממפלגות הציר, חיסולים ממוקדים משמעותיים של בכירי חיזבאללה, כולל מזכ"ל הארגון חסן נסראללה, נפילת משטר אסד, ובהמשך גם התקיפות שחוותה איראן - כל אלה גבו מחיר כבד מ"ציר ההתנגדות" והובילו לאובדן לא רק ברמה האנושית, אלא גם לשינוי במציאות האזורית, לנוכח התעקשותה של ישראל, בגיבוי ארצות הברית, על פירוק עזה ולבנון מנשקן.

במהלך המפגש הפתיע מי שהוגדר על ידי העיתון כפעיל שטח בכיר בזרוע הצבאית של אחד הפלגים את הנוכחים כשאמר: "המבול של חמאס הרס אותנו והרס אותו, והרס את הכול יחד איתו...אין כבר ציר, ואין שום דבר אחר".

אחרים התערבו והדגישו כי התנאים הפכו קשים יותר, אך אין להטיל את האשמה על חמאס לבדה. לדבריהם, חוסר איזון ביטחוני בין מרכיבי "ציר ההתנגדות" תרם ליכולתה של ישראל להשיג את יעדיה, ובכלל זה הצלחת החיסולים הממוקדים. מנגד, היו מי שסברו כי מרכיבי הציר מסוגלים לבנות את עצמם מחדש ולהתמודד עם כלל האתגרים.

אחרים, לעומת זאת, סברו כי חמאס הייתה צריכה לגלות אומץ ולהתנצל בפני עמה ובפני תומכי "ציר ההתנגדות" על החלטתה החד-צדדית לצאת למתקפה, ולהפגין אומץ בדומה לזה שהפגין חסן נסראללה כאשר הודה בטעות שעשה כשהביא את המלחמה ללבנון בשנת 2006.

מקורות משני פלגים פלסטיניים השייכים ל"ציר ההתנגדות" ברצועת עזה, מודים כי מאז פרוץ המלחמה ברצועה, ואף לאחר סיומה, חל "שיבוש בתהליך התמיכה האיראנית הרציפה בהם", ממגוון סיבות, כשכן צוין מאבק של גורמים רבים בהעברת כספים לרצועה, וכן "על רקע המצב שחוותה איראן עצמה בעקבות המלחמה". אחד המקורות אמר כי בשיחות אישיות עם תומכי "ציר ההתנגדות" מחוץ לרצועה, ובעיקר בלבנון, האשימו חלק מהם את חמאס בכך שהביאה את כולם למצב הקשה הנוכחי.

מקור בכיר מאחד הפלגים האסלאמיים הפלסטיניים אמר ל"א-שרק אל-אווסט": "אין ספק שהשלכות קרב 'מבול אל-אקצא' שינו את המציאות בשטח והובילו לפירוק היכולת של ציר ההתנגדות להמשיך ולהתקיים כגוף חזק בעל תיאום משותף בקבלת החלטות, וזאת אף שתיאום כזה היה נעדר בבירור מתוכניותיה וכוונותיה של חמאס בעת פתיחת הקרב".

לדבריו, "כל מרכיבי ציר ההתנגדות איבדו חלק ניכר מיכולותיהם ומנהיגיהם, והדבר השפיע באופן ברור על תהליך התיאום המשותף בין הפלגים לבין יתר מרכיבי הציר באזור". המקור לא הכחיש כי הפלגים בקשיים כלליים, מתקשים בתשלום משכורות ותמריצים לפעילים, בשל הירידה בתמיכה האיראנית מצד אחד, ומצד שני בשל הקושי להעביר את הכספים לרצועה. הוא הדגיש כי מדובר באחת מהשפעות המלחמה האחרונה, ששינתה את המציאות ואת נסיבות פעולתם של כלל כוחות "ציר ההתנגדות".