קרב אחד היה השיא: כך הקמת החטיבה הרב-זרועית הביאה לאלפי חיסולים

ליל ה-30 בדצמבר 2024 היה כנראה אחד מהדרמטיים במלחמה ברצועת עזה. רוב מערכי האש של חמאס כבר הושמדו, אלפי מחבלים חוסלו לצד השמדה של תשתיות טרור רבות. אבל מידע מודיעיני שהגיע לאוגדה 162 חשף שחמאס מתכוון להוציא מתקפה פלוגתית על כוחות צה"ל בג'באליה.

לוחמי חטיבה 401 וחטיבת גבעתי נערכו במארבים ולאוויר העלו מטוסי קרב וכטב"מים. המידע היה מדויק, עשרות מחבלים יצאו ממנהרות ומבנים הרוסים כדי לתקוף את הכוחות, במה שהפך להיות אחד מהקרבות הכי סוערים וקטלניים באותה תקופה. לוחמי היבשה קטלו עשרות מחבלים שניסו לברוח. המחבלים נתקלו באש כבדה מהאוויר, פצצות וטילים שהשמידו אותם בשטח ובמבנים אליהם ניסו לברוח. בתוך שלוש שעות חוסלו כ-50 מחבלים, מחציתם מפצצה של מטוס קרב על מבנה אליו ניסו להימלט.

זה היה שילוב איכותי ומדויק בין מידע מודיעיני, כולל טקטי שעלה מהשטח תוך כדי הלחימה, למטרות שלחלק מהן זמן חיים של שניות, ולמספר חימושים ויכולות של צה"ל באוויר וביבשה. למעשה, הקרב הזה היה מימוש של הייעוד של חטיבת התקיפה הרב-זרועית שאחראית על בניין הכוח, ההכשרות ופיתוח תורת הלחימה ושנועדה לשלב בין יכולות האש של צה"ל למודיעין ולמטרות. זאת בנוסף לאימון ולשמירת כשירות הפעלת האש במפקדות מדרג החטיבה ועד דרג הפיקוד ומטכ"ל. עוד משמשת החטיבה גם כ"מרכז אש" מטכ"לי במבצעים גדולים.

עד היום, רוב קציני התקיפה היו אנשי מילואים והשבוע, לראשונה בצה"ל הסתיים קורס קציני תקיפה ייעודי, שיהיו חלק מכל גוף מבצעי או תוקף בצה"ל, כשכל סיכול ותקיפה עובר דרכם. מדובר בסיום של פיילוט שהוגדר כמוצלח, כשהכוונה להמשיך להכשיר קציני תקיפה לאור הדרישה הגוברת וההצלחה הגדולה שנרשמה בתחום הפעלת האש במספרים גדולים במלחמת חרבות ברזל, בדגש על עזה ולבנון.

לייעל את החיבור בין פצצה למודיעין במלחמה רב-זירתית

חרבות ברזל היא מלחמה רב-זירתית שבמהלכה צה"ל הצליח לרשום הישגים והצלחות פורצות דרך ברמה עולמית, כשבין השיאים הבולטים נושא התקיפות והפעלת האש לסיוע קרוב ובמערכה אווירית כמו באיראן ובלבנון, שהביאו להכרעה של אויבים שאיימו על ישראל במשך עשורים.

חיל האוויר רשם שיאים במספר גיחות, השמדת מטרות, בהטלת חימושים ופעולות נוספות, שלא כולן פורסמו. השילוב בין היכולות האוויריות לזרוע היבשה, שגם היא הפעילה מערכי אש בהיקפים שלא נראו לפני, הביאו להכרעה של חיזבאללה ולהצלחות צבאיות טקטיות שהביאו להשמדת מערכים שלמים של חמאס. זה גם הביא להיקף נפגעים נמוך משמעותית מהצפוי בקרב הכוחות המתמרנים בעזה ולבנון, למרות שאלה נלחמו במרחבי לחימה מורכבים, בדגש על שטח בנוי ואתרי הרס.

יכולות הפעלה האש הרב-זרועית של צה"ל נולדה אחרי החלטה ובהובלה של הרמטכ"ל אז, רב-אלוף אביב כוכבי, שייצר את מה שהגדיר גורם צבאי בכיר כ"מהפכה בתחום התקיפה, החיבור של מודיעין, אש ותמרון". במסגרת התפיסה שהוביל כוכבי, שתחילה זכתה לביקורת אדירה, נקבע שיש ליישר קו בכל צה"ל על המקצוע הזה שנקרא תקיפה, התהליך המבצעי והטכניקות. כשכמעט תמיד זאת תהיה פעולה רב-זרועית.

"המהלך הזה של כוכבי, שהחלק העיקרי שלו היה להביא את כל עוצמת האש של צה"ל ללוחם שבקצה, זכה להרבה מאוד ביקורת מצד אנשים רבים, שלא הבינו את המשמעות והמלחמה הוכיחה שכוכבי צדק בכך", אמר ל-mako גורם צבאי בכיר. עוד נדבר בהמשך על הביקורת שנשמעת עד היום. אבל בפועל, המהלך של להביא את האש לקצה ובכמויות אדירות, כלל את הקמת מרכזי האש בפיקודים, תחילה בפיקוד הצפון ולאחר מכן בפיקוד הדרום. כפי שחשפנו בשבוע, בימים אלה מוקם מרכז אש גם בפיקוד המרכז.

בנוסף, זה כלל את השינוי המבני והארגוני של חטיבות האש באוגדות המתמרנות, שהפכו למכונות של מטרות לתקיפה. בוצע שינוי גם בחטיבות המתמרנות, חי"ר ושריון, שם נוסף רכיב מודיעיני ורכיבים נוספים, שהגדילו את האפקטיביות של אותן חטיבות בתקיפת מטרות ובנפח התקיפות.

מהלך משמעותי נוסף שבוצע במסגרת הזו, הוא הקמת זירת המטרות באמ"ן שמייצרת כמות אדירה של מטרות בכל זירת לחימה, קרובה ורחוקה. במסגרת הזו גם חיל האוויר ביצע מספר פעולות, למשל רכש כמות גדולה של חימושים והטמעה שלהם, כדי להגביר את "הספקי התקיפה". דבר שקורה גם ביבשה, שם ישנו למשל רכש של אלפי רקטות "בר". הרמטכ"ל, רב-אלוף אייל זמיר, מוביל בימים אלה מהלך שיהפוך גם את זרוע הים לכוח שמסוגל להוציא הספקי תקיפה גדולים מאוד ביחס להיום.

למעשה, בצה"ל לקחו את כל יכולות התקיפה, ממטוסי קרב, ממסק"רים, כטב"מים, תותחים, טילים מהיבשה וגם מספינות הטילים של חיל הים, לטובת משימת התמרון היבשתי ומשימות נוספות של צה"ל, וגם הכפילו ושילשו אותן.

כל זה דרש גוף שיסדר את תורת הלחימה, יגיד מה המקצוע הנדרש, מה הטכניקות, מי יהיו האנשים ומה הם צריכים ללמוד ואיך להכשיר אותם. איך אותם אנשים יידעו לשבת במקום מסוים בין שזה יהיה ביבשה, בים או בבסיס אווירי, ולהפעיל את כלל הכלים בצה"ל, בין אם זה כלים מודיעיניים ובין אם זה כלי תקיפה אוויריים יבשתיים או ימיים. באופן לא מפתיע "הפער הכי גדול היה ביבשה", אמר הגורם הבכיר.

לכאן בדיוק נכנסה חטיבת התקיפה הרב-זרועית. בחטיבה אומרים שבמלחמת חרבות ברזל צה"ל הגיע למצב של אלפי תקיפות בתוך דקות בודדות, מדרישה של גדוד ועד שפצצה של חצי טון וטון נופלות גם בטווחים של 150 מטר מהכוח. גם סיוע ישיר של כטב"מים כלל לא היה בכשירות ועכשיו הוא חלק טבעי לכל כוח מתמרן. "זה תהליך שבסוף הביא תוצאות", אמר בכיר.

כאשר תא"ל ר', מפקד החטיבה כיום, היה מפקד מרכז האש של פיקוד דרום, הוא שאל את האנשים איזה הסמכה הם עברו כדי לשרת בתא תקיפה. אולי 20% מהאנשים הרימו יד וגם הם עברו קורס והכשרה שלא היו קשורים למה שהם עשו. כאן מגיעה הרגל המרכזית של חטיבת התקיפה שנועדה לגשר על הפער.

שפת תקיפה אחידה: הגוף שנועד לסדר את מגדל בבל

הם הפכו לגוף שכותב תורה, תפיסות ותהליכים, כשהם עובדים יחד עם זרוע היבשה ותורת ההדרכה של אגף המבצעים. המטרה הייתה ליישר קו בשפה המקצועית, בעיקר ביבשה. רגל שנייה היא בית הספר לתקיפה שהוא הגוף המבצע ומכשיר את אנשי מערך התקיפה. ההבנה היא שמרגע שמערך התקיפה יהיה מקצועי יותר, שההכשרה והאימונים יהיו כלל זרועיים, מכאן יגיע האמון בין מי שדורש תקיפה למי שמבצע אותה, והעסק יעבוד חלק וטוב יותר.

התפיסה של חטיבת התקיפה הרב-זרועית היא שכל מי שכותב תורה, מכשיר ומאמן עושה גם משמרות מבצעיות וככה יש הבנה של מה שקורה בשטח, מה הדרישות. ככה מביאים תובנות שמסייעות לייעל את התהליך ולהפיק לקחים. "הבנו שהאירוע הזה הוא מקצוע. לשבת במפקדה ולהפעיל את כל יכולות האש של צה"ל, זה מקצוע שדורש הכשרת עומק. לכן מה שעשינו לאחרונה זה מהלך שיביא להכשרת עומק".

כוונת הגורם הבכיר היא אישור של מקצוע חדש שאושר באכ"א, קציני תקיפה שעד עכשיו היו רק במילואים וכעת יהיו בסדיר וקבע. כעת מלש"ב יאותר ויתגייס להיות קצין תקיפה במסלול ייעודי. המחזור שהסתיים שבוע שבעבר היה הראשון, פיילוט אחרי שהם סיימו בה"ד 1 והשלמה חיילית וממש בימים האחרונים התפזרו לכלל היחידות שלהם. "רבו על אנשים האלה עוד לפני שהם סיימו את הקורס. זה אומר הרבה ומפקד זרוע היבשה ביקש להכפיל ולשלש את כמות המסיימים. זה עוד דורש תחקור אבל הכיוון חיובי. האנשים האלה אחרי שיבצעו כמה תפקידים, יביאו יידע שבסוף יביא את האש לחייל שבקצה".

לחטיבת התקיפה יש רגל נוספת, מבצעית, מלבד כתיבת תורת לחימה והכשרה, וזה להיות מרכז האש המטכ"לי בדומה למה שיש בפיקודים. "החטיבה אחראית בזמנים העצימים על מכלול התקיפה המטכ"לי, ובזמנים האלה זה מקום קריטי לצה"ל, כי זה בעצם עושה סנכרון תיאום ומתרגם את מדיניות הרמטכ"ל ואת המשימות למאמץ התקיפה. רואה שהמפקדות מסונכרנות. בלחימה בחיזבאללה למשל, כשהיה צריך לסנכרן בין חיל האוויר, פיקוד הצפון והרמטכ"ל, זה היה מאוד משמעותי. גם בסוריה. במלחמה החטיבה פקודה של ראש אמ"ץ, ומפקד החטיבה הוא קצין התקיפה שלו".

במבצע "גדיד תמרים" למשל, שהיה מהלך הפתיחה של מבצע "חיצי הצפון" להשמדת הטילים והרקטות של חיזבאללה, המטרות היו באחריות חיל האוויר ופיקוד הצפון, שהיו צריכות לצאת כולן תחת דירקטיבה אחת, מדיניות אחת תיאום וסנכרון, כשהתוכניות גם השתנו אגב בקבועי זמן של יממות מהתוכניות שהיו לפני.

המכלול שהוא החטיבה עבד בצורה כזאת שאפשרה את הסנכרון המדויק בין המטכ"ל, חיל האוויר ופיקוד הצפון עד לרמת המטרות והמטסים. בעצם הם היו הגוף המקצועי שהבין מה דורש המטכ"ל, פצ"ן וחיל האוויר ודואג שכל הדרישות האלה ייצאו באופן מתואם ומדויק. זה כולל הנעת אוכלוסייה ומהלכים גדולים שהיו גם בעזה.

"נכון שיש בין כל הגופים האלה ציר פתוח. אבל הרבה פעמים צריך במטכ"ל מישהו שיסנכרן את כולם ויפתור בעיות. חטיבת התקיפה מחוברת גם לדרג החטיבה והאוגדה והיא פועלת גם במטכ"ל. החטיבה יודעת להביא בעיות מלמטה לרמת המטכ"ל ולפתור בעיות ולתת מענה".

הביקורת והתשובה למי שטען למחסור בסיוע אווירי

אין ספק שבמהלך המלחמה צה"ל הצליח להביא כמויות אדירות של אש במסגרת הסיוע הקרוב לכוחות המתמרנים. הבדיחה של החיילים בעזה היא שמספיק שסמל מחלקה יסמן עם האצבע ו-F-16 יפיל שם פצצה. אבל בשנה האחרונה עלו גם מספר טענות על כך שצמצמו את הסיוע האווירי, ושהיו מקרים שכוח ביקש תקיפה מהאוויר או אש לסיוע ולא קיבל את זה.

"המלחמה הוכיחה ועדיין מוכיחה שאין את הדבר הזה", אמר גורם צבאי בכיר. "יש תופעות של מלחמה ארוכה, שיש לה כל מיני תופעות ושינויים. זה גם מגיע מהאופי של שדה הקרב שכל הזמן משתנה. ההיקפים שראינו בסיוע הם חסרי תקדים. בתהליכים וביכולות אין לי ספק שהטענות לא נכונות ואני לא מבטל כל ביקורת. אבל כשאתה מסתכל בתוך הצבא ושואל עניינית, אולי היו קטעים מסוימים שניהלנו את החימושים ועל רקע הדבר הזה היו אמירות. אבל זהו".

"כמובן שבוצע תחקור לכל טענה", מדגיש הגורם הבכיר. "לא נתקלתי במצב שבו אוגדה או חטיבה שאמרה לא קיבלנו סיוע וזה לא תוחקר. יכולות להיות טעויות מקצועיות, שלא היו הרבה, יכול להיות עניין של ניהול חימושים שהיו במהלך המלחמה כשהיה צריך לעשות ניהול ותיעדוף. באופן כללי אני חושב שהטענות האלה הן רעשי רקע ואולי גם כל אחד ומניעיו. מקצועית אני לא בטוח שזה נכון".

רק כדי לסבר את האוזן, מדובר בטענות לאירועים בודדים מאוד, כאשר מספרית היו למעלה מ-60 אלף תקיפות של מטוסי קרב, עוד אלפי תקיפות כטב"ם ועוד אלפי תקיפות של מסוקי קרב. לכן הטענות, ככל שהן נכונות "מדובר בפרומיל מההיקפים שנראו במלחמה".

שאלנו את אותו גורם גם לגבי האירוע שבו נראו למעלה מעשרה מחבלים יוצאים ממנהרה, כשהם מלווים ברחפן לאיסוף וככל הנראה יש גם חפ"ק פיקודי מאחור. המחבלים ניסו להציב מארב על ציר לוגיסטי אחרי שיצאו ממנהרה, הם אותרו על ידי רחפן של גולני והיה אחריהם מעקב לא קצר. למרות זה הם לא התקפו ואחרי שהמחבלים הבינו שהם זוהו, הם חזרו בשלום למנהרה ממנה יצאו ונעלמו. בניגוד למחבלים שיוצאים לשניות בודדות, כאן מדובר באירוע מאוד בעייתי והשאלה המרכזית סביבו הייתה איפה היו אותם מערכי אש, שכן גילוי ומעקב היה שם.

"זה באמת אירוע לא הגיוני", אמר הגורם שהוסיף כי לא היה שותף לתחקיר של אותו אירוע. "אבל אני יכול להגיד במאפיינים כלליים למה זה יכול לקרות. במלחמה של כמעט שנתיים כשאתה מדמיין שכולם אוחזים את השטח רציף וזמינים לתת אש, זה משתנה בסופו של דבר ויש ניהול סד"כ שגם משתנה כל הזמן. קשה לי להגיד בלי להכיר את הסיפור הספציפי ולמולו אפשר לשים 200 אירועים שזה נגמר אחרת. יש טעויות במלחמה ויהיו טעויות וכל דבר כזה מתוחקר".

בנושא הביקורת חשוב לציין דבר נוסף, וזה העיוות שנוצר על פי כמה גורמי מקצוע, מעצם הקמתה ותפקודה של החטיבה. הטענה הראשונה היא נגד עצם הקמת החטיבה ובית הספר תחת זרוע היבשה, גוף שגם ככה נחשב בינוני במקרה הטוב. בנוסף לזה, נכון להיום וגם לעתיד הנראה לעין, עיקר הסיוע באש מגיע מהאוויר, ולכן ההיגיון אומר שהיה צריך להקים את החטיבה תחת חיל האוויר או תחת גוף הדרכתי מקצועי. שיקולי אגו ופוליטיקה ארגונית מנעו את זה. במסגרת הזאת, העיוות נוצל על ידי ראש אמ"ץ, שהבין שזאת תהיה דרך שלו לפקד על מפקד חיל האוויר.

עוד אומרים בכירים בצבא, בעיקר בחיל האוויר, שהקמת החטיבה בכובע המבצעי שלה, קציני התקיפה של המטכ"ל, יצרה היררכיה מעוותת ובירוקרטיה במדיניות האישורים לפני תקיפות. הרעיון של כוכבי שהוא רצה מרכז אש כמו של הפיקודים, למרות שהמטכ"ל הוא לא גוף הפעלת כוח, אלא גוף מטה לבניין כוח ועוד בשונה מחיל האוויר או פיקוד הדרום, שהם גופי הפעלת כוח.

גורמי המקצוע איתם שוחחנו אמרו שהקמת החטיבה במתכונת הנוכחית שלה ייצרה עיוות תפיסתי ובענייני סמכות ואחריות. למעשה הוסיפו גוף שלקח ממפקד חיל האוויר למשל, מאלוף פיקוד הצפון או הדרום את מרכיבי הסמכות של ניהול החמוש, המטוסים ואיזה מטרות תוקפים מעצם הענקת הכוח הבירוקרטי לרמטכ"ל ולראש אמ"ץ. עוד אמרו שהספקי האש הגדולים באו רק בזכות מח"א כגוף ביצוע, בשילוב בניין כוח. ובנוסף שלא פעם תקיפות נעצרו או שהתעכבו, כי חיכו לאישור של חטיבת התקיפה, למרות שזה היה בסמכות מלאה של חיל האוויר או פיקוד הדרום.

אגב, אמר לנו אחד הגורמים המקצועיים שמשרת בתחום הפעלת האש האווירית, "נכון כולם יודעים שיש פיצוץ בין מפקד חיל האוויר לאלוף פיקוד הדרום? אז איפה מפקד חטיבת התקיפה שייקחו אחריות ויעשה תחקיר לפתרון מחלוקת מקצועית בין שני אלופים?".

אין ספק שהרמטכ"ל היה צריך גוף מטה שיסייע לו לקבל החלטות בתחום רב-זרועי. אבל במקום שזה יהיה גוף מטה שמסייע לרמטכ"ל בניהול קבלת החלטות ותרגום לשטח, זה הפך להיות גוף מאשר, מה שייצר את אותו עיוות. דוגמה נוספת שאפשר להביא, היא כאשר לחיל האוויר היה במהלך המערכה בצפון מידע על הצבת מערכת SA-6 של חיזבאללה. מדובר בסוג מטרות שהוא נטו בתחום של מפקד חיל האוויר וה"שולטים" בבור. גם לא היה סיכון לנזק אגבי. למרות זאת, בחלק מפעולות התקיפה התעכבו כי חיכו לאישור של החטיבה וכביכול של הרמטכ"ל, במקום שבו מפקד חיל האוויר היה אמור לחתום את האירוע.

למודיעין של צה"ל ומערכת הביטחון יש יכולות טובות מאוד שהחטיבה יודעת למצות היטב בתקיפה, שהוכחו במלחמה וזה לא מובן מאליו. יסוד התקיפה הוא שבכל גוף תקיפה שיש אנשי מודיעין שעושים את ההכשרה שלהם בבית הספר של החטיבה, יחד עם אנשי האש. יש לאן להתקדם בקישוריות ובדיגיטל. השלב הבא הוא להתקדם במהפכת המידע, שכמובן שתמיד יש לאן להתקדם גם ביכולות.