הלקח מהמערכה באיראן: הפנטגון מפתח פצצה גרעינית שתחדור למעמקי האדמה

בעוד המתיחות הגלובלית מול סין, רוסיה ואיראן מגיעה לשיאים חדשים, הפנטגון חושף את הצעד הבא במרוץ החימוש האסטרטגי: פיתוח פצצה גרעינית חדשה המיועדת להשמדת בונקרים בעומק חסר תקדים. נושא שנמצא בכותרות בגלל המלחמה באיראן.

הנשק החדש, שמכונה NDS-A (Nuclear Deterrent System-Air-delivered), נועד להחליף את הפצצות הגרעיניות "המזדקנות" מסוג B61-11 ולהבטיח, כפי שהם טוענים, ששום יעד של האויב לא יהיה מחוץ להישג ידה של ארצות הברית.

על פי מסמכי תקציב של משרד האנרגיה האמריקאי לשנת 2027, הממשל מבקש להקצות קרוב ל-100 מיליון דולר כדי להתחיל בשלבי התכנון והפיתוח של הפצצה החדשה. מדובר בחלק ממאמץ רחב יותר לסגור "פער יכולות" שזוהה בסקירת המצב הגרעיני (NPR) האחרונה, לפיה פצצות קונבנציונליות ואף הנשק הגרעיני הקיים, עלולים שלא להספיק מול ביצורים מודרניים.

הכישלון הקונבנציונלי והלקח מפורדו

מהמסמכים שפורסמו עולה שהלקח מהמלחמה באיראן הוא שהפצצות הקונבנציונליות הקיימות לא מספיקות. עוד מציינים שם שהצורך המבצעי בנשק החדש התעורר, בין היתר, על רקע המערכה נגד תוכנית הגרעין האיראנית שנמצאת עמוק מתחת לאדמה, מה שנכון גם לערי הטילים שלא הצליחו לחדור אליהן גם עם הפצצות הכבדות ביותר.

בתקיפות באיראן חיל האוויר האמריקאי והישראלי עשו שימוש משמעותי בפצצות חודרות בונקרים, כולל בפצצת הענק GBU-57/B (MOP) במשקל 13.5 טון נגד המתקנים בפורדו ובנתנז. אבל תוצאות המבצעים הללו נותרו שנויות במחלוקת בקהילת המודיעין, מה שהגביר את ההבנה שנגד מתקנים הקבורים מאות מטרים תחת הרים, קיים צורך בעוצמה שרק פיצוץ גרעיני תת-קרקעי יכול לספק.

"המטרה היא להבטיח שיריבים לא יוכלו להציב את הנכסים היקרים ביותר שלהם מעבר להישג ידם של כוחותינו הגרעיניים", כתבו במנהל הלאומי לביטחון גרעיני (NNSA).

לא רק נפילה חופשית: מנוע רקטי ודיוק קטלני

לא ברור מה רמת הדיוק ומה עומק החדירה המתוכנן של הפצצה לנוכח זה שהפרטים הטכניים המדויקים של ה-NDS-A נותרו מסווגים. מה שידוע ואושר לפרסום זה שהיא נמצאת כעת ב"שלב 1", שזה אומר הערכת קונספט בסיסית. ההערכות הן שהיא תתבסס על שדרוג של משפחת פצצות הגרעין מסוג B61, אבל תכלול מעטפת מחוזקת ומערכות הנחיה מתקדמות, בדומה לאלו שמותקנות בדגמים החדישים B61-12 ו-B61-13.

ככל הנראה זו לא תהיה "פצצת נפילה חופשית" כמו קודמותיה. הפצצה החדשה תצויד ככל הנראה במנוע רקטי שיעניק לה יכולת חדירה משופרת או יכולת שיגור ממרחק ("סטנד אוף"), מה שיאפשר למטוסי התקיפה או המפציצים להטיל אותה מבלי להיכנס לאזורים המוגנים בצפיפות על ידי מערכות נ"מ.

על פי התכנון, מפציצים מסוג B-2 צפויים לשאת את הפצצה הגרעינית החדשה. בעתיד גם המפציץ העתידי מסוג B-21 "ריידר" יישא את ה-NDS-A. בארה"ב אומרים שמלבד איראן, מדובר במסר לרוסיה וסין. הנשק החדש נועד להוות איום ישיר על מרכזי השליטה והבקרה הגרעיניים של המדינות האלה.

בארה"ב מזכירים כדוגמה את בונקר "קוסווינסקי קאמן" ברוסיה, שנבנה עמוק מתחת להר בניסיון להעניק להנהגה הרוסית הגנה מפני מכה גרעינית. סין מצדה בונה בשנים האחרונות שדות עצומים של משגרי טילים בליסטיים (ICBM) ומרכז פיקוד תת-קרקעי ענק ליד בייג'ינג.

פיתוח ה-NDS-A מסמן שינוי בטון של המדיניות הגרעינית האמריקאית, שחוזרת להשקיע בנשק ייעודי לזירות לחימה ספציפיות, למרות ביקורת פוליטית על העלויות האסטרונומיות ועל החשש מהאצת מרוץ החימוש. הניסויים הראשונים בדגמי אב טיפוס כבר בוצעו באמצעות מטוסי F-15E ו-B-2, מה שמעיד על הרצינות שבה הפנטגון מקדם את הפרויקט.