רס"ן א' כבר התרגל להיות איש סוד. מזה יותר מעשור, הוא מבצע את אחד התפקידים החשאיים והמאתגרים בשורות צה"ל ובכלל - קת"ם, מפעיל ומגייס סוכנים ביחידה המובחרת 504 של אגף המודיעין.

"בהתחלה זה קצת כמו לצאת לטיול במקום הכי מרגש ומסעיר שאתה יכול לדמיין, אבל לא להיות מסוגל לספר חוויות ובטח שלא להעלות תמונה לאינסטגרם", הוא משתף בחצי חיוך, "אתה מבין שזהו, אתה עם עצמך כאן, וכל השאר הוא למען המטרה. כשמפנימים את זה וצוברים ניסיון, מבינים שזה האתגר הכי פחות גדול במעלה הדרך".

כל מבצע שעורכת היחידה, האמונה על איסוף מודיעין אנושי, מתופעל על ידי מספר בעלי תפקידים: סוכנים, שמעבירים את המידע המודיעיני בסודיות מרבית, לוחמים, שדואגים לביטחון המבצע - מבדיקת השטח ועד קביעת דרכי התקשורת ותיאום המפגש הבא, וכאמור - הקת"מים עצמם, ליבת היחידה.

אלוף אביב כוכבי, יחידה 504 (צילום: דו"צ, חדשות)
הרמטכ"ל בהענקת הצל"ש | צילום: דו"צ, חדשות

"תפקידו המרכזי של הקת"ם הוא להפעיל ולגייס סוכנים למטרות עשייה מבצעית", הוא פותח ומסביר, "משמע - הפעלת מקורות אנושיים במבצעים מסווגים מחוץ לגבולות הארץ, בכלל גזרות הפעולה".

בשנים האחרונות לקח א' חלק בפרויקט של היחידה בגזרה הצפונית, עליו קיבלה בשבוע שעבר 504 את צל"ש ראש אמ"ן, והוא מעיד כי מדובר במיזם נרחב שעתיד להשאיר חותם גדול, ושוודאי עוד ישמעו עליו בעתיד. אך לפני הכל - אולי כדאי לחזור למקום בו קת"מים רבים, וביניהם גם הוא, התחילו את דרכם.

חמש שנים לאחר השחרור מהצבא, קיבל א' זימון ממחלקת האיתור באגף המודיעין להליך מיונים לתפקיד ביחידה מיוחדת באגף. "לא באמת הבנתי במה מדובר, אבל התחלתי את התהליך מתוך סקרנות הולכת וגוברת", הוא משחזר, "לאחר מבדקים שונים, מבחנים פסיכולוגיים ותרגולים בשטח, אני ועוד מספר אנשים מועט שקיבל את המכתב זכינו להתחיל בתהליך ההפיכה לקת"ם".

"בתום המיונים, מתחילים מספר חודשי הכשרה בערבית בתנאי פנימייה. המסיימים יכולים כבר בשלב זה להבין, לקרוא ולכתוב בשפה הזו באופן שוטף", מפרט הקת"ם, "לאחר מכן מגיע שלב קורס קצין התפקידים המיוחדים הייעודי - בו אתה לומד את הפרקטיקה של המקצוע ומתרגל סיטואציות איתן סביר להניח שתתמודד בתפקיד בסביבה מכילה, לימודית ומבוקרת".

לדעת הכל על הסוכן

ההכשרה מסתיימת בפרק חפיפה, בו הקת"מים הצעירים צמודים לאלו הוותיקים מהם לאורך מספר חודשים ומיישמים הלכה למעשה את כל הכלים שרכשו. "כאן אתה נכנס סופית למים העמוקים", מבהיר רס"ן א', "אתה מקבל גזרה ודיסציפלינה והופך לקת"ם עצמאי".

כמובן, אי אפשר שלא להסתקרן מהחלק השני במשוואה, שהופך את התפקיד המרתק הזה למה שהוא - הסוכנים. "הקשר איתם הוא יומיומי, וזו בעצם שגרת התפקיד שלי", משתף א' במגבלות ביטחון המידע המחמירות, "הכול כרוך בהיכרות מאוד מעמיקה עם שגרת החיים של כל אחד מהסוכנים שאתה מפעיל מרגע גיוסם - ידע נרחב על אורח החיים שלהם, המצב המשפחתי - נישואים, ילדים, מצב כלכלי ונפשי".

"הקשר מאוד אינטנסיבי, וגם אינטימי - אנחנו לוקחים משתנים כמו אלו שציינתי בחשבון כדברים שעשויים להוות מכשול לקראת ביצוע המשימה, וזו חובתנו להכיר בהם ולהבין איך אפשר לפעול סביבם על מנת לאפשר את קיום המבצע באין מפריע", הוא מספר, "אתה חייב תמיד להיות במצב זמינות לסוכן שלך, לגלות קשב לכל מה שעובר עליו ולחפש נקודות כשל שעלולים להשפיע על תפקודו".

קורס חוקרי שטח (צילום: טל מנור, דובר צה"ל)
קורס חוקרי שטח | צילום: טל מנור, דובר צה"ל

רמת ההיכרות עם הסוכן, כפי שמנסח זאת רס"ן א', מקבילה לזו של חברים טובים: "אנחנו מודעים לזה שקצב השיחות - המצוקות, הבעיות, כל מה שהוא חולק איתנו, הכל מתנקז לעולם המבצעים".

כאשר זמן מבצע מתקרב, והמשימה נוקשת על הדלת, הקת"ם מספר כי גם המפעיל וגם הסוכן נכנסים לדריכות מסוג שונה: "האינטנסיביות מתגברת, הסוכן נכנס למוד מבצעי מסוים, ואני, כמפעילו, גם כן. אני חייב לבקר אותו תמיד בתהליך - הוא לא חייל, הוא לעיתים נמצא רחוק ממני פיזית ותפעול שלו במהלך מבצע דורש המון קשב למאווים ולתחושות הכי רגעיים".

מדברי הקת"ם, ניתן להבין עד כמה באמת עולם המודיעין האנושי הוא מורכב - כאשר הוא מושתת ברובו על תפקוד של בני אדם, שאינם מכונות ומשפיעים על תמונת המצב ברגשותיהם והחלטותיהם. אז כיצד בכל זאת משפיעים הקת"מים באופן מלא על הצלחתה של משימה בכל אחת שנקרית בדרכם?

"קודם כל", הוא משיב, "זה דורש ניסיון - ניסיון בהפעלת סוכנים ובהוצאה לפועל של מבצעים, כי אז אתה לומד לשים דברים בתבניות ולהשתמש בהם בפעילויות השונות. ההיכרות עם הסוכן שלך על בוריו גורמת לך לדעת בדיוק מה המגבלות שלו מבחינה מבצעית - כמו שטייס מכיר את המטוס שלו ואיך הוא מתנהג בסיטואציות שונות אל מול השפעות הטבע".

"אני כבר יודע איך הסוכן שלי יתנהג בשעת מבצע", הוא אומר בביטחון, "אני יודע למתוח את הגבולות שלו רק עד לרמה המתאימה, מבין אילו משימות להטיל עליו שתואמות את היכולות והאומץ שלו. במבצע שנשען על סוכן - זהו המפתח להצלחה".

בשל היותם אנשי צללים, מרבית העבודה של הקת"מים נעשית מאחורי הקלעים. "אני עוסק ברקע - החל משלב קבלת המשימה, התאמת הסוכן אליה, ובדיקה שהמענה שאנחנו יכולים לספק לה הוא המענה המיטבי", הוא מפרט, "הקת"ם", ממשיך רס"ן א', "בוחן את השיטה המבצעית ולאחר מכן גם מוציא אותה לפועל ביצירתיות המתאפשרת בתוך מגוון דרכי הפעולה העומדות על הפרק. עם זאת, אנחנו יכולים למצוא את עצמנו גם בסיטואציות מבצעיות מאוד מעניינות בשטח".

התכונות שעושות סוכן מנצח

אז, מה דרוש לו לאותו מפעיל, שמתמודד יום יום עם מורכבויות ביטחוניות ואישיות כאחד? "כל קצין תפקידים מיוחדים מביא איתו תכונות אופי שונות, ניסיון אחר - המגוון האנושי ביחידה הוא עצום", אומר רס"ן א', "יש כמה תכונות שבעיניי הן ב'תיק היסוד' - יצירתיות, סקרנות, חוכמה, חתירה למגע, יכולת להתחבר לבני אדם ולהניע אותם לפעולה גם אם הם שונים ממך". 

"אנחנו עושים שימוש בהרבה מאוד כלים ושיטות שלא נהוגות בעולם האזרחי, ולכן כל מי שנכנס לתפקיד חייב שיהיה לו עמוד שדרה וסולם ערכי, כדי לממש את חופש הפעולה והרשות שנותנים לו בצבא כדי להגשים את חזונו המבצעי".

בתוך האתגרים הטמונים, כמובן, בזירות המבצעיות המורכבות הגובלות במדינה, מספר הקת"ם מהו האתגר הגדול ביותר עבורו כמבצע התפקיד: "קצב האירועים במדינות השכנות לנו כל הזמן משתנה, וזה אחד המשתנים המרכזיים שהופכים את התפקיד הזה לכל כך מאתגר".

"עם זאת", הוא מבקש להדגיש, "אחד האתגרים הגדולים ביותר הוא לשמר את החשיבה מחוץ לקופסה, להתמודד עם שינויים בקצב גבוה ועם הרבה מאוד תסכולים. בסוף היום, קת"ם חייב לשמור על "פוקר פייס" גם ברגעים הכי קשים, כדי לשמור על שגרה נכונה מול המופעלים".

כשנשאל האם היה ממליץ לאחרים להיכנס למסלולו המפרך, רס"ן א' לא מהסס לרגע. "מנקודת מבטי, זה אחד התפקידים הכי מעניינים ומספקים שיש היום בצה"ל ובכלל", הוא אומר בנחרצות, "היחידה ובתוכה אנחנו כל הזמן משתנים ומתפתחים, כל יום מביא איתו אתגרים מרגשים שבסופו של דבר גם תורמים יום יום תרומה ענקית לביטחון ישראל. אין גאה ממני לעשות שירות שכזה".

הכתבה פורסמה במקור באתר צה"ל