בין הזעם ברחוב לשיתוף הפעולה עם צה"ל: המשחק הכפול של מרוקו נחשף

מאז פרוץ המלחמה, אלפי מפגינים ברחובות הממלכה המרוקאית שרפו דגלים וזעקו נגד ה"נורמליזציה", אך ציוץ אחד של צה"ל מציג תמונה שונה ומורכבת יותר, של שיתוף פעולה מודיעיני ואסטרטגי שלא עצר לרגע.

באותו עדכון נכתב אתמול (שני) בין השאר כי השבוע הסתיים בתל אביב המפגש השלישי של הוועדה הצבאית המשותפת בין ישראל למרוקו, ונחתמה תוכנית עבודה משותפת לשנת 2026. המשלחת ממרוקו קיימה בישראל מפגשי עבודה מקצועיים, לצד ביקורים ביחידות צה"ל, בתעשיות הביטחוניות, ביחידות צבאיות ובאגפים רלוונטיים.

"במוקד הביקור, התקיים פאנל אסטרטגי ייעודי שעסק בבניין כוח בהיבטים אסטרטגיים וביעדים משותפים לשת"פ בין הצבאות", הוסיפו בצה"ל וסיכמו כי "המפגש מהווה אבן דרך נוספת בהעמקת שיתוף הפעולה הביטחוני בין ישראל למרוקו, שותפה מרכזית ליציבות ולביטחון האזורי, ומציין חמש שנים לחידוש היחסים במסגרת הסכמי אברהם".

בזמן שבחודשים האחרונים נשמעת ביקורת חריפה, לעיתים מתלהמת מצד מרוקו והעולם הערבי כלפי ישראל, עצם ההצהרה הפומבית על המשך קשרים ושיתופי פעולה, נתפסה בעיני רבים כחדשות מפתיעות. זאת למרות שבמשך שנים היו דיווחים על שיתוף פעולה ביטחוני בין ישראל למרוקו, כולל עסקאות גדולות ששני הצדדים לא אישרו עד היום. בנוסף היה גם אימון במרוקו שצה"ל השתתף בו ואף פורסם תיעוד של לוחמי גולני על אדמת מרוקו.

התגובות לציוץ שפורסם גם בעמוד של דובר צה"ל בערבית, אל"מ אביחי אדרעי, שיקפו היטב את המתח הקיים כיום באזור: לצד תגובות תומכות, בעיקר מחשבונות המזוהים עם מחנה תומכי הסכמי אברהם, הופיעו תגובות רבות של זעם האשמות ב"בגידה" וקריאות לניתוק היחסים עם ישראל. חלק מהמבקרים תהו כיצד ייתכן שמרוקו מקיימת קשרים עם ישראל, בזמן שהיא עצמה הציגה קו תקיף במיוחד כלפי הלחימה בעזה.

מאז פרוץ המלחמה, מרוקו כמו מדינות ערביות נוספות החריפה את הטון הרשמי שלה נגד ישראל, הצטרפה להצהרות גינוי בפורומים אזוריים ובינלאומיים ואפשרה מחאות נרחבות ברחוב. נדמה שהנורמליזציה שנחתמה רק לפני מספר שנים נמצאת לכל הפחות בהקפאה. לכן הציוץ, שמדבר על פגישות ושיתופי פעולה פעילים נתפס בעיני רבים כסותר את המציאות הנראית לעין.

רק שמאחורי הקלעים התמונה מורכבת יותר. גורמים מדיניים וביטחוניים בישראל מציינים שהיחסים עם מרוקו לא נותקו ואף ממשיכים להתנהל, במסלולים שקטים יחסית. בעיקר בתחומים ביטחוניים, מודיעיניים וכלכליים. מרוקו, כך נטען, מקפידה להפריד בין המסר הפוליטי המופנה לציבור ולזירה הערבית, הרחבה לבין האינטרסים האסטרטגיים שלה בפועל.

בהקשר זה, הפרסום של צה"ל לא נועד רק לדווח על פגישה נקודתית אלא גם לשדר מסר: חרף הרטוריקה החריפה והסערה הציבורית, שיתוף הפעולה עם ישראל לא קרס. עצם הבחירה של דובר צה"ל בערבית לפרסם זאת בפומבי, עשויה להעיד על רצון להבליט את הפער בין מה שנאמר כלפי חוץ לבין מה שנעשה בפועל.

כדוגמה לכך ניתן להזכיר גם את הכתבה שפורסמה ביוני האחרון אצלנו ב-mako שחשפה השתתפות של צה"ל בתרגיל צבאי במרוקו. אף שהדבר הוצג כפעילות בינלאומית רחבה, עצם קיומו של אימון כזה חיזק את התחושה שמאחורי ההצהרות הלוחמניות נמשכת עבודה משותפת ברמה המעשית.

בכל זאת קשה להתעלם מהעובדה שהיחסים הללו פועלים כיום בתנאים מאתגרים במיוחד. דעת הקהל במרוקו, כמו ברוב העולם הערבי, עוינת מאוד כל קשר עם ישראל בעת הזו. הממשל המרוקאי נדרש לאיזון עדין, בין שמירה על יציבות פנימית ולגיטימציה ציבורית, לבין שמירה על אינטרסים אסטרטגיים ארוכי טווח.