"אמא התקשרה והבנתי מיד. קרעתי את הפיג'מה והרבצתי לעצמי"

סמ"ר עמית כהן, בן 19 מחולון, נהרג השבוע בתאונה מבצעית בח'אן יונס. כהן היה לוחם בגדוד 13 של חטיבת גולני, ובתקרית שבה נהרג נפצע קשה אלקנה לוי, קצין בגדוד. הם נפגעו בפיצוץ במגנן שבו שהו, ובצבא מעריכים שמדובר בפיצוץ תחמושת.

הבוקר (רביעי) סיפרו אחותו גאיה כהן ובת זוגו ליה בן ברוך על המאבק של עמית לשרת בגולני וזר הפרחים ששלח שעות ספורות לפני שנפל. "הוא שלח לי זר פרחים בצהריים, שעתיים אחרי נפל. הוא לא ידע שקיבלתי אותו, אני בטוחה שהוא איתי כאן ומרגיש אותי", אמרה בת זוגו ליה. "הוא כתב שהוא גאה בי ושאני מתחילה תקופה בחיים, לא ידעתי שזו התקופה שאתחיל. הזר היה הכי מהמם וצבעוני שיש".

כמה זמן הייתם ביחד?
"בספטמבר היינו אמורים לחגוג 3 שנים והוא היה אמור לחגוג יום הולדת 20. הוא רצה מאוד שניסע לצימר וכבר היו תכנונים".

איזה בן זוג הוא היה?
"אני לא יכולה להסביר כמה שהוא בן הזוג הכי טוב, אין-ספור נתינה כלפיי לא משנה מה. מתוך הרצועה הוא חיפש לי מניקוריסטית כי הייתי צריכה, לפני שלושה שבועות הוא הוציא אותי מהבסיס למלון וספא. הוא היה אוזן קשבת ועוגן, כולו היה אהבה".

גאיה, איזה אח הוא היה?
"התקרבנו מאז שהתגייס לצבא. התראינו פעם בכמה שבועות, הוא נכנס לעזה וללבנון. ההורים לא ישנו, כל כך לא רצינו שיגיע הרגע שידפקו לנו בדלת, אפילו לא הייתי ברגע הזה לחזק את ההורים, הרגשתי שקרס עליי עולמי. אני בטוחה שהוא צוחק עליי עכשיו מלמעלה. הוא היה האדם הכי אמיץ ותמיד היה לו מה להגיד. כולם ידעו שעמית הוא דברן ושאם אתה רוצה לשוחח אז רק איתו".

את החדשות הקשות שמעה גאיה כשהייתה בחופשה ברודוס. "הייתי אמורה להיות שם עד יום חמישי. אבא התקשר ואמר לי לענות דחוף, שאלתי מה קרה והוא אמר שהייתה תקרית בעזה, המ"מ פצוע ושיש הרוג נוסף אבל שעמית בסדר", נזכרה. "אחרי 20 דקות אמא שלי התקשרה לדודה שלי ושאלה אם אני לידה. הבנתי מיד מהקול שלה, הרבצתי לעצמי קרעתי את הפיג'מה. לא הצלחתי לבכות, גם בלוויה, זה הרגיש כמו להיות בחלום. אף אחד לא ציפה לזה, תחבקו את הקרובים שלכם".

ההורים היו בחרדה גדולה, כמה שיקפתם לעמית את הלחץ?
גאיה: "עמית וכל הלוחמים נכנסים בידיעה שאולי הם לא יחזרו. הכאב כואב מאוד אבל הם גיבורים ששומרים עלינו, אני לא יודעת איך נצא מזה אבל צריך לזכור שהם הגאווה שלנו לנצח. עמית כל כך אהב להיות עם החברים מהצבא ואמר שלא יפקיר אותם אף פעם. עמית היה נחוש להתגייס לגולני, הוא לא התפנה מהבקו"ם, התעקש. הוא תרם מעצמו ואנחנו כל כך גאים בו".

ליה: "אמרו לו שזה מסוכן, ושאלתי אותו אם הוא כתב משהו למקרה שיקרה משהו. הוא התעצבן ולא הבין למה שאלתי את הדבר הזה. הוא אמר שמי שכותב מאמין שיקרה לו משהו, הוא חשב שהוא חזק ושהוא לא ייפול".