דיון טעון ל"שילוב נשים במערך הלוחם בצה"ל" התקיים השבוע (שלישי) בוועדת משנה למשאבי אנוש בצה"ל של ועדת חוץ וביטחון, בראשות אלופה לשעבר וח"כ אורנה ברביבאי. הדיון, שהתקיים אחרי הפיגוע הקשה בגבל מצרים, ואמירות מקוממות נגד שילוב לוחם ולוחמת בעמדת שמירה, היה מתוח ועורר תשומת לב רבה.

בעוד שצה"ל הציג נתונים מרשימים, לכאורה, על שילוב נשים ועלייה בשילוב כמעט בכל המדדים, לוחמות לשעבר ונציגות של "פורום דבורה", המקדמות ייצוג שוויוני לנשים בממסד הביטחוני-מדיני, טענו כי בצבא דווקא "מעכבים וממסמסים את שילוב הנשים בצה"ל'.

עופרה אש, מנכ"לית פורום דבורה, הזכירה בראיון ל-mako שהדיון בכנסת התקיים על רקע עתירה משפטית לגיוס נשים לתפקידי לוחמה בלי הגבלה. "על פי חוק צה"ל אמור לפתוח את כל התפקידים, ולהסביר כל תפקיד לוחמה שהוא רוצה לסגור לשירות נשים", הסבירה אש.

"הקריטריונים לנשים כפי שהוצגו כתנאי ליחידות 669 ויהל"ם פשוט לא נורמליים", לטענתה של אש. "בין היתר שאלנו בנייר העמדה שלנו, למה יש קריטריונים לנשים ולא לגברים. ביטול הקריטריונים האלו זה צעד קדימה, אבל צה"ל הולך בקצב המאוד איטי שלו. מפרסם שיפתחו פיילוט ועוד אחד".

לטענתה, אותם הפיילוטים נעשים על מנת למסמס את התהליך. "השיטה של הפיילוטים לא טובה, איטית מדי. אנחנו גם מכירים את הפיילוט הראשון שהיה בשריון ולא הצליח ואז התברר שזה כן הצליח, עשו עוד פיילוט שכן הצליח וכבר לא הייתה להם ברירה".

לוחמות הטנקים בחיל הגנת הגבולות (צילום: דובר צה"ל)
לוחמות הטנקים בחיל הגנת הגבולות | צילום: דובר צה"ל

מה לגבי ההבדלים הפיזיולוגיים הקיימים בין גברים ונשים?

"גם נשים צריכות לעמוד בסרגל המאמצים הנדרש. אל תורידו ברמה המבצעית הנדרשת בגלל נשים. גם אופי הלחימה השתנה וצריך להפעיל בהקשר הזה את השכל. אפשר לראות שמפקד שייטת 13 לשעבר אמר שביחידה שלו יכולות להיות לוחמות. ראוי לציין שגם שר הביטחון יואב גלנט, בעצמו מפקד שייטת 13 לשעבר, אמר שזה אפשרי וצריך לתת את ההזדמנות. היה היחיד שדיבר באופן ברור נגד האמירות המקוממות שנאמרו נגד נשים אחרי הפיגוע בגבול מצרים. צה"ל צריך לפתוח את היחידות בקצב מהיר יותר, כי בקצב האיטי שהם פועלים, הם מפסידים לוחמות".

אש גם קראה לפתוח לנשים יותר מסלולי פיקוד: "אנחנו מדברים על מסלולי לחימה, אבל צריך לשאול מה מסלולי הקידום של נשים לוחמות בפיקוד. כדי שישתלבו יותר נשים במערך המבצעי הלוחם צריך לבנות להן מסלולי פיקוד אחרת נישאר באותה הסיטואציה".

בצה"ל החליטו לשנות את ההחלטה בנושא הרף הפיזיולוגי, משקל וגובה לא סבירים כתנאי לבנות, כך שלא יהווה חסם במיון נשים לתפקידי לחימה. על כך אמרה נעה כפרי, בעבר נווטת קרב על מטוסי 15-F שהשתתפה בין השאר במבצע צוק איתן ומנהלת קהילת "נשות צוות אוויר", המונה 75 נשים שסיימו קורס טיס. "התנאים ליחידות מיוחדות לנשים זה מס שפתיים ולא יותר מזה. אני קוראת לתת לבנות ה-18 למצות את הפוטנציאל שלהן".

השר גלנט בביקור ביחידת עוקץ (צילום: אריאל חרמוני, משרד הביטחון)
השר גלנט בביקור ביחידת עוקץ | צילום: אריאל חרמוני, משרד הביטחון

אל"מ (במיל) מאיה הלר, יו"ר פורום דבורה, אמרה לנציגי הצבא בדיון בכנסת: "בדצמבר שמענו בבג"ץ את המדינה והצבא מגינים בלהט על ועדת סטריק ועל התנאים הפיזיולוגים הבלתי אפשריים שקבעה לבנות. רק לאחר שהרכב השופטות העיר למדינה, פתאום הצבא שינה את עמדתו. זה לא תהליך סדור, זה פליק פלאק, וברגע שזה קרה - הנה הפער בין 11 המתייצבות למיונים לאותן 1,000 מועמדות ליום השדה".

ד״ר עידית שפרן גיטלמן, חברת פורום דבורה וחוקרת בכירה במכון למחקרי ביטחון לאומי INSS, אמרה: "יכולים להגיע מלש"ב ומלש"בית ליום סיירות והוא יכול להתמיין לכל הסיירות והיא יכולה כרגע רק ליהל"ם ול-669. נניח שהיא חלמה כל חייה לשרת בסיירת מטכ"ל. כשארבעה מפקדי סיירת מטכ"ל אחד אחרי השני אומרים שאפשר לפתוח מחר את היחידה לנשים, מדוע סיירת מטכ"ל איננה פתוחה בפניה? הצבא עוד לא נתן תשובה, למרות שהחוק מחייב להגיד מה אתם סוגרים".

בהקשר לאמירות שנשמעו לאחר הפיגוע בגבול מצרים אמרה הלר: "חשוב שייאמר שכאשר לוחמת ולוחם נמצאים בעמדת שמירה, לא משגיח עליהם מבוגר אחראי – כי הם המבוגר האחראי. הם מממשים את אחריותם ואת תפקידם והצבא לא יכול בלי זה".

צה"ל: "הליכי המיון שווים"

תא"ל אמיר ודמני, ראש חטיבת תכנון ומנהל כוח אדם בצה"ל, אמר בדיון שהצבא פועל: "להרחיב את שילוב הנשים בכלל המערכים, כאשר המטרה היא להביא למיצוי ההון האנושי, ביחס לבניין הכוח והצרכים המתפתחים של צה"ל. הלוחמות בצה"ל תורמות תרומה משמעותית לביטחון המדינה. הן עוסקות יום יום בסיכול טרור, סיכול הברחות ואמל"ח ויש להן הצלחות מבצעיות משמעותיות". הוא אף אמר ששילוב נשים ביחידות לוחמות מהווה הכרח מבצעי, משפיע על כשירות צה״ל "ומאפשר לו להיות מוכן ללחימה".

בסקירתם הציגו נציגי צה"ל כי 89% מהתפקידים בצבא פתוחים כיום בפני נשים, ובמערך הלחימה כמחצית מהתפקידים, ויש פעילות להרחבה נוספת. תא"ל ודמני אמר ש"בכל מה שקשור להיקף הלוחמות אנחנו מדברים על עלייה דרמטית של 180 אחוז בשמונה השנים האחרונות, במרבית המקומות תמהיל משמעותי מאוד ותרומה מבצעית אדירה". הוא ציין כי יש גם מגמת עלייה בהיקף היוצאות לקורסי פיקוד זוטר וקצונת לחימה.

"אנחנו כבר ב-18 אחוז מכלל הלוחמים בצה"ל. בטכנולוגיה חצינו את ה-50 אחוז. נשים מהוות למעלה מ-60 אחוז מפיקוד העורף, 50 אחוז ממערך הגנה אווירית ו-30 אחוז ממג"ב. יש פה תהליך של שנים שהביא לכך שתהליכי המיון של גברים ונשים הם שווים".

עוד אמרו נציגי הצבא שצה"ל בוחן פתיחת תפקידי לחימה נוספים לבנות. "בהתאם לתוצאות צה"ל יבחן יעדים נוספים בשנת 2025 ויש עבודות כאלה שקורות בצבא כעת לפתיחת יעדים נוספים". תא"ל ודמני הוסיף ש"שילוב נשים מאפשר לצה"ל להתאמן ולהתכונן למלחמה. זה לא היה אפשרי בלי שילוב הנשים".

הדיון בכנסת על מיונים ללוחמות (צילום: מסך, ערוץ כנסת)
הדיון בכנסת על מיונים ללוחמות | צילום: מסך, ערוץ כנסת

במהלך הדיון בכנסת טענה ח"כ מרב מיכאלי שהתונים שהציג הצבא הם "חרטא" והוסיפה: "חבל שאתם לא בודקים את המצגות של עצמכם אחורנית, כי אם נבקש להביא מצגות קודמות שהוצגו, הבאתם במצגת הזאת 89 אחוז מהיחידות פתוחות לנשים. רק שכבר הצגתם בעבר 92 אחוז שפתוחים". ח"כ מיכאלי האשימה את הצבא גם במה שהגדירה כ"דרכים בלתי נגמרות למרוח את חוסר שוויון ההזדמנויות לנשים במשך שנים".

מיכאלי הוסיפה שכבר היינו במקום ש"צה"ל ומשרד הביטחון עמדו על הרגליים האחוריות והסבירו איך המבנה של המטוס לא מתאים לנשים, איך אין שום דרך שנשים יעמדו בדרישות הפיזיות של הקורס ואיך אין בכלל מבנה של שירותים לנשים ומגורי נשים, ואז אמרה השופטת דליה דורנר - אז תבנו. ואם זה עולה כסף, אז שוויון עולה כסף", כשהיא מכוונת לבג"צ אליס מילר.

"צה"ל היה יכול להיות פורץ דרך, מוביל, ראשון. במקום זה, צה"ל מפגר אחרי כל צבא מודרני בעולם שפתח מזמן את כל היחידות ואת כל התפקידים לנשים. ואנחנו מדברות על צבא ארצות הברית שהמלחמות שהוא ניהל באפגניסטן ובעיראק, לא נופלות מהמשימות שצה"ל צריך להתמודד איתן", אמרה מיכאלי.

לוחמות (צילום: Veronique de Viguerie, GettyImages)
נשים לוחמות צבא זר אילוסטרציה | צילום: Veronique de Viguerie, GettyImages

סוגיית השירות המשותף

אחת הטענות שעלו נגד הצבא בכל הקשור לשילוב נשים בלחימה, זו מעורבות של גורמים דתיים בהחלטות, בנושאים שאין להם שום קשר ליכולות של הבנות לשרת כלוחמות. למשל השימוש בפקודת השירות המשותף כדי למנוע כניסת בנות ליחידות.

"פקודת השירות המשותף זה חלק מהיכולת שלנו לשמור על המסגרת הצבאית. הפקודה מסדירה את כלל הדברים משלב ההכשרה ועד השירות כולו", אמר תא"ל ודמני כאשר נציגי הצבא הוסיפו שיש צורך להתחשב בכלל האוכלוסיות. על כך אמרה ד"ר גיטלמן: "המדינה אמרה שקיימת התכנות לפתיחת השריון המשרת בפני נשים, מדוע זה לא קרה. לתחושתי זה בגלל פקודת השירות המשותף שלא צריכה להיות שיקול". 

אין ספק שצה"ל עשה בשנים עברו מהלכים חשובים לקידום נשים לוחמות, ושלא יהיה ספק, זה מגיע מתוך אינטרס מבצעי של הצבא, שמקבל עוד כוח אדם עם מוטיבציה גבוהה. אולם זה קורה באופן איטי מאוד ובלי מספיק שקיפות, מה שפוגע באמון הציבורי בתהליך וגם באמון מצד הבנות.

אור כהן, בוגרת קורס חובלים ומפקדת הדבורה הראשונה, אמרה שיש לפתוח את כל התפקידים לבנות במאה אחוז. "אם יש בת במיון כנראה שהיא מתאימה ואנחנו הרווחנו. אנחנו צריכים לשאול איך רק אלף נשים מגיעות למיונים". כהן הוסיפה: "אני עשיתי השנה למעלה מ-30 ימי מילואים כשבשבוע הבא אני אתפוס בט"ש בגבול לבנון עם דבורה שכל הצוות שלה יהיה גברי. הבנות צריכות מודל לחיקוי. אנחנו לא נגד הצבא, אנחנו פה כדי לסייע להם".